אָמַר רַב פָּפָּא הִלְכְתָא מִלְוֶה עַל פֶּה גּוֹבֶה מִן הַיּוֹרְשִׁין וְאֵינוֹ גּוֹבֶה מִן הַלָּקוֹחוֹת גּוֹבֶה מִן הַיּוֹרְשִׁין כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּנְעוֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוִין וְאֵינוֹ גּוֹבֶה מִן הַלָּקוֹחוֹת דְּלֵית לֵיהּ קָלָא: הוֹצִיא עָלָיו כְּתַב יָדוֹ שֶׁהוּא חַיָּיב לוֹ גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין וְכוּ׳ בְּעָא מִינֵּיהּ רַבָּהּ בַּר נָתָן מֵרַבִּי יוֹחָנָן הוּחְזַק כְּתַב יָדוֹ בְּבֵית דִּין מַאי אֲמַר לֵיהּ אַף עַל פִּי שֶׁהוּחְזַק כְּתַב יָדוֹ בְּבֵית דִּין אֵינוֹ גּוֹבֶה אֶלָּא מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין מֵתִיב רָמֵי בַּר חָמָא שְׁלֹשָׁה גִּיטִּין פְּסוּלִין וְאִם נִישֵּׂאת הַוָּלָד כָּשֵׁר וְאֵלּוּ הֵן כָּתַב בִּכְתַב יָדוֹ וְאֵין עָלָיו עֵדִים יֵשׁ עָלָיו עֵדִים וְאֵין בּוֹ זְמַן יֵשׁ בּוֹ זְמַן וְאֵין בּוֹ אֶלָּא עֵד אֶחָד הֲרֵי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה גִּיטִּין פְּסוּלִין וְאִם נִישֵּׂאת הַוָּלָד כָּשֵׁר רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו עֵדִים אֶלָּא שֶׁנְּתָנוֹ לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים כָּשֵׁר וְגוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים שָׁאנֵי הָתָם דְּמִשְּׁעַת כְּתִיבָה הוּא דְּשַׁעְבַּד נַפְשֵׁיהּ: עָרֵב הַיּוֹצֵא לְאַחַר חִיתּוּם שְׁטָרוֹת וְכוּ׳ אָמַר רַב קוֹדֶם חִיתּוּם שְׁטָרוֹת גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים לְאַחַר חִיתּוּם שְׁטָרוֹת גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין זִמְנִין אָמַר רַב אֲפִילּוּ קוֹדֶם חִיתּוּם שְׁטָרוֹת אֵינוֹ גּוֹבֶה אֶלָּא מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין קַשְׁיָא דְּרַב אַדְּרַב לָא קַשְׁיָא הָא דִּכְתִב בֵּיהּ פְּלוֹנִי עָרֵב הָא דִּכְתִב בֵּיהּ וּפְלוֹנִי עָרֵב וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה אֵינוֹ גּוֹבֶה אֶלָּא מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין וְאַף עַל גַּב דִּכְתִב בֵּיהּ וּפְלוֹנִי עָרֵב מֵתִיב רָבָא עֵדִים הַחֲתוּמִין עַל שְׁאֵילַת שָׁלוֹם בְּגֵט פָּסוּל חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא עַל שְׁאֵילַת שָׁלוֹם חָתְמוּ וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ לְדִידִי מִיפָּרְשָׁא לֵיהּ מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן שְׁאִילוּ פָּסוּל וּשְׁאִילוּ כָּשֵׁר הָכָא נָמֵי דִּכְתִב פְּלוֹנִי עָרֵב אִי הָכִי הַיְינוּ דְּרַב אֵימָא וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַעֲשֶׂה וּבָא לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְכוּ׳ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אַף עַל פִּי שֶׁקִּילֵּס רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת בֶּן נַנָּס הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ אִיבַּעְיָא לְהוּ בְּחָנוּק מָה לִי אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן חָלוּק הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אַף בְּחָנוּק הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ אוֹ אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ תָּא שְׁמַע דְּכִי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן חָלוּק הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אַף בְּחָנוּק וַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ אַף בְּחָנוּק אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל חָנוּק וְקָנוּ מִיָּדוֹ מִשְׁתַּעְבֵּד מִכְּלַל דְּעָרֵב בְּעָלְמָא לָא בָּעֵי קִנְיָן וּפְלִיגָא דְּרַב נַחְמָן דְּאָמַר רַב נַחְמָן
הלוקח כלים לשלח לבית חמיו ואמר אם נתקבלו ממנו הריני נותן לך דמיהן ואם לאו הריני נותן כך וכך ניטלו הימנו בהליכה חייב לשלם בחזירה הרי הוא כנושא שכר סומכוס אומר המוכר חלק לחבירו בבאר אין פחות מרובע בחבית אין פחות משמנה בקדרה אין פחות משנים עשר בטיפוח אין פחות מששה עשר. פרדסי אני מוכר לך אע"פ שאין בו אילנות הגיעו שלא אמר לו אלא שמו. כרמי אני מוכר לך אע"פ שאין בו גפנים הגיעו שלא אמר לו אלא שמו. בית כור אני מוכר לך בין שהוא כבית עשרים סאה ובין שהוא כבית ארבעים סאה הגיעו שלא אמר לו אלא שמו. בית כור המוקף גדר אני מוכר לך בין שהוא כבית עשרים סאה ובין שהוא כבית ארבעים סאה אין לו אלא עד מקום הגדר.אין מוציאין לאכילת פירות מנכסין המשועבדין מפני תקון העולם כיצד גזל הימנו שדה ואכלה והרי היא יוצאה לפניו גובה את הקרן מנכסים משועבדים ולאכילת פירות אינו גובה אלא מנכסים בני חורין ואין מוציאין לשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מפני תקון העולם כיצד לקח הימנו שדה והשביחה והרי היא יוצאה לפניו גובה מנכסים המשועבדים ושבח קרקעות אינו גובה אלא מנכסים בני חורין בד"א בזמן שקדם מקחו של זה לשבחו של זה אבל אם קדם שבחו של זה למקחו של זה זה וזה אינו גובה אלא מנכסים בני חורין זה אומר שבחי קדם וזה אומר מקחי קדם המוציא מחבירו עליו הראיה.אלו ואלו שהיו אומרים גובהה של מערה ד' אמות כוכין של בנין שבעה טפחים וטפח לכיפה. עושה חצר ע"פ מערה שש על שש מלא מטה אחת מכאן ואחת מכאן ופותח לתוכה שתי מערות רבי שמעון אומר ארבע מארבע רוחותיה רבי יהודה אומר בסלע הבא בידים פותח את שתיהן מרוח אחת אמרו לו אי אפשר לבן.תוספתא בבא בתרא פרק ו תוס ח
וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה בְּיַד־חַגַּ֥י הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃הַעֵ֤ת לָכֶם֙ אַתֶּ֔ם לָשֶׁ֖בֶת בְּבָתֵּיכֶ֣ם סְפוּנִ֑ים וְהַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה חָרֵֽב׃וְעַתָּ֕ה כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַל־דַּרְכֵיכֶֽם׃מקרא חגי פרק א פסוק ו