(ויקרא ה, ז) לא תגיע ידו ונאמר (ויקרא ה, יא) לא תשיג ידו מי שבא לידי עניות ועשירות יצא נשיא ומשיח שאין באין לידי עניות נשיא דכתיב (ויקרא ד, כב) ועשה אחת מכל מצות ה' אלהיו מי שאין על גביו אלא ה' אלהיו משיח דכתיב (ויקרא כא, י) והכהן הגדול מאחיו שהוא גדול מאחיו בנוי בכח בחכמה ובעושר אחרים אומרים מנין שאם אין לו גדלהו משל אחיו ת"ל והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו גדלהו מאחיו בעא מיניה רבינא מר"נ בר יצחק נשיא שנצטרע מהו מידחא דחי או מיפטר פטיר א"ל דילך או דגזא תניא ר"ע אומר משיח פטור מכולן אמר רבא מ"ט דר"ע אמר קרא (ויקרא ו, יג) זה קרבן אהרן ובניו זו באה חובה לו ואין אחרת באה חובה לו ואימא כי ממעט ליה רחמנא מדלי דלות ומאי ניהו עשירית האיפה אבל עניות ועשירו' לא מעטיה רחמנא לא ס"ד דכתי' (ויקרא ה, יג) וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה המתכפר באחת מתכפר בכולן ושאין מתכפר באחת אין מתכפר בכולן אלא מעתה דכתיב (ויקרא ה, ה) והיה כי יאשם לאחת מאלה ה"נ דכל המתחייב באחת מתחיי' בכולן ושאין מתחיי' באחת אין מתחייב בכולן אלמה תנן ר"ע אומר נשיא חייב חוץ משמיעת קול אביי ורבא דאמרי תרוייהו מאחת משמע ליה לאחת לא משמע ליה ומ"ש מאחת דמשמע ליה דכתביה רחמנא לבסוף גבי עשירית האיפה למימרא דכל דמחייב בעשירית האיפה מחייב בכולן דאי ס"ד מתחייב באחת אע"פ שאין מתחייב בכולן נכתביה להאי מאחת מאלה בדלות א"נ בעשירות: מתני׳ כל המצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת היחיד מביא כשבה ושעירה והנשיא שעיר ומשיח וב"ד מביאין פר ובעבודת כוכבים היחיד והנשיא והמשיח מביאין שעירה וב"ד פר ושעיר פר לעולה ושעיר לחטאת אשם תלוי היחיד והנשיא חייבין ומשיח וב"ד פטורין אשם ודאי היחיד והנשיא והמשיח חייבין וב"ד פטורין על שמיעת הקול ועל בטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו ב"ד פטורין והיחיד והנשיא והמשיח חייבין אלא שאין כ"ג משיח חייב על טומאת מקדש וקדשיו דברי ר"ש ומה הן מביאין קרבן עולה ויורד ר"א אומר הנשיא מביא שעיר: גמ׳ תניא ר"ש היה נותן כלל כל שהיחיד באשם תלוי הנשיא כיוצא בו משיח וב"ד פטורין וכל שהוא באשם ודאי נשיא ומשיח כיוצא בהן וב"ד פטורין שמיעת הקול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו בית דין פטורין נשיא ומשיח חייבין אלא שאין הנשיא חייב בשמיעת הקול ולא משיח בטומאת מקדש וקדשיו כל שהוא בעולה ויורד נשיא כיוצא בו משיח ובית דין פטורין הא גופא קשיא אמרת שאין משיח חייב בטומאת מקדש וקדשיו בטומאת מקדש וקדשיו הוא דפטור אבל בשמיעת הקול ובטוי שפתים חייב אימא סיפא כל שהוא בעולה ויורד נשיא כיוצא בו משיח ובית דין פטורין קתני משיח ובית דין פטורין מה בית דין פטורין מכולהון אף משיח פטור מכולהון מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה [רִבִּי יוֹחָנָן הֲיָה מַסְמִיךְ וְאָזִיל עַל רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא וַהֲוָה רִבִּי אֱלִיעֶזֶר חֲמִי לֵיהּ וּמִטַּמֵּר לֵיהּ מִקַּמֵּיהּ וַאֲמַר. הָלֵין תַּרְתֵּין מִילַּיָּא הָדֵין בַּבְלָאָה עֲבִיד בֵּיהּ. חָדָא דְלָא שְׁאִיל בִּשְׁלוֹמֵיהּ וְחָדָה מִיטָּמַר. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי כָּךְ נַהֲגִין גַּבְּהוֹן. זְעִירָא לַא שְׁאִיל בִּשְׁלוּמֵיהּ דְּרַבָּה. דְּאִינּוּן נְהִגִין וּמְקַייְמִין רָא֣וּנִי נְעָרִ֣ים וְנֶחְבָּ֑אוּ וִֽ֝ישִׁישִׁים קָ֣מוּ עָמָֽדוּ׃ אֲמַר לֵיהּ. מָהוּ לְמֵיעֲבַד קַמֵּי דַאֲרוּרָא צִילְמָא. אֲמַר לֵיהּ. מַה אַתְּ פְּלִיג לֵיהּ יְקָר. אֲבוֹר קַמּוֹהִי וְסַמִּי עֵינוֹיי. אֲמַר לֵיהּ. יְאוּת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר עֲבוּד דְּלָא עֲבַר קַמָּךְ. וְעוֹד עֲבִיד הָא בַּבְלָאָה דְלָא אֲמַר שְׁמַעְתָּא מִשְּׁמֵיהּ. נִכְנְסוּ לְפָנָיו רִבִּי אִמּי וְרִבִּי אַסִּי. אָֽמְרוּ לוֹ. רִבִּי. כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל טַרְסִיִּים הָיָה בְּנַגָּר שֶׁיֵּשׁ בְרֹאשׁוֹ גְלוּסְטְרָא. שֶׁנֶּחְלְקוּ רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי יוֹסֵי עַד שֶׁקָּֽרְעוּ סֵפֶר תּוֹרָה בָחַמָּתָן. וְקָֽרְעוּ סַלְקָָא דַּעְתָּךְ. אֶלָּא שֶׁנִיקְרַע סֵפֶר תּוֹרָה. וְהָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד. וְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא. אָמַר. תְּמוֹהָנִי אִם לֹא הֲוָה בֵּית הַכְּנֶסֶת זֵה עֲבוֹדָה זָרָה. וְחָזַר וְאָמַר. הָֽכְדֵין מֵחַבְרֵיהּ. נִיכְנַס לְפָנָיו רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. אָמַר לוֹ כְּתִיב כָּל־אֲשֶׁר צִוָּ֤ה יְי אֶת־מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֔וֹ כֵּן־צִוָּ֥ה יְהוֹשֻׁ֔עַ וגו׳. וְכִי כָל־דִּיבּוּר וְדִיבּוּר שֶׁהָיָה יְהוֹשֻׁעַ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ הָיָה אוֹמֵר. כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה. אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְיוֹדְעִין שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁל מֹשֶׁה הִיא. אַף אַתָּה אֶלְעָזָר יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ. הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁתּוֹרָה שֶׁלָּךְ הִיא. אָמַר לָהֶן. מִפְּנֵי מַה אֵי אַתֵּם יוֹדְעִין לָרַצּוֹת כְּבֶן אִידִי חֲבֵירֵינוּ.וְרִבִּי יוֹחָנָן מַאי כוּלֵּי הַאי. דְּבָעֵי דְּיֵימְרוּן שְׁמַעְתָּא מִשְּׁמֵיהּ. דְּאַף דָּוִד בִּיקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים. שֶׁנֶּאֱמַר אָג֣וּרָה בְ֭אָהָלְךָ עוֹלָמִית אֶֽ֘חֱ֤סֶה בְסֵתֶ֭ר כְּנָפֶ֣יךָ סֶּֽלָה׃ וְכִי עָֽלְתָה עַל דַּעְתוֹ שֶׁל דָּוִד שֶׁיְּהֵא חַי וְקַייָם לְעוֹלָמִים. אֶלָּא כָךְ אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. אֶזְכֶּה שֶׁיְּהוּ דְבָרַיי נֶאֱמָרִין בְּבָתֵּי כְנֶסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. שִׁמְעוֹן בֶּן נְזִירָא בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק אָמַר. כְּלֽ־תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאוֹמְרִים דְּבַר הֲלָכָה מִפִּיו בָעוֹלָם הַזֶּה שְׂפָתָיו רוֹחֲשׁוֹת עִמּוֹ בַקֶּבֶר. שֶׁנֶּאֱמַר דּוֹבֵב֭ שִׂפְתֵ֥י יְשֵׁנִֽים. מַה כֹמֶר שֶׁל עֲנָבִים זֶה כֵּיוָן שֶׁמַּנִּיחַ אָדָם אֶצְבָּעוֹ עָלָיו מִיַּד דוֹבֵב אַף שִׂפתּוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים כֵּיוָן שֶׁאוֹמְרִין דְּבַר הֲלָכָה מִפִּיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים שִׂפְתּוֹתֵיהֶן מְרַחֲשׁוֹת עִמָּהֶן בַקֶּבֶר. מַה הֲנְָאָה לוֹ. בַּר נְזִירָא אָמַר. כְּבָדֵין דְּשָׁאתֵי קוֹנְדִּיטוֹן. רִבִּי יִצְחָק אָמַר. כְּבָדֵין דְּשָׁאת חֲמַר עָתִיק. אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ טַעֲמָא.גִּדּוּל אָמַר. כָּאן שְׁמוּעָה בְשֵׁם אוֹמְרָהּ יִרְאֶה בַּעַל שְׁמוּעָה כְּאִילּוּ עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר אַךְ־בְּצֶ֤לֶם ׀ יִתְהַלֶּךְ־אִ֗ישׁ. רָב־אָדָ֗ם יִ֭קְרָא אֶת אִ֣ישׁ חַסְדּ֑וֹ. זֶה שְׁאָר כָּל־אָדַם. וְאִ֥ישׁ אֱ֝מוּנִ֗ים מִ֣י יִמְצָֽא. זֶה רִבִּי זְעִירָא. דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא. לָמָּה לִי שֶׁאֲנִי צְרִיכִין רְחוּשִׁין לִשְׁמַעְתֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת דְּהוּא גַבְרָא מְפַתְחָא. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי אַסִּי. חֲכִים רִבִּי לְבַר פַּתְייָה דְאָתָא אֲמַר שְׂמוּעָתָא מִשְּׁמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן אָֽמְרָהּ מִשְׁמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי אַסִּי. חֲכִים רִבִּי לְרַב דְאַתּ אֲמַר שְׂמוּעָתָא מִן שְׁמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. רַב אָדָא בַּר אַהֲבָה אָֽמְרָן מִשְּׁמֵיהּ.תלמוד ירושלמי שקלים פרק ב הלכה ה והא איכא פאה דרחמנא אמר (ויקרא כג, כב) לא תכלה פאת וגו' לעני ולגר תעזוב אותם וגו'דמשכחת לה בקיימו ולא קיימו ביטלו ולא ביטלו דתנן מצות פאה להפריש מן הקמה לא הפריש מן הקמה מפריש מן העומרין לא הפריש מן העומרין מפריש מן הכרי עד שלא מירח מירחו מעשר ונותן לוכדרבי ישמעאל דאמר אף מפריש מן העיסה ולר' ישמעאל נמי משכחת לה דאכל עיסהתלמוד בבלי מכות דף טז עמוד ב קודםהבא