מְחָק פָּסוּל וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּקוּיָּם וְלֹא אָמְרוּ מְחָק פָּסוּל אֶלָּא בִּמְקוֹם שָׁרִיר וְקַיָּים וּכְשִׁיעוּר שָׁרִיר וְקַיָּים וּלְרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא דְּאָמַר אֲחוֹרֵי הַכְּתָב וּכְנֶגֶד הַכְּתָב מִבַּחוּץ לֵיחוּשׁ דִּלְמָא כָּתֵיב מִגַּוַּאי מַאי דְּבָעֵי וּמַחְתִּים סָהֲדֵי יַתִּירֵי מֵאַבָּרַאי וְאָמַר אֲנָא לְרַבּוֹת בְּעֵדִים הוּא דַּעֲבַדִי אֲמַר לֵיהּ מִי סָבְרַתְּ עֵדִים כְּסִדְרָן חֲתִימִי עֵדִים מִמַּטָּה לְמַעְלָה חֲתִימִי וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא מִתְרַמְיָא רֵיעוּתָיה בְּשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה וְגָיֵיז לַיהּ לְשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה וְגָיֵיז לֵיהּ לִרְאוּבֵן בַּהֲדֵיהּ וּמִתַּכְשַׁר בְּבֶן יַעֲקֹב עֵד דִּתְנַן בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד כָּשֵׁר דִּכְתִיב רְאוּבֵן בֶּן בְּחַד דָּרָא וְיַעֲקֹב עֵד עִלָּוֵויהּ וְלִיחוֹשׁ דִּלְמָא גָּיֵיז לֵיהּ לִרְאוּבֵן בֶּן וּמִתַּכְשַׁר בְּיַעֲקֹב עֵד דִּתְנַן אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד כָּשֵׁר דְּלָא כְּתִיב עֵד וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם דִּכְתִב עֵד דְּיָדְעִינַן בַּהּ דְּהָא חֲתִימוּת יְדָא
וְהָתַנְיָא: אֵין חַטָּאת נִיצֹּלֶת בְּצָמִיד פָּתִיל. מַאי לָאו: הָא קֹדֶשׁ נִיצּוֹל! לָא: הָא מַיִם שֶׁאֵינָן מְקוּדָּשִׁים נִיצּוֹלִין בְּצָמִיד פָּתִיל.וְהָאָמַר עוּלָּא: חַבְרַיָּיא מְדַכַּן בְּגָלִילָא! מַנִּיחִין, לִכְשֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ וִיטַהֲרֶנָּה.וּבִשְׁעַת הַגִּיתּוֹת נֶאֱמָנִין אַף עַל הַתְּרוּמָה. וּרְמִינְהִי: הַגּוֹמֵר זֵיתָיו — יְשַׁיֵּיר קוּפָּה אַחַת וְיִתְּנֶנָּה לְעָנִי כֹּהֵן!תלמוד בבלי חגיגה דף כה עמוד א
הלכה: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי כול׳. אֲפִילוּ לֹא בָא עַל הַקְּטַנָּה פּוֹסֵל אֶת הַחֵרֶשֶׁת. שֶׁאִילּוּ לֹא בָא עַל הַקְּטַנָּה וָמֵתָה הָיָה מוּתָּר בַּחֵרֶשֶׁת. וְעַכְשָׁיו שֶׁבָּא עָלֶיהָ אֲפִילוּ מֵתָה פָּסַל אֶת הַחֵרֶשֶׁת.תלמוד ירושלמי יבמות פרק יג הלכה יא