גְּמָ׳ תְּנַן כְּמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ דְּתַנְיָא רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה לָאֵלֶּה כָּאֵלֶּה לְהוֹצִיא אֶת הַטְּפָלִים רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר לְבָאֵי הָאָרֶץ נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ מְשׁוּנָּה נַחֲלָה זוֹ מִכׇּל נְחָלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁכׇּל נְחָלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם חַיִּין יוֹרְשִׁין מֵתִים וְכָאן מֵתִים יוֹרְשִׁין חַיִּין אָמַר רַבִּי אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לִשְׁנֵי אַחִין כֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ בְּעִיר אַחַת לְאֶחָד יֵשׁ לוֹ בֵּן אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי בָנִים וְהָלְכוּ לַגּוֹרֶן זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן אֶחָד נוֹטֵל חֵלֶק אֶחָד וְזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי בָנִים נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים וּמַחְזִירִין אֵצֶל אֲבִיהֶן וְחוֹזְרִין וְחוֹלְקִין בְּשָׁוֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר
א"ל רב הונא בריה דרב יהושע לרבא או חילוף ומה נעבד שאסור בתלוש אצל הדיוט מותר במחובר לגבוה שנא' (דברים יב, ב) אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם לא שנא להדיוט ולא שנא לגבוה אתנן שמותר בתלוש להדיוט אינו דין שמותר במחובר לגבוהואי משום בית ה' אלהיך מיבעי ליה לכדתניא בית ה' אלהיך פרט לפרה שאינה באה לבית דברי ר"א וחכ"א לרבות את הריקועיםא"ל אנא קאמינא לחומרא ואת אמרת לקולא קולא וחומרא לחומרא פרכינןתלמוד בבלי עבודה זרה דף מו עמוד ב
וְאֶת־הַבָּשָׂ֖ר וְאֶת־הָע֑וֹר שָׂרַ֣ף בָּאֵ֔שׁ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃וַיִּשְׁחַ֖ט אֶת־הָעֹלָ֑ה וַ֠יַּמְצִ֠אוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֤ן אֵלָיו֙ אֶת־הַדָּ֔ם וַיִּזְרְקֵ֥הוּ עַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃וְאֶת־הָעֹלָ֗ה הִמְצִ֧יאוּ אֵלָ֛יו לִנְתָחֶ֖יהָ וְאֶת־הָרֹ֑אשׁ וַיַּקְטֵ֖ר עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃מקרא ויקרא פרק ט פסוק יד