ולדותיהן פטורין ולדי ולדותיהן חייבין העמיד ולדותיהן תחת אמותיהן ולדי ולדות פטורין וולדי וולדי וולדות חייבים רשב"ג אומר אפילו עד עשרה פטורים שאחריותן לעובד כוכבים רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטורה מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנין חייב: גמ׳ למימרא דכיון דלא נקט מרא זוזי ברשותא דמרא קיימא ורמינהו אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית אלמא ברשותא דמקבל קיימא אמר אביי לא קשיא הא דקביל עליה אונסא וזולא והא דלא קביל עליה אונסא וזולא אמר ליה רבא דקביל עליה אונסא וזולא צאן ברזל קרית ליה ועוד מאי פסקא ועוד אדתני סיפא אבל מקבלין צאן ברזל מן העובד כוכבים ליפלוג וליתני בדידה בד"א דלא קביל עליה אונסא וזולא אבל קביל עליה אונסא וזולא שפיר דמי אלא אמר רבא אידי ואידי דלא קביל עליה אונסא וזולא והכא גבי בכורה היינו טעמא דאילו אתי עובד כוכבים בעי זוזי ולא יהיב ליה תפיס לה לבהמה ואי לא משכח לה לבהמה תפיס ולדות דידה והרי יד עובד כוכבים באמצע וכל יד עובד כוכבים באמצע פטורה מן הבכורה: העמיד ולדותיהן תחת אמותיהן ולדי ולדות פטורים: א"ר הונא ולדות פטורין וולדי ולדותיהן חייבין ורב יהודה אמר ולדי ולדות נמי פטורין וולדי ולדי ולדות חייבין תנן העמיד ולדות תחת אמותיהן ולדי ולדות פטורין טעמא דהעמיד הא לא העמיד לא תיובתא דרב יהודה אמר לך רב יהודה הוא הדין אע"ג דלא העמיד והא קמ"ל אפילו העמיד נמי דאורחיה דעובד כוכבים למיתפס בנה והוי כמי דלא העמיד ולדי ולדות פטורין וולדי ולדי ולדות חייבין תנן רבן שמעון בן גמליאל אומר אפי' עד עשרה דורות פטורין שאחריותן לעובד כוכבים בשלמא לרב יהודה דאמר נחית תנא קמא לדרי
איזהו אתנן כל שנתן לה עובר פרתו וחזר ולקחו הימנה איזהו מחיר כל שהחליף לו עובר פרתו וחזר ולקחו הימנו.שלש גרנות למעשר בהמה בפרס הפסח ובפרס עצרת ובפרס החג אין להן קצבה דברי ר"ע ר' יוסי בר ר' יהודה אומר אין פחות מט"ו יום קודם לרגל אר"ש בן עזאי הואיל ואלו אומר בא' באלול ואלו אומר באחד בתשרי האלוליין מתעשרין בעצמן כיצד נולדו לו ה' באב וה' באלול ה' באלול וה' בתשרי וה' באב וה' בתשרי אין מצטרפין ה' בתשרי וה' באב הרי אלו מצטרפין.כיצד מעשרין מעמיד אמהות מבחוץ והן גועות והבנים יוצאין לקראתן יצאו שמיני ותשיעי כאחד ה"ז משלים עליהם הט' ועשירי ירעו עד שיסתאבו. עשירי ואחד עשר כולן ימותו היה מונה ראשון ראשון מת ראשון ראשון הרי זה משלים עליהן. היה מונה וקראו חברו לדבר עמו ה"ז משלים עליהם היה מונה וחשכה ליל שבת ה"ז משלים עליהם היה מונה והוציא ראשו ורובו מן הדיר וחזר כמנין לכל דבר מנאן רבוצין או עומדין הרי זה משלים עליהן היה מונה וקפץ מן המנויין לשאין מנויין אם מכירו פטור והן חייבין ואם לאו הרי כולן פטורין נתערב בהן יתום או לקוח הרי כולן פטורין היה לו עשרה ומנה חמשה ומת אחד מן המנויין הרי זה משלים עליהן משאינן מנויין אלו שמנו פטורין והשאר יצטרפו לגורן הבא. היו לו חמשה עשר לא יאמר הריני מכניס עשרה מהן לדיר אלא מכניס את כולן ומונה מהן עשרה והשאר יתעשרו לשנה הבאה מנאן למפרע עשירי שבכולן מקודש קרא לט' תשיעי לעשירי עשירי לי"א י"א ט' לחולין עשירי מעשר אחד עשר חולין. קרא לט' עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר אחד עשר תשיעי נאכל במומו עשירי מעשר וי"א קרב שלמים. קרא לט' ט' ולעשירי תשיעי ולי"א עשירי ט' חולין ועשירי מעשר וי"א קרב שלמים. קרא לט' עשירי לעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקודשין ט' נאכל במומו עשירי מעשר אחד עשר קרב שלמים ועושה תמורה קרא לתשיעי תשיעי ולעשירי עשירי ולאחד עשר עשירי אין אחד עשר מקודש זה הכלל כל זמן שלא נעקר שם עשירי הימנו אין אחד עשר מקודש עד שישתוק בט' ויקרא לעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי. בהמה שנתערב בה ספק מעשר בזמן הזה ירעו עד שיסתאבו ספק אחד עשר הרי כולן ימותו. מעשר בהמה של יתומין מוכרין אותו מפני השב אבדה לבעלים. מעשר בהמה ששחטו. גידיו וקרניו ועצמיו וטלפיו וחלבו ועורו וגיזתו הרי אלו מותרין.תוספתא בכורות פרק ז תוס ח
מַהוּ דְּתֵימָא עָקַר שָׁלִיחַ שְׁלִיחוּתֵיהּ דְּבַעַל הַבַּיִת וְלָא לִמְעוֹל קָא מַשְׁמַע לַןמַתְנִי׳ אָמַר לוֹ הָבֵא לִי מִן הַחַלּוֹן אוֹ מִן הַדְּלוֹסְקָמָא וְהֵבִיא לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר בַּעַל הַבַּיִת לֹא הָיָה בְּלִבִּי אֶלָּא מִזֶּה וְהֵבִיא מִזֶּה בַּעַל הַבַּיִת מָעַל אֲבָל אִם אָמַר לוֹ הָבֵא לִי מִן הַחַלּוֹן וְהֵבִיא לוֹ מִן הַדְּלוֹסְקָמָא אוֹ מִן הַדְּלוֹסְקָמָא וְהֵבִיא לוֹ מִן הַחַלּוֹן הַשָּׁלִיחַ מָעַלשִׁלַּח בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן אִם עָשׂוּ שְׁלִיחוּתוֹ בַּעַל הַבַּיִת מָעַל לֹא עָשׂוּ שְׁלִיחוּתוֹ חֶנְווֹנִי מֵעַלתלמוד בבלי מעילה דף כא עמוד א