קָסָבַר רַב פָּפָּא כִּי אָמַר רַב לָא שְׁנָא בְּמִלְוֶה וְלָא שְׁנָא בְּפִקָּדוֹן רַב זְבִיד מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַב פָּפָּא לָא מִיתּוֹקְמָא מַתְנִיתִין בִּשְׁכִיב מְרַע מִמַּאי מִדְּקָתָנֵי הָאוֹמֵר תְּנוּ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי וּשְׁטַר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי וּמֵת לֹא יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה טַעְמָא דְּמֵת הָא מֵחַיִּים נוֹתְנִין טַעְמָא דְּאָמַר תְּנוּ הָא לֹא אָמַר תְּנוּ אֵין נוֹתְנִין וּשְׁכִיב מְרַע אַף עַל גַּב דְּלָא אָמַר תְּנוּ נוֹתְנִין דִּתְנַן בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים הַיּוֹצֵא בְּקוֹלָר וְאָמַר כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ חָזְרוּ לוֹמַר אַף הַמְפָרֵשׁ וְהַיּוֹצֵא בִּשְׁיָירָא רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר אַף הַמְסוּכָּן מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי וּמַאן נֵימָא לַן דְּמַתְנִיתִין רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי הִיא דִּלְמָא רַבָּנַן הִיא גּוּפָא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב מָנֶה לִי בְּיָדְךָ תְּנֵהוּ לוֹ לִפְלוֹנִי בְּמַעֲמַד שְׁלָשְׁתָּן קָנָה אָמַר רָבָא מִסְתַּבְּרָא מִילְּתֵיהּ דְּרַב בְּפִקָּדוֹן אֲבָל בְּמִלְוָה לֹא וְהָאֱלֹהִים אָמַר רַב אֲפִילּוּ בְּמִלְוָה אִתְּמַר נָמֵי אָמַר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דְּלֵוִי מִלְוָה לִי בְּיָדְךָ תְּנֵהוּ לוֹ לִפְלוֹנִי בְּמַעֲמַד שְׁלָשְׁתָּן קָנָה וְטַעְמָא מַאי אָמַר אַמֵּימָר נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר לוֹ בִּשְׁעַת מַתַּן מָעוֹת שַׁעְבַּדְנָא לָךְ לְדִידָךְ וּלְכֹל דְּאָתוּ מֵחֲמָתָךְ אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר אֶלָּא מֵעַתָּה הִקְנָה לַנּוֹלָדִים דְּלָא הֲווֹ בִּשְׁעַת מַתַּן מָעוֹת הָכִי נָמֵי דְּלָא קָנוּ דַּאֲפִילּוּ לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם הָנֵי מִילֵּי לְדָבָר שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּעוֹלָם אֲבָל לְדָבָר שֶׁאֵינוֹ בָּעוֹלָם לָא אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי
שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁעָשׂוּ שְׁנֵי קַבִּין, וְנָגְעוּ זֶה בָזֶה, אֲפִלּוּ הֵם מִמִּין אֶחָד, פְּטוּרִים. וּבִזְמַן שֶׁהֵם שֶׁל אִשָּׁה אַחַת, מִין בְּמִינוֹ, חַיָּב. וְשֶׁלֹּא בְמִינוֹ, פָּטוּר:
אֵיזֶה הוּא מִין בְּמִינוֹ, הַחִטִּים אֵינָן מִצְטָרְפוֹת עִם הַכֹּל, אֶלָּא עִם הַכֻּסְּמִין. הַשְּׂעוֹרִים מִצְטָרְפוֹת עִם הַכֹּל, חוּץ מִן הַחִטִּים. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, שְׁאָר הַמִּינִים מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה:
שְׁנֵי קַבִּים, וְקַב אֹרֶז אוֹ קַב תְּרוּמָה בָּאֶמְצַע, אֵינָן מִצְטָרְפִין. דָּבָר שֶׁנִּטְּלָה חַלָּתוֹ בָּאֶמְצַע, מִצְטָרְפִין, שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּב בַּחַלָּה:
משנה חלה פרק ד משנה ד
הלכה: הָיָה מוֹשְׁכוֹ וְיוֹצֵא וּמֵת כול׳. נְתָנוֹ לִבְכוֹרוֹת בְּנוֹ כול׳. אָמַר רִבִּי מָנָא. מָאן דָּמַר לִי הָדָא מִילְּתָא אֲנָא נְסִיב ברנייתיה. מָהוּ פָטוּר. נִפטָר מֵחוֹבוֹ אוֹ נִפְטָר מִגְּנֵיבָה.תלמוד ירושלמי בבא קמא פרק ז הלכה ו