ביצה דף לח-ב דפי תלמוד בבלי

הֲרֵי שֶׁנִּתְעָרֵב לוֹ קַב חִטִּין בַּעֲשָׂרָה קַבִּין חִטִּין שֶׁל חֲבֵירוֹ, יֹאכַל הַלָּה וְחָדֵי?! אַחִיכוּ עֲלֵיהּ. אֲמַר לְהוּ: גּוּלְּתַיְכוּ שְׁקַלִי? הֲדוּר אַחִיכוּ עֲלֵיהּ. אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא: שַׁפִּיר עֲבוּד דְּאַחִיכוּ עֲלֵיהּ. מַאי שְׁנָא חִטִּין בִּשְׂעוֹרִים דְּלָא קָאָמַר לְהוּ — דְּהָוֵה לֵיהּ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וּמִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ — בָּטֵיל. חִטִּין בְּחִטִּין נָמֵי, נְהִי דִּלְרַבִּי יְהוּדָה לֹא בָּטֵיל, לְרַבָּנַן מִבְטָל בָּטֵיל. אֲמַר לֵיהּ רַב סָפְרָא: מֹשֶׁה! שַׁפִּיר קָאָמְרַתְּ?! וְלָא שְׁמִיעַ לְהוּ הָא דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא קְטוֹסְפָאָה מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: הַבּוֹרֵר צְרוֹרוֹת מִגׇּרְנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ — חַיָּיב לְשַׁלֵּם לוֹ דְּמֵי חִטִּים. אַלְמָא: כַּיְלָא חַסְּרֵיהּ. הָכָא נָמֵי — כַּיְלָא חַסְּרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְלָא שָׁנֵי לֵיהּ לְמָר בֵּין מָמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹבְעִין לְמָמוֹן שֶׁאֵין לוֹ תּוֹבְעִין? אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, הָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: נְבֵלָה בְּטֵלָה בִּשְׁחוּטָה, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַשְּׁחוּטָה שֶׁתֵּעָשֶׂה נְבֵלָה. שְׁחוּטָה אֵינָהּ בְּטֵלָה בִּנְבֵלָה, לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר לַנְּבֵלָה שֶׁתֵּעָשֶׂה שְׁחוּטָה. הָכִי נָמֵי דְּכִי אִית לַהּ בְּעָלִים — לָא בָּטְלָה? וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי — וְהָא תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: חֶפְצֵי הֶפְקֵר קוֹנִין שְׁבִיתָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהֶם בְּעָלִים — דּוֹמִין כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּעָלִים. אֲמַר לֵיהּ: מִי קָא מְדַמֵּית אִיסּוּרָא לְמָמוֹנָא? אִיסּוּרָא — בָּטֵיל, מָמוֹנָא — לֹא בָּטֵיל. וְטַעְמָא מַאי? אַבָּיֵי אָמַר: גְּזֵרָה שֶׁמָּא תַּעֲשֶׂה עִיסָּה בְּשׁוּתָּפוּת. רָבָא אָמַר: תַּבְלִין לְטַעְמָא עֲבִידִי, וְטַעְמָא לָא בָּטֵיל.