שלא בפני בעל דין ולא והא קתני בין גדולים בין קטנים חייבין א"ל הרי מחלוקת סומכוס בצידך אמר איכפל כולי עלמא וקאי כסומכוס לאפקוען לדידי אדהכי איגלגל מילתא אתא ומטא לקמיה דרבי אבהו אמר לא שמיע לכו הא דרב יוסף בר חמא א"ר אושעיא דאמר רב יוסף בר חמא אמר רבי אושעיא תינוק שתקף בעבדיו וירד לתוך שדה של חבירו ואמר שלי הוא אין אומרים נמתין עד שיגדיל אלא מוציאין מידו מיד ולכשיגדיל יביא עדים ונראה מי דמי התם הוא דמפקינן מיניה דלא קיימא ליה אחזקה דאבוה אבל היכא דאית ליה חזקה דאבוה לא אמר רב אשי א"ר שבתאי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין תהי בה ר' יוחנן וכי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין קיבלה מיניה ר' יוסי בר חנינא כגון שהיה הוא חולה או עדיו חולים או שהיו עדיו מבקשין לילך למדינת הים ושלחו לו ולא בא אמר רב יהודה אמר שמואל מקבלין עדים שלא בפני בעל דין אמר מר עוקבא לדידי מיפרשא לי מיניה דשמואל כגון דפתחו ליה בדיניה ושלחו ליה ולא אתא אבל לא פתחו ליה בדינא מצי א"ל אנא לב"ד הגדול אזילנא אי הכי כי פתחו ליה נמי מצי א"ל לב"ד הגדול אזילנא אמר רבינא כגון דנקט דיסקא מבית דין הגדול אמר רב מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין ור' יוחנן אמר אין מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין א"ל רב ששת לרבי יוסי בר אבהו אסברה לך טעמיה דרבי יוחנן אמר קרא (שמות כא, כט) והועד בבעליו ולא ישמרנו אמרה תורה יבא בעל השור ויעמוד על שורו אמר רבא הלכתא מקיימין את השטר שלא בפני בעל דין ואפי' עומד וצווח ואי אמר נקיטו לי זימנא עד דמייתינא סהדי ומרענא ליה לשטרא נקטינן ליה אי אתא אתא אי לא אתא נטרינן ליה בה"ב אי לא אתא כתבינן פתיחא עלויה תשעין יומין תלתין קמאי לא נחתינן לנכסיה דאמר קא טרח בזוזי וניזוף מציעאי נמי לא נחתינן ליה לנכסיה דאמר דלמא לא אשכח למיזף וקא טרח ומזבין בתראי נמי לא נחתינן לנכסיה דאמר לוקח גופיה קא טרח בזוזי לא אתא כתבינן אדרכתא אניכסיה והני מילי דאמר אתינא אבל אמר לא אתינא לאלתר כתבינן והני מילי במלוה אבל בפקדון לאלתר כתבינן וכי כתבינן אמקרקעי אבל אמטלטלי לא דלמא שמיט ואכיל להו מלוה למטלטלי וכי אתי לוה ומייתי סהדי ומרע ליה לשטרא לא משכח מידי למיגבה ואי אית ליה מקרקעי למלוה כתבינן ולא היא אדרכתא אמטלטלי לא כתבינן אף על גב דאית ליה מקרקעי חיישינן שמא תכסיף וכי כתבינן אדרכתא מודעינן ליה והני מילי דמיקרב אבל מירחק לא ואי מירחק ואיכא קרובים אי נמי איכא שיירתא דאזלי ואתו התם משהינן ליה תריסר ירחי שתא עד דאזלא ואתי שיירתא כי הא דרבינא שהא למר אחא תריסר ירחי שתא עד דאזלא ואתייא שיירתא מבי חוזאי ולא היא התם איניש אלימא הוה אי הויא מטיא אדרכתא לידיה לא הוה אפשר לאפוקי מיניה אבל הכא לא נטרינן ליה אלא עד דאזיל שליחא בתלתא בשבתא ואתא בארבעה בשבתא ולחמשא בשבתא קאי בדיניה אמר רבינא האי שלוחא דרבנן מהימנינן ליה כבי תרי וה"מ לשמתא אבל לפתיחא כיון דממונא קא מחסר ליה דקא בעי ליה למיתב ליה זוזי לספרא לא אמר רבינא יהבינן זימנא אפומא דאיתתא ואפומא דשיבבי ולא אמרן אלא דליתיה במתא
הלכה: הֲרֵינִי נָזִיר מִכָּאן עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי וכו׳. מָה נָן קַייָמִין. אִם כְּמִינְייַן יְמוֹת הַחַמָּה. ש̇ס̇ה̇ נְזִירִיּוֹת כְּמִינְייַן יְמוֹת הַחַמָּה. וְאִם כְּמִינְייַן יְמוֹת הַלְּבָנָה. ש̇נ̇ד̇ נְזִירִיּוֹת כְּמִינְייַן יְמוֹת הַלְּבָנָה. אִם כְּמִינְייַן יְמוֹת הַשָּׁנָה צְרִיכָה.תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. רָאוּי הָיָה זֶה לְמִיתָה אֶלָּא שֶתָּלָה לוֹ נְזִירוּתוֹ.תלמוד ירושלמי נזיר פרק א הלכה ה
שמע בעלה והפר לה ולא הספיק אביה לשמוע עד שמת ה"ז אסורה שאין הבעל מיפר אלא בשותפות האב שמע אביה והפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת ונתארסה [לאחר יחזור האב ויפר חלקו של בעלה] א"ר נתן [הרי] הן דברי ב"ש ב"ה אומרים אין יכול להפר.נערה המאורסה אביה ובעלה [אחרון] מפירין נדריה שמע האב והפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת ונתארסה אפילו לעשרה זהו [שאמרו] אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה שמע אביה והפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת ונתארסה יחזור [הבעל] השני ויפר חלקו של [ראשון] א"ר נתן הן הן דברי ב"ש ב"ה אומרים אין יכול להפר במה דברים אמורים בזמן [שגרשה] בו ביום והחזירה בו ביום או גרשה בו ביום ונתארסה לאחר אבל אם בגרה ונשאת או ששהתה שנים עשר חודש אין יכול להפר.שומרת יבם בין יבם אחד בין שני יבמין ר' אליעזר אומר יפר ר' יהושע אומר לאחד ולא לשנים ר' [יעקב] אומר לא לאחד ולא לשנים א"ר אליעזר ומה אם אשה שאין [לי בה חלק] עד שלא באת לרשותו משבאת לרשותו אינו דין [שנגמרה] לו א"ל ר' עקיבה לא אם אמרת באשה [שאין לו בה חלק] שכשם שאין [לי בה חלק] כך אין לאחרים [בה חלק] תאמר באשה [שאין לו בה חלק עד שלא באת לרשותו ומשבאת לרשותו נגמרה לו שכשם שיש לו בה חלק כך יש לאחרים בה חלק] אמר לו ר' יהושע עקיבה דבריך [בין שני] יבמין מה אתה משיב על יבם אחד אמר לו כשם שלא [חלקת לנו] בין יבם אחד לבין שני יבמין בין שעשה בה מאמר [ובין] שלא עשה בה מאמר כך בנדרים ובשבועות לא תחלוק אמר לו אבל [אלו] היית בימי ר"א בן ערך והשבות תשובה זו.תוספתא נדרים פרק ו תוס ו