תנו רבנן וכולן שחזרו בהן אין מקבלין אותן עולמית דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר חזרו במטמוניות אין מקבלין אותן בפרהסיא מקבלין אותן איכא דאמרי אם עשו דבריהן במטמוניות מקבלין אותן בפרהסיא אין מקבלין אותן ר"ש ור' יהושע בן קרחה אומרים בין כך ובין כך מקבלין אותן משום שנאמר (ירמיהו ג, יד) שובו בנים שובבים א"ר יצחק איש כפר עכו אמר ר' יוחנן הלכה כאותו הזוג ת"ר בראשונה היו אומרים חבר ונעשה גבאי דוחין אותו מחבירתו פירש אין מקבלין אותו חזרו לומר פירש הרי הוא ככל אדם רב הונא בר חייא איצטריכא ליה שעתא הוה עייל גביה רבה ורב יוסף וארבע מאה זוגא דרבנן שמע דאתו קטיר להו ארבע מאה תכתקי לסוף שמעו דנעשה גבאי שלחו ליה זיל לחשיבותיה זיל לקדמותיה שלח להו הדרי בי רב יוסף לא אזל רבה אזל רב יוסף אמר תנינא פירש אין מקבלין אותו רבה אמר תנינא חזרו לומר פירש הרי הוא ככל אדם: תנו רבנן כל הבכורות אדם רואה חוץ משל עצמו ורואה את קדשיו ואת מעשרותיו ונשאל על טהרותיו אמר מר כל הבכורות אדם רואה חוץ משל עצמו במאי עסקינן אילימא בחד מי מהימן אלא בתלתא ומי חשידי והתנן מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא בית דין לעולם בחד וכדאמר רב חסדא א"ר יוחנן ביחיד מומחה הכא נמי ביחיד מומחה ורואה את קדשיו דאי בעי מיתשיל עלייהו ומעשרותיו דאי בעי שדי ביה מומא בכוליה עדריה ונשאל על טהרותיו דהא חזא ליה בימי טומאתו:
הדרן עלך עד כמה ישראל חייבין
מתני׳ כל פסולי המוקדשין הנאתן להקדש נמכרין באיטליז ונשחטין באיטליז ונשקלין בליטרא חוץ מן הבכור והמעשר שהנייתן לבעלים פסולי המוקדשין הנייתן להקדש ושוקלין מנה כנגד מנה בבכור:
חמשה דברים נאמרו בשור הבר אסור משום אותו ואת בנו וחלבו אסור וקרב לגבי מזבח וחייב במתנות וניקח בכסף מעשר לזבחי שלמים אבל לא לבשר תאוה והרי הוא כבהמה לכל דבר ר' יוסי אומר זהו תאו האמור בתורה ומותר משום אותו ואת בנו וחלבו מותר ופסול לגבי מזבח ופטור מן המתנות וניקח בכסף מעשר לבשר תאוה אבל לא לזבחי שלמים והרי הוא כחיה לכל דבר וחכ"א תאו בריה לעצמו שור הבר בריה לעצמו.אין נוטעין שרביט של רמון ולא עקצים של רמון [בצד] סדן של שקמה ואין נותנין זמורה בין שתי קורות כדי שתרבע ביניהן ואין נותנין שני מינין בשפופרת אחת כדי שיבלעו זה מזה ואין מרכיבין זיתים ברכב של תמרה מפני שהוא אילן באילן ואין מרכיבין קשות על גבי [האזמאזמא] ולא תרד על גבי ירבוז מפני שהוא ירק בירק.אין מרכיבין כשות על גבי [תאנא] מפני שהוא ירק באילן רבי יהודה מתיר ירק באילן אילן בירק רבן שב"ג מתיר משום ר' יהודה בן אגרא איש כפר עכו.תוספתא כלאיים פרק א תוס ט
הלכה: הַמְקַדֵּשׁ שְׁתֵּי נָשִׁים בְּשָׁוֶה פְרוּטָה כול׳. תַּנֵּי. וְכוּלָּן שֶׁבָּעֲלוּ קָנוּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. וְכוּלָּן שֶׁבָּעֲלוּ קָנוּ. שֶׁלֹּא הָֽיְתָה בְעִילָתוֹ אֶלָּא לְשׁוּם קִידּוּשִׁין הָרִאשׁוֹנִים. אִם קָנוּ. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. קָנוּ לַחוֹמָרִין. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל־תְּנַיי שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה מִתְּחִילָּתוֹ מְקוּדֶּשֶׁת לַחוֹמָרִין. רִבִּי מָנָא בְעָא קוֹמֵי דְרִבִּי יוּדָן. מָאן תַּנָּא. כָּל־תְּנַאי שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה מִתְּחִילָּתוֹ תְּנָייוֹ בָטֵל. דְּלֹא כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מְקוּדֶּשֶׁת לַחוֹמָרִין. הֵיךְ עֲבִידָא. הֲרֵי אֶנִי מְקַדְּשָךְ בִּבְעִילָה עַל מְנָת שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים. יָֽרְדוּ גְשָׁמִים מְקוּדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּקִידּוּשֵׁי מִלְוָה לַחוֹמָרִין וּבְקַרְקָעוֹת לֹא קָנָה וּבִמְטַלְטְלִין אֵין מוֹסְרִין אוֹתוֹ לְמִי שֶׁפָּרַע. בִּיקֵּשׁ לְהַעֲמִיד לוֹ מִקְחוֹ נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. וַהֲרֵי לָךְ אֶצְלִי בָהֶן יַיִן. וְיַיִן אֵין לוֹ. הָא אִם יֵשׁ לוֹ יַיִן הֲרֵי זֶה חַייָב. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אִם יֵשׁ לוֹ יַיִן חַייָב לִיתֵּן לוֹ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק שֶׁלֹּא אָמַר לְתַמָּן. הֲווֹן יָֽדְעִין דְּהוֹרֵי רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. קִידּוּשֵׁי מִלְוָה לַחוֹמָרִין. וּבְאִישׁ לְרִבִּי זְעִירָא. כָמָּה. בְּגִין דַּהֲווֹן מַחְמִרִין וְקָלִיל עֲלֵיהוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. בְּקוּלָּא הֲווֹן נְהִיגִין וְאַחְמַר עֲלֵיהוֹן. שֶׁאִם בָּא אַחֵר וְקידְּשָׁהּ תָּֽפְסוּ בָהּ קִידּוּשִׁין. אָמַר רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי חָנָן. עֶרְוָה שֶׁאֵינָהּ עֶרְוָה. תּוֹפֵס אֶת שֶׁאֵינָהּ עֶרְוָה.תלמוד ירושלמי קידושין פרק ב הלכה ה