וְכַרְכֵּישׁ בָּהּ רֵישֵׁיהּ בֵּי מִדְרְשָׁא אֲזַל לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ אִילּוּ אֲמַר לֵיהּ קְנִי כַּחֲמוֹר מִי קָנֵי דְּאִיתְּמַר קְנִי כַּחֲמוֹר לֹא קָנָה אַתְּ וַחֲמוֹר רַב נַחְמָן אָמַר קָנָה מֶחֱצָה וְרַב הַמְנוּנָא אָמַר לֹא אָמַר כְּלוּם וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר קָנָה הַכֹּל אָמַר רַב שֵׁשֶׁת מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּתַנְיָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין לְךָ מַר בַּקִּישּׁוּת אֶלָּא פְּנִימִי שֶׁבּוֹ לְפִיכָךְ כְּשֶׁהוּא תּוֹרֵם מוֹסִיף עַל הַחִיצוֹן שֶׁבּוֹ וְתוֹרֵם אַמַּאי אַתְּ וַחֲמוֹר הוּא שָׁאנֵי הָתָם דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא תְּרוּמָה מְעַלַּיְיתָא הִיא דְּאָמַר רַבִּי אִילְעָא מִנַּיִן לַתּוֹרֵם מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה שֶׁתְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ וְאִם אֵינוֹ קָדוֹשׁ נְשִׂיאוּת חֵטְא לָמָּה מִכָּאן לַתּוֹרֵם מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה שֶׁתְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרַב אָשֵׁי מֵתִיב רַב אַוְיָא תְּיוּבְתָּא מַעֲשֶׂה בְּחָמֵשׁ נָשִׁים וּבָהֶן שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְלִיקֵּט אֶחָד כַּלְכָּלָה שֶׁל תְּאֵנִים וְשֶׁלָּהֶן הָיְתָה וְשֶׁל שְׁבִיעִית הָיְתָה וְאָמַר הֲרֵי כּוּלְּכֶן מְקוּדָּשׁוֹת לִי בְּכַלְכַּלָּה זֹאת וְקִבְּלָה אַחַת מֵהֶן עַל יְדֵי כּוּלָּן אָמְרוּ חֲכָמִים אֵין אֲחָיוֹת מְקוּדָּשׁוֹת אֲחָיוֹת הוּא דְּאֵין מְקוּדָּשׁוֹת הָא נָכְרִיּוֹת מְקוּדָּשׁוֹת וְאַמַּאי אַתְּ וַחֲמוֹר הִיא אֲמַר לֵיהּ הַיְינוּ דַּחֲזַאי רַב הוּנָא בַּר אַוְיָא בְּחֶלְמָא דְּמוֹתֵיב רַב אַוְיָא תְּיוּבְתָּא לָאו מִי אוֹקֵימְנָא דְּאָמַר הָרְאוּיָה מִכֶּם לְבִיאָה תִּתְקַדֵּשׁ לִי הָהוּא דַּאֲמַר לַהּ לִדְבֵיתְהוּ נִכְסַיי לִיךְ וְלִבְנִיךְ אָמַר רַב יוֹסֵף קָנְתָה מֶחֱצָה וְאָמַר רַב יוֹסֵף מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מֶחֱצָה לְאַהֲרֹן מֶחֱצָה לְבָנָיו אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי בִּשְׁלָמָא הָתָם אַהֲרֹן בַּר חֲלוּקָּה הוּא לְהָכִי פְּרַט בֵּיהּ רַחֲמָנָא לְמִשְׁקַל פַּלְגָא אִשָּׁה לָאו בַּת יְרוּשָּׁה הִיא דַּיָּה שֶׁתִּטּוֹל כְּאֶחָד מִן הַבָּנִים אִינִי וְהָא עוֹבָדָא הֲוָה בִּנְהַרְדְּעָא וְאַגְבְּיַהּ שְׁמוּאֵל פַּלְגָא בִּטְבֶרְיָא וְאַגְבְּיַהּ רַבִּי יוֹחָנָן פַּלְגָא וְתוּ כִּי אֲתָא רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר הָהוּא דְּמֵי כְלִילָא דִּשְׁדוֹ דְּבֵי מַלְכָּא אַאַבּוּלֵי וְאַאִיסְטְרוּגֵי אָמַר רַבִּי נִיתְּבוּ אַבּוּלֵי פַּלְגָא וְאִיסְטְרוּגֵי פַּלְגָא הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם מֵעִיקָּרָא כִּי הֲווֹ כָּתְבִי אַאַבּוּלֵי הֲווֹ כָּתְבִי וְאִיסְטְרוּגֵי הֲווֹ מְסַיְּיעִי בַּהֲדַיְיהוּ וְיָדַע מַלְכָּא דַּהֲווֹ קָא מְסַיְּיעִי הַשְׁתָּא מַאי דְּקָא כָּתְבִי אַאַבּוּלֵי וְאַאִיסְטְרוּגֵי לְמֵימְרָא דְּהָנֵי פַּלְגָא וְהָנֵי פַּלְגָא מֵתִיב רַבִּי זֵירָא הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי מִנְחָה מֵאָה עִשָּׂרוֹן לְהָבִיא בִּשְׁנֵי כֵלִים מֵבִיא שִׁשִּׁים בִּכְלִי אֶחָד וְאַרְבָּעִים בִּכְלִי אֶחָד מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה בחמשה עשר בו שלוחי בית דין יוצאין ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות [שחולחלו] בימות הגשמים [פי' למועד סמוך לעולי רגלים] כדי שיהו מתוקנין [בשלשה] רגלים [אלו]. בחמשה עשר בו שלוחי בית דין יוצאין וחופרין בורות שיחין ומערות ומתקנין את המקואות ואת אמת המים כל מקוה שיש בו ארבעים סאה כשר להקוות עליו ושאין בו מ' סאה ממשיכין לו את אמת המים ומשלימין בו ארבעים סאה כדי שיהא כשר להקוות עליו בחמשה עשר בו שלוחי בית דין יוצאין ומפקירין את הכלאים שהפקר ב"ד הפקר ופטור מן המעשרות מצא כלאים בכרם מותר משום גזל ופטור מן המעשרות בשדה אסור משום גזל וחייב במעשרות בחמשה עשר בו שלוחי בית דין יוצאים ומציינין את מקום הטומאה כדי שלא יהו הרבים נתקלין בו אין מציינין לא [על] הסלע ולא [על] הגריד אלא על אבן קבועה אין [מניחין] את הציון במקום הטומאה אלא במקום טהרה סמוך לטומאה והמאהיל עליו טמא מצא אבן אחת מצויינת אף על פי שאין מקיימין [כן] המאהיל עליה טהור מצא שתים המאהיל ביניהן טמא על גביהן טהור אין מציינין לא על [בשר] המת ולא על [עצמות המת] שאין מטמאין באהל אין מציינין אלא על השדרה ועל הגולגולת שמטמאין באהל.משישבו במקדש התחילו למשכן [משכנו] ישראל על שקליהן כדי שיהו קרבנות צבור קריבין מהן משל לאחד שעלתה לו מכה ברגלו והיה הרופא כופתו ומחתך בבשרו בשביל לרפאותו כך אמר המקום משכנו את ישראל על שקליהן כדי שיהו קרבנות [צבור] קריבין מהן מפני שקרבנות צבור מרצין ומכפרין בין ישראל לאביהן שבשמים וכן מצינו בתרומת שקלים ששקלו בני ישראל במדבר שנאמר (שמות ל׳:ט״ז) ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל וגו'.לוקחין מן הנכרים קרבנות צבור בכסף ומקבלין מהם עולות ושלמים עופות ומנחות עצים ולבונה ומלח דברי רבי יוסי הגלילי אמר לו ר"ע אפי' אתה יושב ודורש כל היום אין מקבלין מהן אלא [עולה] ושלמים בלבד. אין מקבלין מהן נדבה להקדש בדק הבית ואם הקדישו הקדישן הקדש.תוספתא שקלים פרק א תוס ד כַּרְשִׁינֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, יֵאָכְלוּ צִמְחוֹנִים, וְנִכְנָסִין לִירוּשָׁלַיִם וְיוֹצְאִין. נִטְמְאוּ, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, יִתְחַלְּקוּ לְעִסּוֹת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יִפָּדוּ. וְשֶׁל תְּרוּמָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שׁוֹרִין וְשָׁפִין בְּטָהֳרָה, וּמַאֲכִילִין בְּטֻמְאָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, שׁוֹרִין בְּטָהֳרָה, וְשָׁפִין וּמַאֲכִילִין בְּטֻמְאָה. שַׁמַּאי אוֹמֵר, יֵאָכְלוּ צָרִיד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כָּל מַעֲשֵׂיהֶן בְּטֻמְאָה: מְעוֹת חֻלִּין וּמְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ, מַה שֶּׁלִּקֵּט, לִקֵּט לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, עַד שֶׁיַּשְׁלִים, וְהַשְּׁאָר חֻלִּין. אִם בָּלַל וְחָפַן, לְפִי חֶשְׁבּוֹן. זֶה הַכְּלָל, הַמִּתְלַקְּטִים, לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וְהַנִּבְלָלִים, לְפִי חֶשְׁבּוֹן: סֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְשֶׁל חֻלִּין שֶׁנִּתְעָרְבוּ, מֵבִיא בְסֶלַע מָעוֹת וְאוֹמֵר, סֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִיא, מְחֻלֶּלֶת עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ, וּבוֹרֵר אֶת הַיָּפָה שֶׁבָּהּ, וּמְחַלְּלָן עָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ, מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל נְחֹשֶׁת מִדֹּחַק, וְלֹא שֶׁיִּתְקַיֵּם כֵּן, אֶלָּא חוֹזֵר וּמְחַלְּלָם עַל הַכָּסֶף: משנה מעשר שני פרק ב משנה ז קודםהבא