וַחֲצִי כוֹפֶר לְיוֹרְשָׁיו אַמַּאי הָכִי נָמֵי לֵימָא יוֹם שֶׁל רַבּוֹ לְרַבּוֹ יוֹם שֶׁל עַצְמוֹ לְעַצְמוֹ שָׁאנֵי הָכָא דְּקָא כָלְיָא קַרְנָא וְאֶלָּא הֵיכִי דָּמֵי דְּלָא קָא כָלְיָא קַרְנָא כְּגוֹן שֶׁהִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָמְתָה יָדוֹ וְסוֹפָהּ לַחֲזוֹר הָנִיחָא לְאַבָּיֵי דְּאָמַר נוֹתֵן לוֹ שֶׁבֶת גְּדוֹלָה וְשֶׁבֶת קְטַנָּה שַׁפִּיר אֶלָּא לְרָבָא דְּאָמַר אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶלָּא שִׁבְתּוֹ שֶׁבְּכׇל יוֹם וָיוֹם הַאי שׁוֹר הוּא וְשׁוֹר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא נֶזֶק אִיבָּעֵית אֵימָא כְּשֶׁהִכָּהוּ אָדָם וְאִי בָּעֵית אֵימָא מֵימְרָא הִיא וּמֵימְרָא לְרָבָא לָא סְבִירָא לֵיהּ אִיבַּעְיָא לְהוּ מְעוּכָּב גֵּט שִׁחְרוּר יֵשׁ לוֹ קְנָס אוֹ אֵין לוֹ קְנָס כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדוֹנָיו אָמַר רַחֲמָנָא וְהַאי לָאו אָדוֹן הוּא אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דִּמְחוּסָּר גֵּט שִׁחְרוּר אָדוֹן קָרֵינָא בֵּיהּ תָּא שְׁמַע הֵמִית מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין נוֹתֵן חֲצִי קְנָס לְרַבּוֹ וַחֲצִי כוֹפֶר לְיוֹרְשָׁיו מַאי לָאו כְּמִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה לֹא כְּמִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה תָּא שְׁמַע הִפִּיל אֶת שִׁינּוֹ וְסִימָא אֶת עֵינוֹ יוֹצֵא בְּשִׁינּוֹ וְנוֹתֵן דְּמֵי עֵינוֹ וְאִי אָמְרַתְּ יֵשׁ לוֹ קְנָס וּקְנָס לְרַבּוֹ הַשְׁתָּא חָבְלִי בֵּיהּ אַחֲרִינֵי יָהֲבִי לֵיהּ לְרַבֵּיהּ חָבֵל בֵּיהּ רַבֵּיהּ גּוּפֵיהּ יָהֵיב לֵיהּ לְדִידֵיהּ דִּלְמָא כְּמַאן דְּאָמַר אֵינוֹ צָרִיךְ דְּתַנְיָא בְּכוּלָּן עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר מֵרַבּוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר צָרִיךְ רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר צָרִיךְ הַמַּכְרִיעִין לִפְנֵי חֲכָמִים אוֹמְרִים נִרְאִים דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן בְּשֵׁן וָעַיִן הוֹאִיל וְתוֹרָה זִכְּתָה לוֹ וְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא בִּשְׁאָר אֵבָרִים הוֹאִיל וּקְנַס חֲכָמִים הוּא קְנָס הָא קְרָאֵי קָא דָרְשִׁינַן אֶלָּא אֵימָא הוֹאִיל וּמִדְרַשׁ חֲכָמִים הוּא אִיבַּעְיָא לְהוּ מְעוּכָּב גֵּט שִׁחְרוּר אוֹכֵל בִּתְרוּמָה אוֹ אֵינוֹ אוֹכֵל קִנְיַן כַּסְפּוֹ אָמַר רַחֲמָנָא וְהַאי לָאו קִנְיַן כַּסְפּוֹ הוּא אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דִּמְחוּסָּר גֵּט שִׁחְרוּר קִנְיַן כַּסְפּוֹ קָרֵינָא בֵּיהּ תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא כֹּהֶנֶת שֶׁנִּתְעָרֵב וְלָדָהּ בִּוְלַד שִׁפְחָתָהּ הֲרֵי אֵלּוּ אוֹכְלִין בִּתְרוּמָה וְחוֹלְקִין חֵלֶק אֶחָד עַל הַגּוֹרֶן הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת מְשַׁחְרְרִין זֶה אֶת זֶה הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם אִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר בְּחַד מִינַּיְיהוּ דְּעֶבֶד הוּא קִנְיַן כַּסְפּוֹ קָרֵינָא בֵּיהּ הָכָא לָאו קִנְיַן כַּסְפּוֹ הוּא כְּלָל אִיבַּעְיָא לְהוּ עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ לִקְנָס מָכוּר אוֹ אֵינוֹ מָכוּר תִּיבְּעֵי לְרַבִּי מֵאִיר תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן תִּיבְּעֵי לְרַבִּי מֵאִיר עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם אֶלָּא כְּגוֹן פֵּירוֹת דֶּקֶל דַּעֲבִידִי דְּאָתוּ אֲבָל הָכָא מִי יֵימַר דְּמִינְּגַח וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר דְּמִינְּגַח מִמַּאי דִּמְשַׁלֵּם
אֵלּוּ חוֹצְצִין בָּאָדָם, חוּטֵי צֶמֶר וְחוּטֵי פִשְׁתָּן וְהָרְצוּעוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי הַבָּנוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁל צֶמֶר וְשֶׁל שֵׂעָר אֵינָם חוֹצְצִין, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם בָּאִין בָּהֶם:
קִלְקֵי הַלֵּב וְהַזָּקָן, וּבֵית הַסְּתָרִים בָּאִשָּׁה, לִפְלוּף שֶׁחוּץ לָעַיִן, וְגֶלֶד שֶׁחוּץ לַמַּכָּה, וְהָרְטִיָּה שֶׁעָלֶיהָ, וּשְׂרָף הַיָּבֵשׁ, וְגִלְדֵי צוֹאָה שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ, וּבָצֵק שֶׁתַּחַת הַצִּפֹּרֶן, וְהַמִּלְמוּלִין, וְטִיט הַיָּוֵן, וְטִיט הַיּוֹצְרִים, וְגֵץ יְוֵנִי. אֵיזֶהוּ טִיט הַיָּוֵן, זֶה טִיט הַבּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מ), וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן. טִיט הַיּוֹצְרִין, כְּמַשְׁמָעוֹ. רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר בְּשֶׁל יוֹצְרִין וּמְטַמֵּא בְּשֶׁל מָרֵקָה. וְגֵץ יְוֵנִי, אֵלּוּ יִתְדוֹת הַדְּרָכִים, שֶׁאֵין טוֹבְלִין בָּהֶן וְלֹא מַטְבִּילִין אוֹתָן. וּשְׁאָר כָּל הַטִּיט, מַטְבִּילִין בּוֹ כְּשֶׁהוּא לַח. וְלֹא יִטְבֹּל בָּאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו. לֹא יִטְבֹּל אֶת הַקֻּמְקְמוּס בַּפֶּחָמִין, אֶלָּא אִם כֵּן שִׁפְשֵׁף:
אֵלּוּ שֶׁאֵין חוֹצְצִין, קִלְקֵי הָרֹאשׁ, וּבֵית הַשֶּׁחִי, וּבֵית הַסְּתָרִים בָּאִישׁ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה, כָּל הַמַּקְפִּיד עָלָיו, חוֹצֵץ. וְשֶׁאֵין מַקְפִּיד עָלָיו, אֵין חוֹצֵץ:
משנה מקוות פרק ט משנה ד
בין שנטמא הוא בין שטמאוהו אחרים בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון סותר את הכל וחייבין קרבן בין שגלח הוא בין שגלחוהו אחרים בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון סותר את הכל [וחייב] קרבן אימתי אמרו תגלחת [סותרות] שלשים יום בזמן שאין לו לספור הא אם יש לו לספור הרי זה אין סותר גילח על הזבח ונמצא פסול תגלחתו פסולה וסותר שלשים יום.הכל משלחין תחת הדוד חוץ מן [הטמא שבמדינה מפני שהוא נקבר הטמא שבמקדש משלח תחת הדוד של חטאת ושל אשם דברי ר"מ ר' יהודה אומר הטמא כן וכן אין משלח תחת הדוד הטהור כן וכן משלח תחת הדוד] וחכמים אומרים טמא כן וכן וטהור שבגבולין אין משלחין תחת הדוד ואין לך שמשלח תחת הדוד אלא נזיר שגלח בטהרה ובפתח אהל מועד שנאמר (במדבר ו׳:י״ח) וגלח הנזיר פתח אהל מועד וגו'.ר"ש השיזורי אומר האיש משלח תחת הדוד ואין האשה משלחת תחת הדוד מפני פרחי כהונה כיצד משלחו נותן עליו רוטב ומשלח [תחת הדוד של שלמים אם] שלח תחת הדוד של חטאת [ושל אשם] יצא אמר [רבי] שמעון הצדיק מימי לא אכלתי אשם [נזירות] אלא אחת מעשה [ובא] אלי אחד מן הדרום [וראיתיו] יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו תלתלים [נמתי] לו מה ראית לשחת שער זה נאה גם לי רועה הייתי בעירי והלכתי למלאות מן המעין [מים] ונסתכלתי [בבוביא] שלי ופחז יצרי עלי ובקש להעבירני מן העולם [נמתי לו רשע לא היה לך להתגרות אלא בדבר שאינו שלך בדבר שעתיד לעשות עפר רמה ותולעה הרי עלי לגלחך לשמים המכתי את ראשי ונשקתיו] ואמרתי כמותך ירבו עושי רצון מקום בישראל עליך [נתקיים זה שנאמר] (במדבר ו׳:ב׳) איש [או אשה] כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'.תוספתא נזיר פרק ד תוס ז