מְחָק פָּסוּל וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּקוּיָּם וְלֹא אָמְרוּ מְחָק פָּסוּל אֶלָּא בִּמְקוֹם שָׁרִיר וְקַיָּים וּכְשִׁיעוּר שָׁרִיר וְקַיָּים וּלְרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא דְּאָמַר אֲחוֹרֵי הַכְּתָב וּכְנֶגֶד הַכְּתָב מִבַּחוּץ לֵיחוּשׁ דִּלְמָא כָּתֵיב מִגַּוַּאי מַאי דְּבָעֵי וּמַחְתִּים סָהֲדֵי יַתִּירֵי מֵאַבָּרַאי וְאָמַר אֲנָא לְרַבּוֹת בְּעֵדִים הוּא דַּעֲבַדִי אֲמַר לֵיהּ מִי סָבְרַתְּ עֵדִים כְּסִדְרָן חֲתִימִי עֵדִים מִמַּטָּה לְמַעְלָה חֲתִימִי וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא מִתְרַמְיָא רֵיעוּתָיה בְּשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה וְגָיֵיז לַיהּ לְשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה וְגָיֵיז לֵיהּ לִרְאוּבֵן בַּהֲדֵיהּ וּמִתַּכְשַׁר בְּבֶן יַעֲקֹב עֵד דִּתְנַן בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד כָּשֵׁר דִּכְתִיב רְאוּבֵן בֶּן בְּחַד דָּרָא וְיַעֲקֹב עֵד עִלָּוֵויהּ וְלִיחוֹשׁ דִּלְמָא גָּיֵיז לֵיהּ לִרְאוּבֵן בֶּן וּמִתַּכְשַׁר בְּיַעֲקֹב עֵד דִּתְנַן אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד כָּשֵׁר דְּלָא כְּתִיב עֵד וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם דִּכְתִב עֵד דְּיָדְעִינַן בַּהּ דְּהָא חֲתִימוּת יְדָא
[המקבל שדה לקצור לא ילקט בנו אחריו ר' יוסי אומר] ילקט בנו אחריו האריסין והחכירות והמוכר קמתו לקצור [מלקט בנו אחריו] היו שם עניים שאין ראוין אם יכול בעל הבית למחות בידם ממחה ואם לאו מניחן מפני דרכי שלום.אין שוכרין פועלי נכרים לפי שאינן בקיאין בלקט.אין נותנין מעשר עני לעניי נכרים אבל נותנין להן חולין מתוקנין לשם טובה.תוספתא פיאה פרק ג תוס ד
לָק֙וֹחַ֙ מֵאֵ֣ת הַגּוֹלָ֔ה מֵחֶלְדַּ֕י וּמֵאֵ֥ת טוֹבִיָּ֖ה וּמֵאֵ֣ת יְדַֽעְיָ֑ה וּבָאתָ֤ אַתָּה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וּבָ֗אתָ בֵּ֚ית יֹאשִׁיָּ֣ה בֶן־צְפַנְיָ֔ה אֲשֶׁר־בָּ֖אוּ מִבָּבֶֽל׃וְלָקַחְתָּ֥ כֶֽסֶף־וְזָהָ֖ב וְעָשִׂ֣יתָ עֲטָר֑וֹת וְשַׂמְתָּ֗ בְּרֹ֛אשׁ יְהוֹשֻׁ֥עַ בֶּן־יְהוֹצָדָ֖ק הַכֹּהֵ֥ן הַגָּדֽוֹל׃וְאָמַרְתָּ֤ אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר הִנֵּה־אִ֞ישׁ צֶ֤מַח שְׁמוֹ֙ וּמִתַּחְתָּ֣יו יִצְמָ֔ח וּבָנָ֖ה אֶת־הֵיכַ֥ל יְהֹוָֽה׃מקרא זכריה פרק ו פסוק יג