וְכִי מִנַּיִן לְיָאִיר שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לִשְׂגוּב מְלַמֵּד שֶׁנָּשָׂא יָאִיר אִשָּׁה וּמֵתָה וִירָשָׁהּ מַאי וְאוֹמֵר וְכִי תֵּימָא בְּסִבַּת הַבֵּן קָא קָפֵיד קְרָא אֲבָל בַּעַל לָא יָרֵית תָּא שְׁמַע וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה לְמַטֶּה וְכִי תֵּימָא לַעֲבוֹר עָלָיו בְּלָאו וַעֲשֵׂה תָּא שְׁמַע לֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר וְכִי תֵּימָא לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין וַעֲשֵׂה תָּא שְׁמַע וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת וְגוֹ׳ וְכִי תֵּימָא אֶלְעָזָר הוּא דִּנְסֵיב אִיתְּתָא וּמֵתָה וְיַרְתַהּ פִּנְחָס תָּא שְׁמַע וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת יָאִיר וְגוֹ׳ וְכִי תֵּימָא הָתָם נָמֵי הָכִי הוּא אִם כֵּן תְּרֵי קְרָאֵי לְמָה לִי אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי מִמַּאי דִּלְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ בַּעַל לָא יָרֵית וּקְרָאֵי בְּסִבַּת הַבֵּן כִּדְשַׁנִּינַן וְיָאִיר דִּזְבַן מִיזְבָּן וּפִנְחָס נָמֵי דִּזְבַן מִיזְבָּן אֲמַר לֵיהּ פִּנְחָס דִּזְבַן מִיזְבָּן לָא מָצֵית אָמְרַתְּ דְּאִם כֵּן נִמְצֵאת שָׂדֶה חוֹזֶרֶת בַּיּוֹבֵל וְנִמְצָא צַדִּיק קָבוּר בְּקֶבֶר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ אֶלָּא אֵימָא דִּנְפַלָה לֵיהּ מִשְּׂדֵה חֲרָמִים אָמַר אַבָּיֵי סוֹף סוֹף הָא קָא מִתְעַקְרָא נַחֲלָה מִשִּׁבְטָא דְאִימָּא לְשִׁבְטָא דְאַבָּא וּמִמַּאי וְדִלְמָא שָׁאנֵי הָתָם שֶׁכְּבָר הוּסַבָּה אֲמַר לֵיהּ שֶׁכְּבָר הוּסַבָּה לָא אָמְרִינַן אֲמַר לֵיהּ רַב יֵימַר לְרַב אָשֵׁי אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא שֶׁכְּבָר הוּסַבָּה הַיְינוּ דְּמִתּוֹקְמָא קְרָא בֵּין בְּסִבַּת הַבֵּן בֵּין בְּסִבַּת הַבַּעַל אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא אָמְרִינַן שֶׁכְּבָר הוּסַבָּה כִּי מִינַּסְבָא לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ מַאי הָוֵה הָא מִתְעַקְרָא נַחֲלָה מִשִּׁבְטָא דְאִימָּא לְשִׁבְטָא דְאַבָּא דְּמַנְסְבִינַן לַהּ לְגַבְרָא דַּאֲבוּהִי מִשִּׁבְטָא דַאֲבוּהָ וְאִימֵּיהּ מִשִּׁבְטָא דְּאִימֵּיהּ
הַמַּנִּיחַ טַבְלָא תַּחַת הַצִּנּוֹר, אִם יֶשׁ לָהּ לְבִזְבֵּז, פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. וְאִם לָאו, אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה. זְקָפָהּ לִדּוֹחַ, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה:
הַחוֹטֵט בְּצִנּוֹר לְקַבֵּל צְרוֹרוֹת, בְּשֶׁל עֵץ, כָּל שֶׁהוּא. וּבְשֶׁל חֶרֶס, רְבִיעִית. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף בְּשֶׁל חֶרֶס, כָּל שֶׁהוּא. לֹא אָמְרוּ רְבִיעִית אֶלָּא בְשִׁבְרֵי כְלֵי חֶרֶס. הָיוּ צְרוֹרוֹת מִתְחַלְחֲלִים בְּתוֹכוֹ, פּוֹסְלִים אֶת הַמִּקְוֶה. יָרַד לְתוֹכוֹ עָפָר וְנִכְבַּשׁ, כָּשֵׁר. סִלּוֹן שֶׁהוּא צַר מִכָּאן וּמִכָּאן וְרָחָב מִן הָאֶמְצַע, אֵינוֹ פוֹסֵל, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְקַבָּלָה:
מַיִם שְׁאוּבִין וּמֵי גְשָׁמִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בֶחָצֵר, וּבָעֻקָּה, וְעַל מַעֲלוֹת הַמְּעָרָה, אִם רֹב מִן הַכָּשֵׁר, כָּשֵׁר. וְאִם רֹב מִן הַפָּסוּל, פָּסוּל. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, פָּסוּל. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁמִּתְעָרְבִין עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ לַמִּקְוֶה. הָיוּ מְקַלְּחִין בְּתוֹךְ הַמַּיִם, אִם יָדוּעַ שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם כְּשֵׁרִים, עַד שֶׁלֹּא יָרַד לְתוֹכוֹ שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, כָּשֵׁר. וְאִם לָאו, פָּסוּל:
משנה מקוות פרק ד משנה ה
מַאי הָוֵי עֲלַהּ? אִתְּמַר: צוֹאָה כְּחֶרֶס, אֲמֵימַר אָמַר אֲסוּרָה, וּמַר זוּטְרָא אָמַר מוּתֶּרֶת. אָמַר רָבָא: הִלְכְתָא: צוֹאָה כְּחֶרֶס אֲסוּרָה, וּמֵי רַגְלַיִם כׇּל זְמַן שֶׁמַּטְפִּיחִין.מֵיתִיבִי: מֵי רַגְלַיִם כׇּל זְמַן שֶׁמַּטְפִּיחִין — אֲסוּרִין, נִבְלְעוּ אוֹ יָבְשׁוּ — מוּתָּרִים. מַאי לָאו נִבְלְעוּ דֻּומְיָא דְּיָבְשׁוּ, מָה יָבְשׁוּ דְּאֵין רִשּׁוּמָן נִיכָּר, אַף נִבְלְעוּ — דְּאֵין רִשּׁוּמָן נִיכָּר. הָא רִשּׁוּמָן נִיכָּר — אָסוּר, אַף עַל גַּב דְּאֵין מַטְפִּיחִין!וּלְטַעְמָיךְ אֵימָא רֵישָׁא: כׇּל זְמַן שֶׁמַּטְפִּיחִין — הוּא דְּאָסוּר, הָא רִשּׁוּמָן נִיכָּר — שְׁרֵי! אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ.תלמוד בבלי ברכות דף כה עמוד א