לְמֵימְרִינְהוּ בְּנִיחוּתָא כִּי הֵיכִי דְּלִיקַבְּלוּ מִינֵּיהּ אָמַר רַב אָשֵׁי אֲנָא לָא שְׁמִיעָא לִי הָא דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה וְקִיַּימְתִּיהָ מִסְּבָרָא אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ לְעוֹלָם אַל יָטִיל אָדָם אֵימָה יְתֵירָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁהֲרֵי אָדָם גָּדוֹל הֵטִיל אֵימָה יְתֵירָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְהֶאֱכִילוּהוּ דָּבָר גָּדוֹל וּמַנּוּ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל הֶאֱכִילוּהוּ סָלְקָא דַּעְתָּךְ הַשְׁתָּא בְּהֶמְתָּן שֶׁל צַדִּיקִים אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא תַּקָּלָה עַל יָדָם צַדִּיקִים עַצְמָן לֹא כׇּל שֶׁכֵּן אֶלָּא בִּקְּשׁוּ לְהַאֲכִילוֹ דָּבָר גָּדוֹל וּמַאי נִיהוּ אֵבֶר מִן הַחַי שְׁלַח לֵיהּ מָר עוּקְבָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנֵי אָדָם הָעוֹמְדִים עָלַי וּבְיָדִי לְמׇסְרָם לַמַּלְכוּת מַהוּ שַׂרְטֵט וּכְתַב לֵיהּ אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעוֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי אַף עַל פִּי שֶׁרָשָׁע לְנֶגְדִּי אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם שְׁלַח לֵיהּ קָא מְצַעֲרִי לִי טוּבָא וְלָא מָצֵינָא דְּאֵיקוּם בְּהוּ שְׁלַח לֵיהּ דּוֹם לַה׳ וְהִתְחוֹלֵל לוֹ דּוֹם לַה׳ וְהוּא יַפִּילֵם לְךָ חֲלָלִים חֲלָלִים הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב עֲלֵיהֶן לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְהֵן כָּלִין מֵאֵילֵיהֶן הַדָּבָר יָצָא מִפִּי רַבִּי אֶלְעָזָר וּנְתָנוּהוּ לִגְנִיבָא בְּקוֹלָר שְׁלַחוּ לֵיהּ לְמָר עוּקְבָא זִמְרָא מְנָא לַן דַּאֲסִיר שַׂרְטֵט וּכְתַב לְהוּ אַל תִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל אֶל גִּיל בְּעַמִּים וְלִישְׁלַח לְהוּ מֵהָכָא בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן יֵמַר שֵׁכָר לְשׁוֹתָיו אִי מֵהָהוּא הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי זִמְרָא דְמָנָא אֲבָל דְּפוּמָּא שְׁרֵי קָא מַשְׁמַע לַן אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בַּר נָתָן לְרַב אָשֵׁי מַאי דִּכְתִיב קִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה אֲמַר לֵיהּ מָתְווֹתָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָחָשֵׁיב אֲמַר לֵיהּ אַטּוּ אֲנָא לָא יָדַעְנָא דְּמָתְווֹתָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָא חָשֵׁיב אֶלָּא רַב גְּבִיהָא מֵאָרַגִּיזָא אָמַר בָּהּ טַעְמָא כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִנְאָה עַל חֲבֵירוֹ וְדוֹמֵם שׁוֹכֵן עֲדֵי עַד עוֹשֶׂה לוֹ דִּין אֲמַר לֵיהּ אֶלָּא מֵעַתָּה צִקְלָג וּמַדְמֵנָה וְסַנְסַנָּהּ הָכִי נָמֵי אֲמַר לֵיהּ אִי הֲוָה רַב גְּבִיהָא מִבֵּי אָרַגִּיזָא הָכָא הֲוָה אָמַר בָּהּ טַעְמָא רַב אַחָא מִבֵּי חוֹזָאָה אָמַר בַּהּ הָכִי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַעֲקַת לְגִימָא עַל חֲבֵירוֹ וְדוֹמֵם שׁוֹכֵן בַּסְּנֶה עוֹשֶׂה לוֹ דִּין אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא לְרַב הוּנָא כְּלִילָא מְנָא לַן דְּאָסוּר אֲמַר לֵיהּ מִדְּרַבָּנַן דִּתְנַן בַּפּוּלְמוּס שֶׁל אַסְפַּסְיָינוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים וְעַל הָאִירוּס אַדְּהָכִי קָם רַב הוּנָא לְאִפְּנוֹיֵי אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא קְרָא כְּתִיב כֹּה אָמַר ה׳ אֱלֹהִים הָסִר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרִם הָעֲטָרָה זֹאת לֹא זֹאת הַשָּׁפָלָה הַגְבֵּהַּ וְהַגָּבוֹהַּ הַשְׁפִּיל וְכִי מָה עִנְיַן מִצְנֶפֶת אֵצֶל עֲטָרָה אֶלָּא לוֹמַר לָךְ בִּזְמַן שֶׁמִּצְנֶפֶת בְּרֹאשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל עֲטָרָה בְּרֹאשׁ כׇּל אָדָם נִסְתַּלְּקָה מִצְנֶפֶת מֵרֹאשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל נִסְתַּלְּקָה עֲטָרָה מֵרֹאשׁ כׇּל אָדָם אַדְּהָכִי אֲתָא רַב הוּנָא אַשְׁכְּחִינְהוּ דַּהֲוֵי יָתְבִי אֲמַר לֵיהּ הָאֱלֹהִים מִדְּרַבָּנַן אֶלָּא חִסְדָּא שְׁמָךְ וְחִסְדָּאִין מִילָּךְ רָבִינָא אַשְׁכְּחֵיהּ לְמָר בַּר רַב אָשֵׁי דַּהֲוָה גָּדֵיל כְּלִילָא לִבְרַתֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ לָא סָבַר לַהּ מָר הָסִר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרִם הָעֲטָרָה אֲמַר לֵיהּ דּוּמְיָא דְּכֹהֵן גָּדוֹל בְּגַבְרֵי אֲבָל בִּנְשֵׁי לָא מַאי זֹאת לֹא זֹאת דָּרֵשׁ רַבִּי עַוִּירָא זִימְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַמֵּי וְזִימְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַסִּי בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל הָסִר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרִם הָעֲטָרָה אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זֹאת לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִקְדִּימוּ לְפָנֶיךָ בְּסִינַי נַעֲשֶׂה לְנִשְׁמָע אָמַר לָהֶן לֹא זֹאת לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִשְׁפִּילוּ אֶת הַגָּבוֹהַּ וְהִגְבִּיהוּ אֶת הַשָּׁפֵל וְהֶעֱמִידוּ צֶלֶם בַּהֵיכָל דָּרֵשׁ רַב עַוִּירָא זִימְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַמֵּי וְזִימְנִין אָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַסִּי מַאי דִּכְתִיב כֹּה אָמַר ה׳ אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגוֹזּוּ וְעָבָר וְגוֹ׳ אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצוּמְצָמִין יַעֲשֶׂה מֵהֶן צְדָקָה וְכׇל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהֵן מְרוּבִּין מַאי וְכֵן נָגוֹזּוּ וְעָבַר תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כָּל הַגּוֹזֵז מִנְּכָסָיו וְעוֹשֶׂה מֵהֶן צְדָקָה נִיצָּל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם מָשָׁל לִשְׁתֵּי רְחֵילוֹת שֶׁהָיוּ עוֹבְרוֹת בְּמַיִם אַחַת גְּזוּזָה וְאַחַת אֵינָהּ גְּזוּזָה גְּזוּזָה עָבְרָה וְשֶׁאֵינָהּ גְּזוּזָה לֹא עָבְרָה
שַׂ֣ר הַצָּבָ֤א הַשְּׁלִישִׁי֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֔י בְּנָיָ֧הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֛ע הַכֹּהֵ֖ן רֹ֑אשׁ וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃ה֧וּא בְנָיָ֛הוּ גִּבּ֥וֹר הַשְּׁלֹשִׁ֖ים וְעַל־הַשְּׁלֹשִׁ֑ים וּמַ֣חֲלֻקְתּ֔וֹ עַמִּיזָבָ֖ד בְּנֽוֹ׃ {ס} הָרְבִיעִ֞י לַחֹ֣דֶשׁ הָרְבִיעִ֗י עֲשָׂהאֵל֙ אֲחִ֣י יוֹאָ֔ב וּזְבַדְיָ֥ה בְנ֖וֹ אַחֲרָ֑יו וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃ {ס} מקרא דברי הימים א פרק כז פסוק ח
בת ישראל פקחת שנתארסה לכהן פקח ולא הספיק לכונסה עד שנתחרש אינה אוכלת בתרומה מת והניחה לפני יבם אפילו חרש אוכלת יפה כח היבם להאכיל מכח הבעל [בת ישראל פקחת שנתארסה לכהן פקח ולא הספיק לכונסה עד שנתחרשה אינה אוכלת בתרומה מת והניחה לפני יבם אפילו חרש אוכלת יפה כח היבם להאכיל מכח הבעל] בת ישראל פקחת שנשאת לכהן חרש אין אוכלת מת והניחה לפני יבם פקח אוכלת חרש אינה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה לשם נשואין ותבעל לשם אישות בת ישראל חרש שנשאת לכהן פקח אין אוכלת בתרומה מת והניחה לפני פקח אין אוכלת בת ישראל פקחת שנתארסה לכהן פקח ונכנסה לחופה לשם נשואין ולא הספיק לבועלה עד שנעשה פצוע דכא וכרות שפכה ה"ז אוכלת בתרומה הואיל ובאת לכלל היתר אפילו שעה אחת עודה ארוסה ונעשה פצוע דכא וכרות שפכה ה"ז אינה אוכלת אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט שנכנסה לחופה לשם נשואין ולא הספיק לבועלה עד שמת כשרה לכהונה וכשרה לאכול בתרומה בא עליה פסלה מן הכהונה ופסלה מלאכול בתרומה.טומטום אין אוכל בתרומה אשתו ועבדיו אוכלין משוך ומי שנולד כשהוא מהול הרי אלו אוכלין בתרומה. אנדרוגינוס אוכל בתרומה אבל לא בקדשים טומטום אינו אוכל לא בתרומה ולא בקדשים מי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו אוכל לא בתרומה ולא בקדשים אר"א שמעתי באנדרוגינוס שחייבין על משכבו [סקילה כזכר] בד"א בזמן שבא עליו דרך הזכרות לא בא עליו דרך הזכרות פטור.איזה הוא פצוע דכא כל שנפצעו הבצים שלו שנימוקו שניקבו ושחיסרו א"ר ישמעאל בר' יוחנן בן ברוקה שמעתי בכרם ביבנה מי שאין לו אלא ביצה אחת זהו סריס חמה א"ר יוסי מעשה באחד בכפר מנדון שעלה לראש [זית] ונפל ונפצעו אחת מביציו ובא ובעל את אשתו ומת ובאו ושאלו את ר' יוחנן בן נורי אשתו מה היא שתתיבם אמר להן עד שאתם שואלין אותי מה היא שתתיבם שאלוני מהו שתאכל בתרומה שנפסלה מן הכהונה ופסולה מלאכול בתרומה.תוספתא יבמות פרק י תוס ד