אִיבַּעְיָא לְהוּ שִׁיטָה וּמֶחֱצָה מַאי תָּא שְׁמַע הִרְחִיק אֶת הָעֵדִים שְׁנֵי שִׁיטִין פָּסוּל הָא שִׁיטָה וּמֶחֱצָה כָּשֵׁר אֵימָא סֵיפָא שִׁיטָה אַחַת כָּשֵׁר שִׁיטָה אַחַת הוּא דְּכָשֵׁר הָא שִׁיטָה וּמֶחֱצָה פָּסוּל אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ מַאי הָוֵי עֲלַהּ תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא הִרְחִיק אֶת הָעֵדִים שְׁנֵי שִׁיטִין מִן הַכְּתָב פָּסוּל פָּחוֹת מִכָּאן כָּשֵׁר הָיוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה עֵדִים חֲתוּמִין עַל הַשְּׁטָר וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל תִּתְקַיֵּים עֵדוּת בַּשְּׁאָר מְסַיַּיע לֵיהּ לְחִזְקִיָּה דְּאָמַר חִזְקִיָּה מִלְּאָהוּ בִּקְרוֹבִים כָּשֵׁר וְאַל תִּתְמַהּ שֶׁהֲרֵי אֲוִיר סוּכָּה פּוֹסֵל בִּשְׁלֹשָׁה סְכָךְ פָּסוּל פּוֹסֵל בְּאַרְבָּעָה אִיבַּעְיָא לְהוּ שְׁנֵי שִׁיטִין שֶׁאָמְרוּ
וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם טַמְּא֣וּ אֶת־הַבַּ֗יִת וּמַלְא֧וּ אֶת־הַחֲצֵר֛וֹת חֲלָלִ֖ים צֵ֑אוּ וְיָצְא֖וּ וְהִכּ֥וּ בָעִֽיר׃וַֽיְהִי֙ כְּהַכּוֹתָ֔ם וְנֵֽאשְׁאַ֖ר אָ֑נִי וָאֶפְּלָ֨ה עַל־פָּנַ֜י וָאֶזְעַ֗ק וָֽאֹמַר֙ אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הֲמַשְׁחִ֣ית אַתָּ֗ה אֵ֚ת כׇּל־שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל בְּשׇׁפְכְּךָ֥ אֶת־חֲמָתְךָ֖ עַל־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י עֲוֺ֨ן בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֤ל וִֽיהוּדָה֙ גָּדוֹל֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וַתִּמָּלֵ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דָּמִ֔ים וְהָעִ֖יר מָלְאָ֣ה מֻטֶּ֑ה כִּ֣י אָמְר֗וּ עָזַ֤ב יְהֹוָה֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְאֵ֥ין יְהֹוָ֖ה רֹאֶֽה׃מקרא יחזקאל פרק ט פסוק י
אין מטבילין את המים ביו"ט ואין משיקין את המים בכלי אבן לטהרן בשבת דברי ר' וחכ"א מטבילין את המים ביו"ט <ואין> ומשיקין את המים בכלי אבן לטהרן אבל לא להטבילן כלים שנטמאו באב הטומאה אין מטבילין אותן ביו"ט ואצ"ל בשבת אבל ממלא הוא כוס [או] דלי או קיתון לשתות ומחשב עליהן ומטבילן טובל כדרכו מטומאה חמורה ואצ"ל מטומאה קלה.קורע אדם את העור שעל פי [החבית] של יין ושל מורייס, ובלבד שלא יתכוין לעשות זינוק. אין פותחין לפסין סתומות; רבן שמעון בן גמליאל מתיר.אין סכין את הכלים בשביל ליפותן אם לנאותן להשתמש בהן מותר לא יתן אדם שמן ע"ג טבלא של שייש להתעגל עליה לפי שאין סכין ואין נופחין ואין מדיחין את הקרקע ביו"ט ואצ"ל בשבת.תוספתא שבת פרק יז תוס יא