אִיגְּנִיב לַן כָּסָא דְכַסְפָּא בַּהֲדֵי דְּקָא מְעַיְּינִי וְאָתוּ אַשְׁכְּחוּהָ דִּכְרִוכָה בְּסוּדָרֵיהּ אָמְרִי לֵיהּ חֲזִי מָר דְּלָא מֵיכַל קָא בָּעֵי אֶלָּא לְצַעוֹרַן אֲמַר לְהוּ אֲנָא מֵיכָל אֲכַלִי וּטְעַמִי בֵּיהּ טַעְמָא דְחִיוָּרָא אָמְרִי לֵיהּ חִיוָּרָא לָא עֲבִיד לַן הָאִידָּנָא אֲמַר לְהוּ בְּדַקוּ בְּדוּכְתֵּיהּ דְּאָמַר רַב חִסְדָּא אוּכָּמָא בְּחִיוָּרָא וְחִיוָּרָא בְּאוּכַּמְתָּא לָקוּתָא הִיא בְּדוּק אַשְׁכְּחוּהּ כִּי קָא נָפֵיק כְּרוֹ לֵיהּ בֵּירָא וּשְׁדוֹ לֵיהּ צִיפְּתָא עִילָּוֵיהּ וְאָמְרִי לֵיהּ לֵיתֵי מָר לֵינַח נְחַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא מֵאֲחוֹרֵיהּ אֲמַר לֵיהּ לְיָנוֹקָא פְּסוֹק לִי פְּסוּקָיךְ אֲמַר לֵיהּ נְטֵה לְךָ עַל יְמִינְךָ אוֹ עַל שְׂמֹאלֶךָ אֲמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ מַאי קָא חָזֵית אֲמַר לֵיהּ צִיפְּיתָא דְּשַׁדְיָא אֲמַר לֵיהּ הֲדַר מִינַּהּ לְבָתַר דִּנְפַק אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא מְנָא הֲוָה יָדַע מָר אֲמַר לֵיהּ חֲדָא דִּנְחַר לִי מָר וְעוֹד דִּפְסַק לִי יָנוֹקָא פְּסוּקָא וְעוֹד דַּחֲשִׁידִי עַבְדֵי דְּלָא מְעַלּוּ עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת וְתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי הָאָדָם שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת שָׁרִים וְשָׁרוֹת אֵלּוּ מִינֵי זֶמֶר וְתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי הָאָדָם אֵלּוּ בְּרֵיכוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת הָכָא תַּרְגִּימוּ שֵׁידָה וְשֵׁידְתִין בְּמַעְרְבָא אָמְרִי שִׁידְּתָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִינֵי שֵׁדִים הָיוּ בְּשִׁיחִין וְשֵׁידָה עַצְמָהּ אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הִיא אָמַר מָר הָכָא תַּרְגִּימוּ שֵׁידָא וְשֵׁידְתִין שֵׁידָה וְשֵׁידְתִין לְמַאי אִיבְּעִי לֵיהּ דִּכְתִיב וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה וְגוֹ׳ אָמַר לְהוּ לְרַבָּנַן הֵיכִי אֶעֱבֵיד אֲמַרוּ לֵיהּ אִיכָּא שָׁמִירָא דְּאַיְיתִי מֹשֶׁה לְאַבְנֵי אֵפוֹד אֲמַר לְהוּ הֵיכָא אִישְׁתְּכַח אֲמַרוּ לֵיהּ אַיְיתִי שֵׁידָה וְשֵׁידְתִין כַּבְשִׁינְהוּ אַהֲדָדֵי אֶפְשָׁר דְּיָדְעִי וּמְגַלּוּ לָךְ אַיְיתִי שֵׁידָה וְשֵׁידְתִין כַּבְשִׁינְהוּ אַהֲדָדֵי אָמְרִי אֲנַן לָא יָדְעִינַן דִּילְמָא אַשְׁמְדַאי מַלְכָּא דְשֵׁידֵי יָדַע אֲמַר לְהוּ הֵיכָא אִיתֵיהּ אָמְרִי לֵיהּ אִיתֵיהּ בְּטוּרָא פְּלָן כַּרְיָא לֵיהּ בֵּירָא וּמַלְיָא לֵיהּ מַיָּא וּמִיכַּסְּיָא בְּטִינָּרָא וַחֲתִימָה בְּגוּשְׁפַּנְקֵיהּ וְכֹל יוֹמָא סָלֵיק לִרְקִיעָא וְגָמַר מְתִיבְתָּא דִרְקִיעָא וְנָחֵית לְאַרְעָא וְגָמַר מְתִיבְתָּא דְאַרְעָא וְאָתֵי סָיֵיר לֵיהּ לְגוּשְׁפַּנְקֵיהּ וּמְגַלֵּי לֵיהּ וְשָׁתֵי וּמְכַסֵּי לֵיהּ וְחָתֵים לֵיהּ וְאָזֵיל שַׁדְּרֵיהּ לִבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע יְהַב לֵיהּ שׁוּשִׁילְתָּא דַּחֲקִיק עֲלַהּ שֵׁם וְעִזְקְתָא דַּחֲקִיק עֲלַהּ שֵׁם וּגְבָבֵי דְעַמְרָא וְזִיקֵי דְחַמְרָא אֲזַל כְּרָא בֵּירָא מִתַּתַּאי וּשְׁפִינְהוּ לְמַיָּא וְסַתְמִינְהוּ בִּגְבָבֵי דְעַמְרָא וּכְרָא בֵּירָא מֵעִילַּאי (וְשַׁפְכִינְהוּ) [וְשַׁפְכֵיהּ] לְחַמְרָא וְטַמִּינְהוּ סְלֵיק יְתֵיב בְּאִילָנָא כִּי אֲתָא סַיְירֵיהּ לְגוּשְׁפַּנְקָא גַּלְּיֵיהּ אַשְׁכְּחֵיהּ חַמְרָא אֲמַר כְּתִיב לֵץ הַיַּיִן הוֹמֶה שֵׁכָר וְכׇל שׁוֹגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם וּכְתִיב זְנוּת וְיַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב לָא אִישְׁתִּי כִּי צָחֵי לָא סַגִּיא לֵיהּ אִישְׁתִּי רְוָא וּגְנָא נְחֵית אֲתָא שְׁדָא בֵּיהּ שׁוּשִׁילְתָּא סְתָמֵיהּ כִּי אִתְּעַר הֲוָה קָא מִיפַּרְזַל אֲמַר לֵיהּ שְׁמָא דְמָרָךְ עֲלָךְ שְׁמָא דְּמָרָךְ עֲלָךְ כִּי נָקֵיט לֵיהּ וְאָתֵי מְטָא דִּיקְלָא חַף בֵּיהּ שַׁדְיֵיהּ מְטָא לְבֵיתָא שַׁדְיֵיהּ מְטָא גַּבֵּי כּוּבָּא דְּהָהִיא אַרְמַלְתָּא נְפַקָא
מתני׳ אין מוכרין להם דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים אין בונין עמהם בסילקי גרדום איצטדייא ובימה אבל בונין עמהם בימוסיאות ובית מרחצאות הגיע לכיפה שמעמידין בה עבודת כוכבים אסור לבנות:גמ׳ אמר רב חנין בר רב חסדא ואמרי לה אמר רב חנן בר רבא אמר רב חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס אבל לא למכירהואני אומר אף למכירה מקום שנהגו למכור מוכרין שלא למכור אין מוכריןתלמוד בבלי עבודה זרה דף טז עמוד א
אמר ר' ישמעאל ב"ר יוחנן בן ברוקה לא נחלקו ב"ש וב"ה על [שהיו] שתי כיתי עדים [מעידות אותו] שהוא נזיר כקטנה שבה על מה נחלקו על [שהיו שני עדים מעידין אותו] שב"ש אומרים נחלקה [עדות] ואין נזירות וב"ה אומרים יש בכלל חמש שתים [יהא נזיר שתים].מי שאמר הריני נזיר ושהה כדי דבור ושמע חבירו ואמר ואני הוא אסור וחבירו מותר כמה הוא כדי דבור כדי שאילת שלום.הריני נזיר ושמע חבירו ואמר פי כפיו ושערי כשערו הרי זה נזיר ידי כידו רגלי כרגלו הרי זה נזיר ידי נזירה ורגלי נזירה [אין נזיר] ראשי נזירה כבידי נזירה ה"ז נזיר זה הכלל דבר שהנשמה תלויה בו נזיר דבר שאין הנשמה תלויה בו אין נזיר.תוספתא נזיר פרק ג תוס ד