וּמָה אִילּוּ עֶבֶד כֹּהֵן שֶׁבָּרַח וְאֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁמָּרְדָה עַל בַּעְלָהּ הֲלֹא אוֹכְלִים בִּתְרוּמָה וְזֶה אֵינוֹ אוֹכֵל שַׁפִּיר קָאָמַר לְהוּ אָמַר רָבָא הַיְינוּ דְּקָא מַהְדְּרִי לֵיהּ בְּמַתְנִיתִין מִפְּנֵי שֶׁהוּא קִנְיָנוֹ דְּאִי בָּעֵי שָׁקֵיל אַרְבָּעָה זוּזֵי מִיִּשְׂרָאֵל וּפָסֵיל לֵיהּ כֹּל הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ וּלְרַבִּי מֵאִיר תִּינַח עֶבֶד כֹּהֵן עֶבֶד יִשְׂרָאֵל מַאי אִיכָּא לְמֵימַר אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מִפְּנֵי שֶׁמַּפְסִידוֹ מִשִּׁפְחָה כְּנַעֲנִית אַדְּרַבָּה הֲרֵי הוּא מַתִּירוֹ בְּבַת חוֹרִין עַבְדָּא בְּהֶפְקֵירָא נִיחָא לֵיהּ זִילָא לֵיהּ שְׁכִיחָא לֵיהּ פְּרִיצָה לֵיהּ מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר תְּנוּ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי שְׁטַר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי וּמֵת לֹא יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה תְּנוּ מָנֶה לְאִישׁ פְּלוֹנִי וּמֵת יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה גְּמָ׳ אָמַר רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָּא מִשְּׁמֵיהּ דְרַב וְהוּא שֶׁצְּבוּרִין וּמוּנָּחִין בְּקֶרֶן זָוִית בְּמַאי עָסְקִינַן אִילֵימָא בְּבָרִיא כִּי צְבוּרִין מַאי הָוֵי הָא לָא מְשַׁךְ וְאֶלָּא בִּשְׁכִיב מְרַע מַאי אִירְיָא צְבוּרִין כִּי אֵין צְבוּרִין נָמֵי דְּהָא קַיְימָא לַן דְּדִבְרֵי שְׁכִיב מְרַע כִּכְתוּבִים וְכִמְסוּרִין דָּמוּ אָמַר רַב זְבִיד לְעוֹלָם בְּבָרִיא וְכִדְרַב הוּנָא אָמַר רַב דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב מָנֶה לִי בְּיָדְךָ תְּנֵהוּ לוֹ לִפְלוֹנִי בְּמַעֲמַד שְׁלָשְׁתָּן קָנָה רַב פָּפָּא אָמַר לְעוֹלָם בִּשְׁכִיב מְרַע וּכְאִידַּךְ דְּרַב דְּאָמַר רַב שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר תְּנוּ מָנֶה לִפְלוֹנִי מִנְּכָסַי מָנֶה זֶה נוֹתְנִין מָנֶה סְתָם אֵין נוֹתְנִין חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא מָנֶה קָבוּר קָאָמַר וְהִלְכְתָא לִקְבוּרָה לָא חָיְישִׁינַן רַב פָּפָּא מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַב זְבִיד
למה ליה למימר מזיק הוא פושע הוא אי אמר מזיק הוא הוה אמינא הני מילי היכא דקא עביד בשכר אבל היכא דקא עביד בחנם לא קמ"ל פושע הואאיתיביה רב חמא בר גוריא לשמואל הנותן בהמה לטבח וניבלה אומן פטור הדיוט חייב ואם נותן שכר בין הדיוט בין אומן חייב אמר ליה לעכר מוחךאתא ההוא מרבנן קא מותיב ליה א"ל השתא שקלת מאי דשקל חברך קאמינא לכו אנא רבי מאיר וקאמריתו לי רבנן אמאי לא דייקת מילי שאני אומר מזיק הוא פושע הוא נעשה כאומר לו שחוט לי מכאן ושחט לו מכאן מאן אית ליה האי סברא רבי מאיר דאמר מבעי ליה למירמי אנפשיהתלמוד בבלי בבא קמא דף צט עמוד ב
תלמוד ירושלמי נידה פרק ד הלכה ו