לְכִי נָפְקָא קָאָמַר לָהּ וְכִי מָיֵית בְּלֵילְיָא הָוֵי גֵּט לְאַחַר מִיתָה עַל מְנָת שֶׁתֵּצֵא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ מֵעַכְשָׁיו קָאָמַר לַהּ דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב כׇּל הָאוֹמֵר עַל מְנָת כְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו דָּמֵי לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּאִם תֵּצֵא מָר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר זְמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו וְהָוֵה לֵיהּ כְּמֵהַיּוֹם אִם מַתִּי כְּמֵעַכְשָׁיו אִם מַתִּי מָר לָא סָבַר כְּרַבִּי יוֹסֵי וְהָוֵה לֵיהּ כְּאִם מַתִּי גְּרֵידָא כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כָּתְבוּ כּוּ׳ אֲמַר לֵיהּ רַב יֵימַר לְרַב אָשֵׁי לֵימָא קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי כָּתַב גֵּט עַל תְּנַאי כָּשֵׁר לָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ פָּסוּל וְשָׁאנֵי הָכָא מִדַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר אִם לֹא בָּאתִי כִּתְבוּ וּתְנוּ וְאָמַר כִּתְבוּ וּתְנוּ אִם לֹא בָּאתִי הָכִי קָאָמַר כִּתְבוּ מֵעַכְשָׁיו וּתְנוּ אִם לֹא בָּאתִי וְרַבָּנַן לָא שְׁנָא הָכִי וְלָא שְׁנָא הָכִי תָּנוּ רַבָּנַן לְאַחַר שָׁבוּעַ שָׁנָה לְאַחַר שָׁנָה חֹדֶשׁ לְאַחַר חֹדֶשׁ שַׁבָּת לְאַחַר שַׁבָּת מַאי יָתֵיב רַבִּי זֵירָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַסִּי וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אַסִּי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְקָאָמַר חַד בְּשַׁבָּא וּתְרֵי וּתְלָתָא בָּתַר שַׁבְּתָא אַרְבְּעָה וְחַמְשָׁא וּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא קַמֵּי שַׁבְּתָא תַּנְיָא רַבִּי אוֹמֵר לְאַחַר הָרֶגֶל שְׁלֹשִׁים יוֹם נְפַק רַבִּי חִיָּיא דַּרְשַׁהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי וְקַלְּסוּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּים וְלָא קַלְּסוּהּ אַלְמָא לֵית הִילְכְתָא כְּווֹתֵיהּ
הֲדַרַן עֲלָךְ מִי שֶׁאֲחָזוֹ
הַזּוֹרֵק גֵּט לְאִשְׁתּוֹ וְהִיא בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ אוֹ בְּתוֹךְ חֲצֵרָהּ הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת זְרָקוֹ לָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ בְּתוֹךְ חֲצֵרוֹ אֲפִילּוּ הוּא עִמָּהּ בַּמִּטָּה אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קַלְתָּהּ הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן וְנָתַן בְּיָדָהּ אֵין לִי אֶלָּא יָדָהּ גַּגָּהּ חֲצֵרָהּ וְקַרְפֵּיפָהּ מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָתַן מִכׇּל מָקוֹם וְתַנְיָא נָמֵי הָכִי גַּבֵּי גַנָּב יָדוֹ אֵין לִי אֶלָּא יָדוֹ גַּגּוֹ חֲצֵרוֹ וְקַרְפֵּיפוֹ מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר הִמָּצֵא תִמָּצֵא מִכׇּל מָקוֹם וּצְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן גֵּט מִשּׁוּם דִּבְעַל כֻּרְחַהּ מִגָּרְשָׁה אֲבָל גַּנָּב דְּלֵיתֵיהּ בְּעַל כּוּרְחֵיהּ אֵימָא לָא וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן גַּנָּב מִשּׁוּם דְּקַנְסֵיהּ רַחֲמָנָא אֲבָל גֵּט אֵימָא לָא צְרִיכָא חֲצֵרָהּ מָה שֶׁקָּנְתָה אִשָּׁה קָנָה בַּעְלָהּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּכוֹתֵב לָהּ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִךְ וְכִי כְּתַב לַהּ הָכִי מַאי הָוֵי וְהָתַנְיָא הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עַל שָׂדֶה זוֹ וְאֵין לִי עֵסֶק בָּהּ וְיָדַי מְסוּלָּקֹת הֵימֶנָּה לֹא אָמַר כְּלוּם אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי בְּכוֹתֵב לָהּ וְעוֹדָהּ אֲרוּסָה וְכִדְרַב כָּהֲנָא דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא נַחֲלָה הַבָּאָה לוֹ לְאָדָם מִמָּקוֹם אַחֵר אָדָם מַתְנֶה עָלֶיהָ שֶׁלֹּא יִרָשֶׁנָּה וְכִדְרָבָא דְּאָמַר רָבָא הָאוֹמֵר
המוכר את בית הבד מכר את היצירים ואת היקבים את המפרכות ואת הרחיים התחתונה אבל לא מכר את השקין ולא את המרצופין ולא את הרחיים העליונה ואם אמר לו הוא ומה שבתוכו אני מוכר לך הרי כולן מכורין ואף על פי שאמר לו הוא ומה שבתוכו אני מוכר לך לא מכר לא את הבור ולא את השיח ולא את היציעין ולא את הדותות ולא את המערות שבתוכו ואם אמר לו הוא ומה שבתוכו אני מוכר לך הרי כולן מכורין.המוכר את המרחץ מכר בתים הפנימים ובתים החיצונים בית היורות בית הקמין ובית האולייארין אבל לא מכר לא את היורות ולא את הקמין ולא את המגדלים שבתוכו ואם אמר לו הוא ומה שבתוכו אני מוכר לך הרי כולן מכורין ואף על פי שאמר לו הוא ומה שבתוכו אני מוכר לך לא מכר את הבריכות המסתפקין מהן מים בין בימות החמה בין בימות הגשמים ואף לא בית כנסת העצים ואם אמר לו מרחץ וכל משמשיה אני מוכר לך הרי כולן מכורין.המוכר את השדה לא מכר את הגת ולא את השומירה אע"פ שהן כרם אבא שאול אומר אף לא מחיצת הקנים שהיא בית רובע מכר לו כל האילנות חוץ מחרוב המורכב וסדן שקמה וכל שאינו מכור בשדה מכור בעיר המוכר העיר רבי יהודה אומר סנטר מכור אינקולמוס אין מכור ואם א"ל היא וכל מה שבתוכה אני מוכר לך הרי כולן מכורין ואע"פ שאמר לו היא וכל מה שבתוכה אני מוכר לך לא מכר את שיריה ולא את בנותיה ולא את החורשין המוקצין בפני עצמן ולא את הביברין של חיה ושל עופות ושל דגים.תוספתא בבא בתרא פרק ג תוס ו
צְרִיכִי: דְּאִי כְּתַב ״אָבִיו״, הֲוָה אָמֵינָא: הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא מִיטַּמֵּא לֵיהּ — מִשּׁוּם דַּחֲזָקָה בְּעָלְמָא הוּא. אֲבָל אִמּוֹ דְּיָדְעִין דִּילֵידְתֵּיהּ — לִיטַמֵּא לַהּ.וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״אִמּוֹ״, הֲוָה אָמֵינָא: אִמּוֹ לָא לִיטַמֵּא לַהּ, דְּלָאו אָזֵיל זַרְעַהּ בָּתְרַהּ. אֲבָל אָבִיו, כֵּיוָן דְּאָמַר מָר ״לְמִשְׁפְּחוֹתָם לְבֵית אֲבוֹתָם״, אֵימָא לִיטַמֵּא לֵיהּ — קָא מַשְׁמַע לַן.תלמוד בבלי נזיר דף מט עמוד א