הוה יתיבנא קמיה דרב נחמן ובעי לאותביה אונאה ואודיק חזיתן איילונית והרי אונאה דמחילה בטעות היא ולא הויא מחילה ואודיק חזיתן איילונית הרי איילונית דמחילה בטעות היא והויא מחילה דתנן הממאנת והשנייה והאיילונית אין להן לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות ולא היא לא אונאה הויא תיובתיה ולא איילונית מסייע ליה לא אונאה תיובתיה דלא ידע דאיתיה אונאה דמחיל גביה ולא איילונית מסייע ליה דניחא לה דתיפוק עלה שמא דאישות ההיא איתתא דאמרה ליה לההוא גברא זיל זבין לי ארעא מקריביי אזל זבן לה א"ל אי הוו לי זוזי מהדרת לה ניהלי א"ל את ונוולא אחי אמר רבה בר רב הונא כל את ונוולא אחי אמר סמכא דעתיה ולא גמר ומקני ארעא הדרה פירי מאי רבית קצוצה הוו ויוצאין בדיינין או דילמא כי אבק רבית הוו ואין יוצאין אמר רבה בר רב הונא מסתברא כי אבק רבית הוו ואין יוצאין בדיינין וכן אמר רבא כי אבק רבית הוו ואין יוצאין בדיינין אמר ליה אביי לרבה משכנתא מאי התם טעמא מאי משום דלא קץ ליה הכא נמי לא קץ ליה או דילמא התם זביני הכא הלואה א"ל התם טעמא מאי משום דלא קץ ליה הכא נמי לא קץ ליה אמר רב פפי עבד רבינא עובדא וחשיב ואפיק פירי דלא כרבה בר רב הונא אמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא הא משכנתא באתרא דמסלקי אכל שיעור זוזי מסלקינן ליה אכל טפי לא מפקינן מיניה ולא מחשבינן משטרא לשטרא ובדיתמי אכל שיעור זוזי מסלקינן ליה אכל טפי מפקינן מיניה ומחשבינן משטרא לשטרא אמר רב אשי השתא דאמרת אכל טפי לא מפקינן מיניה אכל שיעור זוזי נמי לא מסלקינן ליה בלא זוזי מאי טעמא סלוקי בלא זוזי אפוקי מיניה הוא הוי אבק רבית ואבק רבית אינה יוצאה בדיינין עבד רב אשי עובדא ביתומים קטנים
נוטלין ארבעה או חמשה זה בצד זה ואינן חוששין משום ד' דברים משום שמא נטמאו ומשום שמא נעשתה בהן מלאכה ומשום שמא לא נטלו מן הכלי ומשום שמא לא ניטלו מן הרביעית. אבל הנוטל והנותן לחבירו בחפניו ידיו טמאות שמא תחלה לא נטל מן הכלי משתי ידיהן זה משמינית וזה משמינית אע"פ שמתערבין בקילוח ידיהן טמאות שמתחלה לא נטלו מן הרביעית.אלו פוסלין לידים אוכל ראשון והמדף והמשקין ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש הנוגע ברצועה טהור עד שיצא בקציצה ר' יוסי אומר משום ר"ש הנוגע בקציצה טהור עד שיגע ברצועה. ספר שבלה אם יכול ללקט הימנו שמונים וחמשה אותיות כפרשת ויהי בנסוע הארון מטמא את הידים. מגילה שכתוב בה שמונים וחמשה אותיות כפרשת ויהי בנסוע הארון מטמא את הידים. חבר בה יריעות אחרות היא מטמאה את הידים והשאר אינה מטמאה את הידים ר' יהודה אומר הגליון שבתחלת הספר וכדי הקיף כולן מטמאין את הידים ב"ה ושמע על תינוק להתלמד בו אע"פ שאינו רשאי לעשות מטמא את הידים.המשיחות והרצועות שתפרן בספר אע"פ שאינו רשאי לקיימן מטמאות. תיק הספרים ומטפחות ותיבה של ספר בזמן שהן טהורות מטמאות את הידים הברכות אע"פ שיש בהן מאותיות ומענינות הרבה שבתורה אינן מטמאות את הידים. הגליונים ספרי מינין אינן מטמאות הידים. ספרי בן סירא וכל הספרים שנכתבו מכאן ואילך אינן מטמאין את הידים.תוספתא ידיים פרק ב תוס ו
הא מילתא איקשיא ליה לרב ששת באורתא ושנייה בקדמותא מברייתא במעשר בהמה של יתומים עסקינן ומשום השבת אבידה נגעו בהרבי אידי סרסיה דרב ששת הוה שמעה מיניה אזל אמרה בי מדרשא ולא אמרה משמיה שמע רב ששת איקפד אמר מאן דעקיץ ליעקציה עקרבא ורב ששת מאי נפקא ליה מינה דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב (תהלים סא, ה) אגורה באהלך עולמים וכי איפשר לאדם לגור בשני עולמיםאלא אמר דוד רבונו של עולם יאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה דאמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקברתלמוד בבלי בכורות דף לא עמוד ב