רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וְדֵן דְּיֶהֱוֵי לִיכִי מִינַּאי סֵפֶר תֵּירוּכִין וְאִגֶּרֶת שִׁבּוּקִין וְגֵט פִּטּוּרִין לִמְהָךְ לְהִתְנְסָבָא לְכֹל גְּבַר דִּיתִצְבִּיִּין גּוּפוֹ שֶׁל גֵּט שִׁחְרוּר הֲרֵי אַתְּ (בַּת) [בֶּן] חוֹרִין הֲרֵי אַתְּ לְעַצְמָךְ גְּמָ׳ פְּשִׁיטָא אָמַר לָהּ לְאִשְׁתּוֹ הֲרֵי אַתְּ בַּת חוֹרִין לֹא אָמַר וְלֹא כְּלוּם אָמַר לָהּ לְשִׁפְחָתוֹ הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכׇל אָדָם לֹא אָמַר וְלֹא כְּלוּם אָמַר לָהּ לְאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ לְעַצְמֵךְ מַהוּ לִגְמָרֵי קָאָמַר לַהּ אוֹ לִמְלָאכָה קָאָמַר לַהּ אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי תָּא שְׁמַע דִּתְנַן גּוּפוֹ שֶׁל גֵּט שִׁחְרוּר הֲרֵי אַתְּ (בַּת) [בֶּן] חוֹרִין הֲרֵי אַתְּ לְעַצְמָךְ וּמָה עַבְדָּא דִּקְנִי לֵיהּ גּוּפֵיהּ כִּי אֲמַר לֵיהּ הֲרֵי אַתְּ לְעַצְמָךָ קְנִי גּוּפֵיהּ אִשָּׁה דְּלָא קְנִי גּוּפַהּ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי אָמַר לוֹ לְעַבְדּוֹ אֵין לִי עֵסֶק בָּךְ מַהוּ אֲמַר לֵיהּ רַב חָנִין לְרַב אָשֵׁי וְאָמְרִי לַהּ רַב חָנִין מָחוֹזְנָאָה לְרַב אָשֵׁי תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְגוֹי יָצָא לְחֵירוּת וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר מֵרַבּוֹ רִאשׁוֹן אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא כָּתַב עָלָיו אוֹנוֹ אֲבָל כָּתַב עָלָיו אוֹנוֹ זֶהוּ שִׁחְרוּרוֹ מַאי אוֹנוֹ אָמַר רַב שֵׁשֶׁת דִּכְתַב לֵיהּ לִכְשֶׁתִּבְרַח מִמֶּנּוּ אֵין לִי עֵסֶק בָּךְ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וְדֵן דְּיֶהֱוֵי לִיכִי מִינַּאי סֵפֶר תֵּירוּכִין וְאִגֶּרֶת שִׁבּוּקִין בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי רַבָּנַן סָבְרִי יָדַיִם שֶׁאֵין מוֹכִיחוֹת הָוְיָין יָדַיִם וְאַף עַל גַּב דְּלָא כְּתַב לָהּ וְדֵן מוֹכְחָא מִילְּתָא דִּבְהַאי גִּיטָּא קָא מְגָרֵשׁ לַהּ וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר יָדַיִם שֶׁאֵין מוֹכִיחוֹת לָא הָוְיָין יָדַיִם וְטַעְמָא דִּכְתַב לַהּ וְדֵן דְּמוֹכְחָא מִילְּתָא דִּבְהַאי גִּיטָּא קָא מְגָרֵשׁ לַהּ אֲבָל לָא כְּתַב לָהּ וְדֵן אָמְרִי בְּדִיבּוּרָא גָּרְשַׁהּ וּשְׁטָרָא רְאָיָה בְּעָלְמָא הוּא אָמַר אַבָּיֵי הַאי מַאן דְּכָתֵב גִּיטָּא לָא לִכְתּוֹב וְדֵין דְּמַשְׁמַע וְדִין אֶלָּא וְדֵן וְלָא לִכְתּוֹב אִיגֶּרֶת דְּמַשְׁמַע (אִיגֶּרֶת) [אִיגָּרָא] אֶלָּא אִגֶּרֶת וְלָא לִכְתּוֹב לִימְהָךְ דְּמַשְׁמַע לִי מֵהָךְ וְלָא לִכְתּוֹב לִמְחָךְ דְּמַשְׁמַע כִּי חוּכָא דִּיתִיהְוִייִין דִּיתִיצְבִּייִין תְּלָתָא תְּלָתָא יוֹדִין דְּמַשְׁמַע תֶּהֶוְיָין וְתִצְבְּיָין וְלוֹרְכֵיהּ לְוָיו דְּתֵירוּכִין וּלְוָיו דְּשִׁבּוּקִין דְּמַשְׁמַע תְּרִיכִין וּשְׁבִיקִין וְלוֹרְכֵיהּ לְוָיו דְּכַדּוּ דְּמַשְׁמַע וּכְדִי וְלָא לִיכְתּוֹב לְאִיתְנְסָבָא דְּמַשְׁמַע לָא יִתְנַסְבָא אֶלָּא לְהִתְנְסָבָא אִיבַּעְיָא לְהוּ בָּעֵינַן וְדֵן אוֹ לָא בָּעֵינַן וְדֵן תָּא שְׁמַע דְּאַתְקֵין רָבָא בְּגִיטֵּי אֵיךְ פְּלָנְיָא בַּר פְּלָנְיָא פְּטַר וְתָרֵיךְ יָת פְּלוֹנִיתָא אִינְתְּתֵיהּ דַּהֲוָת אִינְתְּתֵיהּ מִן קֳדָם דְּנָא מִיּוֹמָא דְּנַן וּלְעָלַם וְאִילּוּ וְדֵן לָא קָאָמַר וּלְטַעְמָיךְ כּוּלְּהוּ מִי קָאָמַר אֶלָּא בָּעֵינַן הָכָא נָמֵי בָּעֵינַן מִיּוֹמָא דְּנַן לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר זְמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו וּלְעָלַם
ענבים עד מתי מטמאים טומאת אוכלין משיהלכו בהן שתי וערב הילך בהן שתי וערב ונשתיירו מהן גרוגרות שלימין מטמאין טומאת אוכלין זיתים עד מתי מטמאין טומאת אוכלין עד שיטחנו ור"ש אומר משיסחט. טחנן ונשתיירו מהן גרגרין שלימין מטמאין טומאת אוכלין ואלו הן פריכי זיתים וענבים היוצאין מתחת הקורה או מתחת הגפן ומן הזינין כנסן לאוכלין מטמאין טומאת אוכלין והחרצנין והזגין אע"פ שכונסן לאוכלין בכל זה דעתו.השוקל ענבים בכף מאזנים אע"פ שהיין צף ע"ג ידיו טהור וכן בעובד כוכבים אינו חושש משום יי"נ.הבונה כרמו לשוק אם לא מצא להן שוק מחזירן לגת זיתים לשוק לא מצא להן שוק מחזירן לבד אע"פ שמוליכן בסלין טמאין ובקופות טמאות טהורין <טהרי> זיתים וענבים שכנס לרשות הגת ולרשות הבד הוכשרו לקבל טומאה.תוספתא טהרות פרק יא תוס ו
הַנֶּחְבָּל כֵּיצַד, הָיוּ מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס תַּחַת יָדוֹ שָׁלֵם וְיָצָא חָבוּל, וְאָמַר לוֹ חָבַלְתָּ בִּי, וְהוּא אוֹמֵר לֹא חָבַלְתִּי, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם מִקְצָת הוֹדָאָה. כֵּיצַד, אָמַר לוֹ חָבַלְתָּ בִּי שְׁתַּיִם, וְהַלָּה אוֹמֵר לֹא חָבַלְתִּי בְךָ אֶלָּא אֶחָת:
וְשֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה כֵּיצַד, אַחַת שְׁבוּעַת הָעֵדוּת וְאַחַת שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, וַאֲפִלּוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא. הָיָה אֶחָד מֵהֶן מְשַׂחֵק בְּקֻבְיָא, וּמַלְוֶה בְרִבִּית, וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים, וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית, שֶׁכְּנֶגְדּוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. הָיוּ שְׁנֵיהֶן חֲשׁוּדִין, חָזְרָה הַשְּׁבוּעָה לִמְקוֹמָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, יַחֲלֹקוּ:
וְהַחֶנְוָנִי עַל פִּנְקָסוֹ כֵּיצַד, לֹא שֶׁיֹּאמַר לוֹ כָּתוּב עַל פִּנְקָסִי שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי מָאתַיִם זוּז, אֶלָּא אָמַר לוֹ תֵּן לִבְנִי סָאתַיִם חִטִּין, תֵּן לְפוֹעֲלִי בְּסֶלַע מָעוֹת, הוּא אוֹמֵר נָתַתִּי וְהֵן אוֹמְרִים לֹא נָטַלְנוּ, (שְׁנֵיהֶן נִשְׁבָּעִים), הוּא נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל וְהֵן נִשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין. אָמַר בֶּן נַנָּס, כֵּיצַד אֵלּוּ בָאִין לִידֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא וְאֵלּוּ בָאִין לִידֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא, אֶלָּא הוּא נוֹטֵל שֶׁלֹּא בִשְׁבוּעָה וְהֵן נוֹטְלִין שֶׁלֹּא בִשְׁבוּעָה:
משנה שבועות פרק ז משנה ו