שִׁיֵּיר קַרְקַע כׇּל שֶׁהוּא מַתְּנָתוֹ קַיֶּימֶת וְכַמָּה כׇּל שֶׁהוּא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב קַרְקַע כְּדֵי פַרְנָסָתוֹ וְרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר מְטַלְטְלִין כְּדֵי פַרְנָסָתוֹ אָמַר רַבִּי זֵירָא כַּמָּה מְכַוְּונָן שְׁמַעְתָּתָא דְסָבֵי קַרְקַע טַעְמָא מַאי דְּאִי קָאֵי סָמֵיךְ עֲלֵיהּ מִטַּלְטְלִי נָמֵי אִי קָאֵי סָמֵיךְ עִילָּוַיְהוּ מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף וּמַאי כַּוּוֹנְתָּא מַאן דְּאָמַר מְטַלְטְלִין קַרְקַע תְּנַן מַאן דְּאָמַר כְּדֵי פַרְנָסָתוֹ כׇּל שֶׁהוּא תְּנַן אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְכׇל הֵיכָא דְּתָנֵי קַרְקַע קַרְקַע דַּוְקָא וְהָא תְּנַן הַכּוֹתֵב כׇּל נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ יָצָא בֶּן חוֹרִין שִׁיֵּיר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא לֹא יָצָא בֶּן חוֹרִין רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לְעוֹלָם הוּא בֶּן חוֹרִין עַד שֶׁיֹּאמַר כׇּל נְכָסַי נְתוּנִין לִפְלוֹנִי עַבְדִּי חוּץ מֵאֶחָד מֵרִבּוֹא שֶׁבָּהֶן
כִּ֣י מִ֣י בַז֮ לְי֣וֹם קְטַנּוֹת֒ וְשָׂמְח֗וּ וְרָא֞וּ אֶת־הָאֶ֧בֶן הַבְּדִ֛יל בְּיַ֥ד זְרֻבָּבֶ֖ל שִׁבְעָה־אֵ֑לֶּה עֵינֵ֣י יְהֹוָ֔ה הֵ֥מָּה מְשׁוֹטְטִ֖ים בְּכׇל־הָאָֽרֶץ׃וָאַ֖עַן וָאֹמַ֣ר אֵלָ֑יו מַה־שְּׁנֵ֤י הַזֵּיתִים֙ הָאֵ֔לֶּה עַל־יְמִ֥ין הַמְּנוֹרָ֖ה וְעַל־שְׂמֹאולָֽהּ׃וָאַ֣עַן שֵׁנִ֔ית וָאֹמַ֖ר אֵלָ֑יו מַה־שְׁתֵּ֞י שִׁבְּלֵ֣י הַזֵּיתִ֗ים אֲשֶׁר֙ בְּיַ֗ד שְׁנֵי֙ צַנְתְּר֣וֹת הַזָּהָ֔ב הַֽמְרִיקִ֥ים מֵעֲלֵיהֶ֖ם הַזָּהָֽב׃מקרא זכריה פרק ד פסוק יג
״עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף״, תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָרָאוּי לְכֶסֶף — לְכֶסֶף, הָרָאוּי לְזָהָב — לְזָהָב. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה: אִם כֵּן, אַתָּה מֵטִיל קִנְאָה בַּסְּעוּדָה. אֶלָּא: הֵם שֶׁל כֶּסֶף, וְרַגְלֵיהֶן שֶׁל זָהָב.״בַּהַט וָשֵׁשׁ״. אֲמַר רַבִּי אַסִּי: אֲבָנִים שֶׁמִּתְחוֹטְטוֹת עַל בַּעֲלֵיהֶן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת עַל אַדְמָתוֹ״.״וְדַר וְסוֹחָרֶת״, רַב אָמַר: דָּרֵי דָּרֵי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֶבֶן טוֹבָה יֵשׁ בִּכְרַכֵּי הַיָּם וְ״דָרָה״ שְׁמָהּ, הוֹשִׁיבָהּ בְּאֶמְצַע סְעוּדָה וּמְאִירָה לָהֶם כַּצׇּהֳרַיִם. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: שֶׁקָּרָא דְּרוֹר לְכׇל בַּעֲלֵי סְחוֹרָה.תלמוד בבלי מגילה דף יב עמוד א