יְתוֹמִין שֶׁבָּאוּ לַחֲלוֹק בְּנִכְסֵי אֲבִיהֶן בֵּית דִּין מַעֲמִידִין לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס וּבוֹרְרִים לָהֶן חֵלֶק יָפֶה הִגְדִּילוּ יְכוֹלִין לְמַחוֹת וְרַב נַחְמָן דִּידֵיהּ אָמַר הִגְדִּילוּ אֵין יְכוֹלִין לְמַחוֹת דְּאִם כֵּן מָה כֹּחַ בֵּית דִּין יָפֶה הָתָם מָמוֹנָא הָכָא אִיסּוּרָא גִּידּוּל בַּר רְעִילַאי שַׁדַּר לַהּ גִּיטָּא לִדְבֵיתְהוּ אֲזַל שְׁלִיחָא אַשְׁכְּחַהּ דַּהֲוָה יָתְבָה וְנָוְולָה אֲמַר לַהּ הֵא גִּיטִּיךְ אֲמַרָה לֵיהּ זִיל הַשְׁתָּא מִיהָא וְתָא לִמְחַר אֲזַל לְגַבֵּיהּ וַאֲמַר לֵיהּ פְּתַח וַאֲמַר בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב אַבָּיֵי אָמַר בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב וְלָא בָּטֵל גִּיטָּא רָבָא אָמַר בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב וּבָטֵל גִּיטָּא בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי בְּגִלּוּי דַעְתָּא בְּגִיטָּא קָמִיפַּלְגִי דְּאַבָּיֵי סָבַר גִּלּוּי דַעְתָּא בְּגִיטָּא לָאו מִלְּתָא הִיא וְרָבָא סָבַר גִּלּוּי דַעְתָּא בְּגִיטָּא מִילְּתָא הִיא אָמַר רָבָא מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת אַשְׁקְלֵיהּ גִּיטָּא לְהָהוּא גַּבְרָא בְּעַל כֻּרְחֵיהּ וַאֲמַר לְהוּ לְסָהֲדִי הָכִי אָמַר לְכוּ רַב שֵׁשֶׁת לְבַטֵּל גִּיטָּא וְאַצְרְכֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת גִּיטָּא אַחֲרִינָא וְאַבָּיֵי אַטּוּ רַב שֵׁשֶׁת מְבַטֵּל גִּיטָּא דְּאִינָשֵׁי הֲוָה אִיהוּ בַּטְּלַהּ וְהַאי דְּקָאָמַר לְהוּ הָכִי מִשּׁוּם דָּפְנוֹיֵ[י] וְאָמַר אַבָּיֵי מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּרַב יְהוּדָה אַשְׁקְלֵיהּ גִּיטָּא לְחַתְנֵיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה בִּירָאָה וּבַטְּלֵיהּ תְּנָא אַשְׁקְלֵיהּ וּבַטְּלֵיהּ הֲדַר תְּנָא וְאַשְׁקְלֵיהּ עַל כֻּרְחֵיהּ וַאֲמַר לְהוּ לְסָהֲדִי אוֹתִיבוּ קָרֵי בְּאוּנַּיְכוּ וּכְתוּבוּ לֵיהּ וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ גִּלּוּי דַעְתָּא בְּגִיטָּא מִילְּתָא הִיא הָא חָזוּ לֵיהּ דְּקָא רָהֵיט בָּתְרַיְיהוּ וְרָבָא הַאי דְּקָא רָהֵיט בָּתְרַיְיהוּ דְּאָמַר לְהוּ אַשּׁוּר הַבוּ לַהּ הַיָּיא כִּי הֵיכָא דְּמִשְׁלַם צַעֲרָא דְּהָהוּא גַּבְרָא וְאָמַר אַבָּיֵי מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּהָהוּא דַּאֲמַר לְהוּ אִי לָא אָתֵינָא עַד תְּלָתִין יוֹמִין לֶיהֱוֵי גִּיטָּא אֲתָא וּפַסְקֵיהּ מַבָּרָא אֲמַר לְהוּ חֲזוֹ דַּאֲתַאי חֲזוֹ דַּאֲתַאי וַאֲמַר שְׁמוּאֵל לָא שְׁמֵיהּ מַתְיָא וְרָבָא אַטּוּ הָתָם לְבַטּוֹלֵי גִּיטָּא בָּעֵי הָתָם לְקַיּוֹמֵי תְּנָאֵיהּ קָא בָעֵי וְהָא לָא אִיקַּיַּים תְּנָאֵיהּ הָהוּא דַּאֲמַר לְהוּ אִי לָא נָסֵיבְנָא עַד תְּלָתִין יוֹמִין לֶיהֱוֵי גִּיטָּא כִּי מְטוֹ תְּלָתִין יוֹמִין אֲמַר לְהוּ הָא טָרַחְנָא לְמַאי נֵיחוּשׁ לַהּ אִי מִשּׁוּם אוּנְסָא אֵין אוֹנֶס בְּגִיטִּין אִי מִשּׁוּם גַּלּוֹיֵי דַּעְתָּא בְּגִיטָּא פְּלוּגְתָּא דְּאַבָּיֵי וְרָבָא הוּא הָהוּא דַּאֲמַר לְהוּ אִי לָא נָסֵיבְנָא לְרֵישׁ יַרְחָא דַּאֲדָר לֶיהֱוֵי גִּיטָּא כִּי מְטָא רֵישׁ יַרְחָא דַּאֲדָר אֲמַר לְהוּ אֲנָא לְרֵישׁ יַרְחָא דְנִיסָן אֲמַרִי לְמַאי נֵיחוּשׁ לַהּ אִי מִשּׁוּם אוֹנֶס אֵין אוֹנֶס בְּגִיטִּין אִי מִשּׁוּם גַּלּוֹיֵי דַּעְתָּא פְּלוּגְתָּא דְּאַבָּיֵי וְרָבָא וְהִלְכְתָא כְּנַחְמָן וְהִלְכְתָא כְּנַחְמָן
היו לפניו שתי כלכלות של טבל בזו מאה ובזו מאה נטלה תרומתן ואומר מעשרות זו בזו הראשונה מעושרת [של זו בזו ושל זו בזו אין הראשונה מעושרת] נוטל שני תאנים שני עישורין ועשורו של עישור מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה קורא שם נוטל עשרים תאנים מאיזה מהן שירצה בזו מאה ובזו מאתים [אם מקטנה הוא נוטל נוטל אחת עשרה ואם מגדולה נוטל נוטל את כולה לא השלים בזו מאה ובזו אלף אם מקטנה הוא נוטל נוטל חמש עשר ואם מגדולה הוא נוטל נוטל את כל הששים] מכאן ואילך לפי החשבון.היתה בידו כלכלה של פירות שאינה מתוקנת נוטל שני תשיע הא ותשיע הא של תשיע בין שהטבל מרובה על החולין ובין שהחולין מרובה על הטבל נוטל את כל החולין כדי תרומת מעשר שבטבל בין שהמעשר טבל מרובה על החולין בין החולין מרובין על המעשר טבל נוטל את כל החולין כדי תרומת מעשר שבמעשר טבל [מאה ושמונים טבל נוטל תשעים ושנים חסר עישור אחד מאה ומעשר נוטל תשעים ושלשה חסר שני עישורים] מכאן ואילך לפי החשבון.המפקיד לוג טבל אוכל עליו תשעים ותשע [הוא אומר לוג שבשולי הבית הרי הוא חולין ושאר תרומה על הכל] נטל לאכול נטל לשתות אומר לוג שבשולי חבית עשוי [תרומת] מעשר על [מנין] שבחבית ושאר מעשר סמוך לו זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו מעשר שני בצפונו או בדרומו מחולל על המעות [כיצד] המפקיד לוג מעשר אוכל עליו תשעים [אומר לוג שמן שבשולי חבית הרי הן חולין ושאר תרומה על הכל] נטל לאכול ונטל לשתות אומר מעשר בדרומו עשוי תרומת מעשר על [מנין] שבחבית גמרן ודאי נותנן לכהן ספק גמרן ספק לא גמרן מעשר עליהן וקורא שם למעשרותיהן כיצד קורא שם למעשרותיהן אם היו של טבל אומר מעשרן בדרומן ותרומת מעשר בדרום דרומן אם היו של מעשר טבל אומר תרומת מעשר בדרום דרומן.תוספתא דמאי פרק ח תוס טו
וְנָתַ֨תִּי לָ֤הּ אֶת־כְּרָמֶ֙יהָ֙ מִשָּׁ֔ם וְאֶת־עֵ֥מֶק עָכ֖וֹר לְפֶ֣תַח תִּקְוָ֑ה וְעָ֤נְתָה שָּׁ֙מָּה֙ כִּימֵ֣י נְעוּרֶ֔יהָ וּכְי֖וֹם עֲלוֹתָ֥הּ מֵאֶרֶץ־מִצְרָֽיִם׃וְהָיָ֤ה בַיּוֹם־הַהוּא֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה תִּקְרְאִ֖י אִישִׁ֑י וְלֹא־תִקְרְאִי־לִ֥י ע֖וֹד בַּעְלִֽי׃וַהֲסִרֹתִ֛י אֶת־שְׁמ֥וֹת הַבְּעָלִ֖ים מִפִּ֑יהָ וְלֹא־יִזָּכְר֥וּ ע֖וֹד בִּשְׁמָֽם׃מקרא הושע פרק ב פסוק כ