גיטין דף מב-א דפי תלמוד בבלי

בְּעֶבֶד שֶׁל שְׁנֵי שׁוּתָּפִין וְדִבְרֵי הַכֹּל אָמַר רַבָּה מַחֲלוֹקֶת בְּשֶׁשִּׁיחְרֵר חֶצְיוֹ וְהִנִּיחַ חֶצְיוֹ אֲבָל שִׁיחְרֵר חֶצְיוֹ וּמָכַר חֶצְיוֹ אוֹ נָתַן בְּמַתָּנָה חֶצְיוֹ כֵּיוָן דְּקָנָפֵיק מִינֵּיהּ כּוּלֵּיהּ דִּבְרֵי הַכֹּל קָנָה אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וּבְכוּלּוֹ לָא פְּלִיגִי וְהָתָנֵי חֲדָא הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לִשְׁנֵי עֲבָדָיו קָנוּ וּמְשַׁחְרְרִין זֶה אֶת זֶה וְתַנְיָא אִידַּךְ הָאוֹמֵר כׇּל נְכָסַי נְתוּנִין לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֲבָדַיי אַף עַצְמָם לֹא קָנוּ מַאי לָאו הָא רַבִּי וְהָא רַבָּנַן לָא אִידִי וְאִידִי רַבָּנַן הָא דְּאָמַר כּוּלּוֹ הָא דְּאָמַר חֲצִי חֲצִי וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא וְאִם אָמַר חֲצִי חֲצִי לֹא קָנוּ מִכְּלָל דְּרֵישָׁא דְּאָמַר כּוּלּוֹ פָּרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ אַף עַצְמָן לֹא קָנוּ כֵּיצַד כְּגוֹן דְּאָמַר חֲצִי חֲצִי הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ רֵישָׁא דְּאָמַר כּוּלּוֹ הַשְׁתָּא אָמַר כּוּלּוֹ לֹא קָנוּ אָמַר חֲצִי חֲצִי מִיבַּעְיָא אִי מִשּׁוּם הָא לָא אִירְיָא תְּנָא סֵיפָא לְגַלּוֹיֵי רֵישָׁא שֶׁלֹּא תֹּאמַר רֵישָׁא דְּאָמַר חֲצִי חֲצִי אֲבָל אָמַר כּוּלּוֹ קָנוּ תְּנָא סֵיפָא דְּאָמַר חֲצִי חֲצִי מִכְּלָל דְּרֵישָׁא דְּאָמַר כּוּלּוֹ וַאֲפִילּוּ הָכִי לֹא קָנוּ וְאִיבָּעֵית אֵימָא לָא קַשְׁיָא כָּאן בִּשְׁטָר אֶחָד כָּאן בִּשְׁנֵי שְׁטָרוֹת בִּשְׁטָר אֶחָד מַאי אִירְיָא חֲצִי חֲצִי אֲפִילּוּ אָמַר כּוּלּוֹ נָמֵי לֹא קָנוּ הָכִי נָמֵי קָאָמַר אַף עַצְמָן לֹא קָנוּ בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׁטָר אֶחָד אֲבָל בִּשְׁנֵי שְׁטָרוֹת קָנוּ וְאִם אָמַר חֲצִי חֲצִי אַף בִּשְׁנֵי שְׁטָרוֹת נָמֵי לָא קָנוּ וְאִיבָּעֵית אֵימָא לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּבַת אַחַת כָּאן בְּזֶה אַחַר זֶה בִּשְׁלָמָא בָּתְרָא לָא קָנֵי דְּהָא קָנֵי לֵיהּ קַמָּא אֶלָּא קַמָּא לִיקְנֵי נַפְשֵׁיהּ וְלִקְנְיֵיהּ לְחַבְרֵיהּ אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְשַׁנִּינַן מֵעִיקָּרָא רַב אָשֵׁי אָמַר שָׁאנֵי הָתָם דְּקָא קָרֵי לְהוּ עֲבָדַיי אֲמַר לֵיהּ רַפְרָם לְרַב אָשֵׁי וְדִלְמָא עֲבָדַיי שֶׁהָיוּ כְּבָר מִי לָא תְּנַן הַכּוֹתֵב כׇּל נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ יָצָא לְחֵירוּת שִׁיֵּיר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא לֹא יָצָא לְחֵירוּת רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לְעוֹלָם הוּא בֶּן חוֹרִין עַד שֶׁיֹּאמַר כׇּל נְכָסַי נְתוּנִין לִפְלוֹנִי עַבְדִּי חוּץ מֵאֶחָד מֵרִבּוֹא שֶׁבָּהֶן טַעְמָא דְּאָמַר [חוּץ מֵאֶחָד מֵרִבּוֹא שֶׁבָּהֶן] הָא לָא אָמַר הָכִי קָנֵי אַמַּאי וְהָא עֶבֶד קָא קָרֵי לֵיהּ אֶלָּא עַבְדִּי שֶׁהָיָה כְּבָר הָכָא נָמֵי עֲבָדַיי שֶׁהָיוּ כְּבָר נְגָחוֹ שׁוֹר יוֹם שֶׁל רַבּוֹ לְרַבּוֹ יוֹם שֶׁל עַצְמוֹ לְעַצְמוֹ אֶלָּא מֵעַתָּה יוֹם שֶׁל רַבּוֹ יִשָּׂא שִׁפְחָה יוֹם שֶׁל עַצְמוֹ יִשָּׂא בַּת חוֹרִין אִיסּוּרָא לָא קָאָמְרִינַן תָּא שְׁמַע הֵמִית מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין נוֹתֵן חֲצִי קְנָס לְרַבּוֹ