מְחָק פָּסוּל וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּקוּיָּם וְלֹא אָמְרוּ מְחָק פָּסוּל אֶלָּא בִּמְקוֹם שָׁרִיר וְקַיָּים וּכְשִׁיעוּר שָׁרִיר וְקַיָּים וּלְרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא דְּאָמַר אֲחוֹרֵי הַכְּתָב וּכְנֶגֶד הַכְּתָב מִבַּחוּץ לֵיחוּשׁ דִּלְמָא כָּתֵיב מִגַּוַּאי מַאי דְּבָעֵי וּמַחְתִּים סָהֲדֵי יַתִּירֵי מֵאַבָּרַאי וְאָמַר אֲנָא לְרַבּוֹת בְּעֵדִים הוּא דַּעֲבַדִי אֲמַר לֵיהּ מִי סָבְרַתְּ עֵדִים כְּסִדְרָן חֲתִימִי עֵדִים מִמַּטָּה לְמַעְלָה חֲתִימִי וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא מִתְרַמְיָא רֵיעוּתָיה בְּשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה וְגָיֵיז לַיהּ לְשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה וְגָיֵיז לֵיהּ לִרְאוּבֵן בַּהֲדֵיהּ וּמִתַּכְשַׁר בְּבֶן יַעֲקֹב עֵד דִּתְנַן בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד כָּשֵׁר דִּכְתִיב רְאוּבֵן בֶּן בְּחַד דָּרָא וְיַעֲקֹב עֵד עִלָּוֵויהּ וְלִיחוֹשׁ דִּלְמָא גָּיֵיז לֵיהּ לִרְאוּבֵן בֶּן וּמִתַּכְשַׁר בְּיַעֲקֹב עֵד דִּתְנַן אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד כָּשֵׁר דְּלָא כְּתִיב עֵד וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם דִּכְתִב עֵד דְּיָדְעִינַן בַּהּ דְּהָא חֲתִימוּת יְדָא מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה המקבל שדה מחבירו ליטע מקום שנהגו להיות נוטע על ד' ד' ועל ה' ה' ועל ו' ו' ועל ז' ז' ואין משנה ממנהג המדינה. המקבל שדה מחבירו ליטע עד מתי חייב ליטפל בנטיעות עד כדי שיחולו רבי שמעון בן גמליאל אומר בתאנים משיעכבו המחרישה. המקבל כרם מחבירו חייב ליטפל בו עד שיעשנה יין זיתים עד שיעשם צבור פשתן עד שיעשנו קורצין חולק ונותן לו זה מכניס חלקו לעיר וזה מכניס חלקו לעיר. המקבל שדה תאנים מחבירו מקום שנהגו לעשותן קציעות עושה אותן קציעות גרוגרות עושה אותן גרוגרות דבילה עושה אותן דבילה ואין משנין ממנהג המדינה. המקבל שדה ירק מחבירו מקום שנהגו למכור בשוק מוכר בשוק בשדה מוכר בשדה ואין משנין ממנהג המדינה. החוכר שדה מחבירו אפי' לא חכרו הימנו אלא לזיתים לא יאמר לו אין לך בה אלא זיתים בלבד אלא כל הפירות שעושה הרי אלו שלו.החוכר שדה מחבירו לזרע אין לו באילן בין שיאמר לו אחכור שדה זו אזרע שדה זו אעשה שדה זו אבל אם אמר לו חכור שדה זו זרע שדה זו עשה שדה זו כל הפירות שעושה הרי אלו שלו. החוכר שדה ניר מחבירו והיה נרה שנה אחת וזורעה שנה אחת עמד עליו בשעת הניר ואמר לו תן לי חכירות של שתי שנים אין שומעין לו אלא ימתין עד שתגיע גורן. החוכר שדה מחבירו לא יהא נרה שנה אחר שנה חכרה הימנו לזמן מרובה נרה שנה אחר שנה וזורעה שנה אחר שנה. החוכר שדה מחבירו לא יהא נר חציה וזורעה חציה ולא זורעה שני מינין. החוכר ממנו שתי שדות נר אחת וזורע שני מינין. החוכר ניר מחבירו נר חציה וזורע חציה וזורעה מינין הרבה. החוכר שדה תבואה מחבירו לא יאמר לו איני בא עד שתכלה ואינו רשאי לזורעה פעמים. החוכר שדה אילן מחבירו לא יאמר לו איני בא עד שיכלו פירות מתוכה ואינו רשאי לאכלה פעמים.המקבל שדה מחבירו נרה ולא זרעה נותן לו חכורו אף על פי כן שמין לו שאינו דומה מניחה נרה למניחה שלף. החוכר שדה מחבירו לשחת וגזזה כל הפירות שעושה הרי אלו שלו חכרה לזרע וגזזה לשחת לא יאמר הריני ממתין עד שיכלה אותו המין מתוכה אלא כל הפירות העושה הרי אלו שלו.תוספתא בבא מציעא פרק ט תוס יא וְלִבְנֵ֥י לֵוִ֖י הַנּוֹתָרִ֑ים לִבְנֵ֤י עַמְרָם֙ שֽׁוּבָאֵ֔ל לִבְנֵ֥י שׁוּבָאֵ֖ל יֶחְדְּיָֽהוּ׃ {ס}        לִרְחַבְיָ֑הוּ לִבְנֵ֣י רְחַבְיָ֔הוּ הָרֹ֖אשׁ יִשִּׁיָּֽה׃ {ס}        לַיִּצְהָרִ֣י שְׁלֹמ֔וֹת לִבְנֵ֥י שְׁלֹמ֖וֹת יָֽחַת׃ {ס}        מקרא דברי הימים א פרק כד פסוק כג קודםהבא