וְעִנִּתִךְ אָמַר מָר זוּטְרָא אֲפִילּוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה יַעֲשֶׂה צְדָקָה לֹא אַעֲנֵּךְ עוֹד תָּנֵי רַב יוֹסֵף שׁוּב אֵין מַרְאִין לוֹ סִימָנֵי עֲנִיּוּת רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִרְקָם לַמִּזְרָח כּוּ׳ לְמֵימְרָא דְּעַכּוֹ לִצְפוֹנָהּ דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָיְימָא וּרְמִינְהוּ הָיָה מְהַלֵּךְ מֵעַכּוֹ לִכְזִיב מִימִינוֹ לְמִזְרַח הַדֶּרֶךְ טְמֵאָה מִשּׁוּם אֶרֶץ הָעַמִּים וּפְטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר וּמִן הַשְּׁבִיעִית עַד שֶׁיִּוָּדַע לָךְ שֶׁהִיא חַיֶּיבֶת מִשְּׂמֹאלוֹ לְמַעֲרַב הַדֶּרֶךְ טְהוֹרָה מִשּׁוּם אֶרֶץ הָעַמִּים וְחַיֶּיבֶת בְּמַעֲשֵׂר וּבִשְׁבִיעִית עַד שֶׁיִּוָּדַע לָךְ שֶׁהִיא פְּטוּרָה עַד הֵיכָן עַד כְּזִיב רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם אָבִיו עַד לַבְלָבוֹ אָמַר אַבָּיֵי רְצוּעָה נָפְקָא וְיָהֵיב תַּנָּא סִימָנָא הָכִי אִין קְרָא נָמֵי יָהֵיב סִימָנָא דִּכְתִיב וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג ה׳ בְּשִׁילוֹ מִיָּמִים יָמִימָה אֲשֶׁר מִצְּפוֹנָה לְבֵית אֵל מִזְרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ לִמְסִלָּה הָעוֹלָה מִבֵּית אֵל שְׁכֶמָה וּמִנֶּגֶב לִלְבוֹנָה וְאָמַר רַב פָּפָּא לְמִזְרָחָהּ שֶׁל מְסִלָּה תָּנָא חֲדָא הַמֵּבִיא גֵּט בִּסְפִינָה כְּמֵבִיא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְתַנְיָא אִידַּךְ כְּמֵבִיא בְּחוּצָה לָאָרֶץ אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה לָא קַשְׁיָא הָא רַבִּי יְהוּדָה הָא רַבָּנַן דִּתְנַן עֲפַר חוּצָה לָאָרֶץ הַבָּא בִּסְפִינָה לָאָרֶץ חַיָּיב בְּמַעֲשֵׂר וּבִשְׁבִיעִית אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁהַסְּפִינָה גּוֹשֶׁשֶׁת אֲבָל אֵין הַסְּפִינָה גּוֹשֶׁשֶׁת פָּטוּר אַבָּיֵי אָמַר הָא וְהָא רַבִּי יְהוּדָה הִיא וְלָא קַשְׁיָא כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין הַסְּפִינָה גּוֹשֶׁשֶׁת כָּאן בִּזְמַן שֶׁהַסְּפִינָה גּוֹשֶׁשֶׁת אָמַר רַבִּי זֵירָא עָצִיץ נָקוּב הַמּוּנָּח עַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנַן אָמַר רָבָא דִּילְמָא לָא הִיא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הָתָם אֶלָּא בִּסְפִינָה
כִּ֤י נִמְכַּ֙רְנוּ֙ אֲנִ֣י וְעַמִּ֔י לְהַשְׁמִ֖יד לַהֲר֣וֹג וּלְאַבֵּ֑ד וְ֠אִלּ֠וּ לַעֲבָדִ֨ים וְלִשְׁפָח֤וֹת נִמְכַּ֙רְנוּ֙ הֶחֱרַ֔שְׁתִּי כִּ֣י אֵ֥ין הַצָּ֛ר שֹׁוֶ֖ה בְּנֵ֥זֶק הַמֶּֽלֶךְ׃ {ס} וַיֹּ֙אמֶר֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וַיֹּ֖אמֶר לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה מִ֣י ה֥וּא זֶה֙ וְאֵֽי־זֶ֣ה ה֔וּא אֲשֶׁר־מְלָא֥וֹ לִבּ֖וֹ לַעֲשׂ֥וֹת כֵּֽן׃וַתֹּ֣אמֶר אֶסְתֵּ֔ר אִ֚ישׁ צַ֣ר וְאוֹיֵ֔ב הָמָ֥ן הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה וְהָמָ֣ן נִבְעַ֔ת מִלִּפְנֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ וְהַמַּלְכָּֽה׃מקרא אסתר פרק ז פסוק ז
ת"ש הקדרין והזגגין שהיו מהלכין זה אחר זה נתקל הראשון ונפל ונתקל השני בראשון והשלישי בשני ראשון חייב בנזקי שני ושני חייב בנזקי שלישי ואם מחמת ראשון נפלו ראשון חייב בנזקי כולם ואם הזהירו זה את זה פטורין מאי לאו שלא היה להן לעמודלא שהיה להן לעמודאבל לא היה להם לעמוד מאי פטור אי הכי אדתני סיפא אם הזהירו זה את זה פטור לפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים שהיה להן לעמוד אבל לא היה להן לעמוד פטוריןתלמוד בבלי בבא קמא דף לא עמוד א