״יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ״. לֵימָא: ״יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא נוֹגַהּ״! כְּדִכְתִיב קָאָמְרִינַן. אֶלָּא מֵעַתָּה ״עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע״, מִי קָא אָמְרִינַן כְּדִכְתִיב?! אֶלָּא כְּתִיב ״רַע״ וְקָרֵינַן ״הַכֹּל״ לִישָּׁנָא מְעַלְּיָא, הָכָא נָמֵי לֵימָא ״נוֹגַהּ״, לִישָּׁנָא מְעַלְּיָא! אֶלָּא אָמַר רָבָא: כְּדֵי לְהַזְכִּיר מִדַּת יוֹם בַּלַּיְלָה וּמִדַּת לַיְלָה בַּיּוֹם. בִּשְׁלָמָא מִדַּת לַיְלָה בַּיּוֹם כִּדְאָמְרִינַן: ״יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ״, אֶלָּא מִדַּת יוֹם בַּלַּיְלָה, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אָמַר אַבָּיֵי: ״גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר״. וְאִידָּךְ מַאי הִיא? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: ״אַהֲבָה רַבָּה״. וְכֵן אוֹרִי לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי פְּדָת בְּרֵיהּ, ״אַהֲבָה רַבָּה״. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אֵין אוֹמְרִים ״אַהֲבַת עוֹלָם״, אֶלָּא ״אַהֲבָה רַבָּה״. וְרַבָּנַן אָמְרִי אַהֲבַת עוֹלָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד״. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הִשְׁכִּים לִשְׁנוֹת, עַד שֶׁלֹּא קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע — צָרִיךְ לְבָרֵךְ. מִשֶּׁקָּרָא קְרִיאַת שְׁמַע — אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ, שֶׁכְּבָר נִפְטַר בְּ״אַהֲבָה רַבָּה״. אָמַר רַב הוּנָא: לַמִּקְרָא צָרִיךְ לְבָרֵךְ, וְלַמִּדְרָשׁ — אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: לַמִּקְרָא וְלַמִּדְרָשׁ צָרִיךְ לְבָרֵךְ, לַמִּשְׁנָה — אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַף לַמִּשְׁנָה נָמֵי צָרִיךְ לְבָרֵךְ [אֲבָל לַתַּלְמוּד, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ]. וְרָבָא אָמַר: אַף לַתַּלְמוּד צָרִיךְ (לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ) [לְבָרֵךְ]. דְּאָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי: זִימְנִין סַגִּיאִין הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַב לְתַנּוֹיֵי פִּרְקִין בְּ״סִפְרָא דְבֵי רַב״, הֲוָה מַקְדֵּים וְקָא מָשֵׁי יְדֵיהּ, וּבָרֵיךְ, וּמַתְנֵי לַן פִּרְקִין. מַאי מְבָרֵךְ? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: ״אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה״. וְרַבִּי יוֹחָנָן מְסַיֵּים בַּהּ הָכִי ״הַעֲרֵב נָא ה׳ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְעוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל״. וְרַב הַמְנוּנָא אָמַר: ״אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכׇּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ נוֹתֵן הַתּוֹרָה״. אָמַר רַב הַמְנוּנָא: זוֹ הִיא מְעוּלָּה שֶׁבַּבְּרָכוֹת. הִלְכָּךְ לֵימְרִינְהוּ לְכוּלְּהוּ. תְּנַן הָתָם: אָמַר לָהֶם הַמְמוּנֶּה: ״בָּרְכוּ בְּרָכָה אַחַת!״. וְהֵם בֵּרְכוּ. וְקָרְאוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, ״שְׁמַע״, ״וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ״, ״וַיֹּאמֶר״. וּבֵרְכוּ אֶת הָעָם שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, ״אֱמֶת וְיַצִּיב״, וַעֲבוֹדָה, וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים. וּבְשַׁבָּת מוֹסִיפִין בְּרָכָה אַחַת לַמִּשְׁמָר הַיּוֹצֵא. מַאי ״בְּרָכָה אַחַת״? כִּי הָא דְּרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר אַבָּא אִקְּלַעוּ לְהָהוּא אַתְרָא, בְּעוֹ מִנַּיְיהוּ: מַאי ״בְּרָכָה אַחַת״? לָא הֲוָה בִּידַיְיהוּ. וַאֲתוֹ שַׁיְילוּהוּ לְרַב מַתְנָה לָא הֲוָה בִּידֵיהּ. אֲתוֹ שַׁיְילוּהוּ לְרַב יְהוּדָה. אֲמַר לְהוּ: הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל, ״אַהֲבָה רַבָּה״. וְאָמַר רַבִּי זְרִיקָא, אָמַר רַבִּי אַמֵּי, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: ״יוֹצֵר אוֹר״. כִּי אֲתָא רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף, אָמַר, הָא דְּרַבִּי זְרִיקָא לָאו בְּפֵירוּשׁ אִתְּמַר אֶלָּא מִכְּלָלָא אִתְּמַר. דְּאָמַר רַבִּי זְרִיקָא אָמַר רַבִּי אַמֵּי, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: זֹאת אוֹמֶרֶת, בְּרָכוֹת אֵין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא ״יוֹצֵר אוֹר״ הֲווֹ אָמְרִי, הַיְינוּ דִּבְרָכוֹת אֵין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, דְּלָא קָא אָמְרִי ״אַהֲבָה רַבָּה״.
הלכה: כָּל־הָרוּקִּין כול׳. רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. קַצְרָן שֶׁלְגּוֹיִם הָיָה שָׁם. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. עֲרוּדוֹת הָיוּ נוֹחֲרִין בִּירוּשָׁלִַם וְהָיוּ עוֹלֵי רְגָלִים מִשְׁתַּקְּעִין בַּדָּם עַד אַרְכּוּבוֹתֵיהֶן. [וּבָאוּ לִפְנֵי חֲכָמִים וְלֹא אָֽמְרוּ לָהֶם דָּבָר.] רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. קַצְרָן שֶׁלְגּוֹיִם הָיָה שָׁם.רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַעֲשֶׂה בְפִרְדָה מִשֶּׁלְבֵּית רִבִּי שֶׁמֵּתָה וְטִיהֲרוּ אֶת דָּמֶיהָ מִשֵׁם נְבֵילָה. רִבִּי אֶלְעָזָר שְׁאִיל לְרִבִּי סִימוֹן. עַד כַּמָּה. וְלֹא אַגִּיבֵיהּ. שְׁאִיל לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אָמַר לֵיהּ. עַד רְבִיעִית טָהוֹר. יוֹתֵר מִיכֵּן טָמֵא וּבְאַשׁ לְרִבִּי לָֽעְזָר דְּלָא חֲזַר לֵיהּ רִבִּי סִימוֹן שְׁמוּעֲתָא. רַב בֵּיבַי הֲוָה יְתִיב מַתְנֵי הָדֵין עוֹבְדָא. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יִצְחָק בַּר בִּיסְנָא. עַד רְבִיעִית טָהוֹר. יוֹתֵר מִיכֵּן טָמֵא. וּבְעִט בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְרִיקָן. בְּגִין דְּהוּא שְׁאַל לָךְ אַתְּ בָּעִיט בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. [בְּגִין] דְלָא הֲווָת דַּעְתִּי בִּי. דְּאָמַר רִבִּי חָנִין. וְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלוּיִים לְךָ֖ מִנֶּגֶ֑ד. זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ חִיטִּים לַשָּׁנָה. וּפָֽחַדְתָּ֙ לַיְ֣לָה וְיוֹמָ֔ם. זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ מִן הַסִּידָקִי. וְלֹ֥א תַֽאֲמִ֖ין בְּחַיֶּֽיךָ׃ זֶה שֶׁהוּא לּוֹקֵחַ מִן הַפַּלְטָר. וַאֲנָא סְמִיךְ לְפַלְטֵירָא. מַאי כְדוֹן. הֵעִיד רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּתִירָא עַל דַּם נְבֵלוֹת שֶׁהוּא טָהוֹר. מָהוּ טָהוֹר. טָהוֹר מִלְּהַכְשִׁיר. הָא לְטַמּוֹת מְטַמֵּא. תַּמָּן תַּנִּינָן. דַּם הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא כִּבְשָׂרוֹ. מְטַמֵּא וְאֵינוֹ מַכְשִׁיר. וְאֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בוֹ׃ אֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בוֹ שִׁיעוּר טוּמְאָתוֹ. אֲבָל דָּמוֹ מְטַמֵּא כִּבְשָׂרוֹ. אָמַר רַב יוֹסֵף. מָאן דְּאָמַר טָמֵא. כְּרִבִּי יְהוּדָה. וּמָאן דְּאָמַר טָהוֹר. כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בָּתִירָה. אָמַר לֵיהּ רַב אֲבוּדָמָא נְחוּתָא. וְיָאוּת. רִבִּי יוּדָה מוֹדִייָנֵיהּ דְּנָשִׂייָא הֲוָה.לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. לֹא גָֽזְרוּ עַל הָרוּקִּים שֶׁבִּירוּשָׁלִַם. [הָא אִיתְמַר] עֲלֵיהּ. רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. קַצְרָן שֶׁלְגּוֹיִם הָיָה שָׁם. בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה הַטְּמֵאִים הוֹלְכִין שִׁיבּוֹלֶת וְהַטְּהוֹרִין מִהַלְּכִין מִן הַצַּד. וְהַטְּהוֹרִין מִהַלְּכִין סְתָם וְהַטְּמֵאִים אוֹמְרִים לָהֶם. פְּרוּשׁוּ. בִּשְׁעַת הָרֶגֶל הַטְּהוּרִין מִהַלְּכִין שִׁיבּוֹלֶת וְהַטְּמֵאִין מִהַלְּכִין מִן הַצַּד. וְהַטְּמֵאִים מִהַלְּכִין סְתָם וְהַטְּהוֹרִין אוֹמְרִין לָהֶן. פְּרוּשׁוּ.תלמוד ירושלמי שקלים פרק ח הלכה א
אָמַר לָהֶם, חֲדָשִׁים לַקְּטֹרֶת בֹּאוּ וְהָפִיסוּ. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה. חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים בֹּאוּ וְהָפִיסוּ, מִי מַעֲלֶה אֵבָרִים מִן הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, הַמַּעֲלֶה אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ הוּא מַעֲלֶה אוֹתָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:
מְסָרוּם לַחַזָּנִים, הָיוּ מַפְשִׁיטִין אוֹתָם אֶת בִּגְדֵיהֶם, וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִין עֲלֵיהֶם אֶלָּא מִכְנָסַיִם בִּלְבָד. וְחַלּוֹנוֹת הָיוּ שָׁם, וְכָתוּב עֲלֵיהֶם תַּשְׁמִישֵׁי הַכֵּלִים:
מִי שֶׁזָּכָה בַקְּטֹרֶת, הָיָה נוֹטֵל אֶת הַכַּף. וְהַכַּף דּוֹמֶה לְתַרְקַב גָּדוֹל שֶׁל זָהָב, מַחֲזִיק שְׁלשֶׁת קַבִּים, וְהַבָּזָךְ הָיָה בְתוֹכוֹ, מָלֵא וְגָדוּשׁ קְטֹרֶת. וְכִסּוּי הָיָה לוֹ, וּכְמִין מְטוּטֶלֶת הָיָה עָלָיו מִלְמַעְלָן:
משנה תמיד פרק ה משנה ה