הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת לַחֲבֵרוֹ וּזְרָעָן וְלֹא צִמֵּחוּ וַאֲפִילּוּ זֶרַע פִּשְׁתָּן אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר זֵרְעוֹנֵי גִּינָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן: גְּמָ׳ אִיתְּמַר הַמּוֹכֵר שׁוֹר לַחֲבֵירוֹ וְנִמְצָא נַגְחָן רַב אָמַר הֲרֵי זֶה מִקָּח טָעוּת וּשְׁמוּאֵל אָמַר יָכוֹל לוֹמַר לוֹ לִשְׁחִיטָה מְכַרְתִּיו לָךְ וְלִיחְזֵי אִי גַּבְרָא דְּזָבֵין לְנִכְסְתָא לְנִכְסְתָא אִי לְרִדְיָא לְרִדְיָא בְּגַבְרָא דְּזָבֵין לְהָכִי וּלְהָכִי וְלִיחְזֵי דְּמֵי הֵיכִי נִינְהוּ לָא צְרִיכָא דְּאִיַּיקַּר בִּישְׂרָא וְקָם בִּדְמֵי רִדְיָא אִי הָכִי לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ נָפְקָא מִינַּהּ לְטִרְחָא הֵיכִי דָּמֵי
וַיֹּרוּ֙ הַיֹּרִ֔ים לַמֶּ֖לֶךְ יֹאשִׁיָּ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ לַעֲבָדָיו֙ הַעֲבִיר֔וּנִי כִּ֥י הׇחֳלֵ֖יתִי מְאֹֽד׃וַיַּעֲבִירֻ֨הוּ עֲבָדָ֜יו מִן־הַמֶּרְכָּבָ֗ה וַֽיַּרְכִּיבֻ֘הוּ֮ עַ֣ל רֶ֣כֶב הַמִּשְׁנֶה֮ אֲשֶׁר־לוֹ֒ וַיּוֹלִיכֻ֙הוּ֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וַיָּ֕מׇת וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקִבְר֣וֹת אֲבֹתָ֑יו וְכׇל־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם מִֽתְאַבְּלִ֖ים עַל־יֹאשִׁיָּֽהוּ׃ {פ}
וַיְקוֹנֵ֣ן יִרְמְיָ֘הוּ֮ עַל־יֹאשִׁיָּ֒הוּ֒ וַיֹּאמְר֣וּ כׇֽל־הַשָּׁרִ֣ים ׀ וְ֠הַשָּׁר֠וֹת בְּקִינ֨וֹתֵיהֶ֤ם עַל־יֹאשִׁיָּ֙הוּ֙ עַד־הַיּ֔וֹם וַיִּתְּנ֥וּם לְחֹ֖ק עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִנָּ֥ם כְּתוּבִ֖ים עַל־הַקִּינֽוֹת׃מקרא דברי הימים ב פרק לה פסוק כו
שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הִכְנִיסָה לֹו זָהָב בְּשָׁוְייוֹ. וְתַנֵּי כֵן. תַּקְשִׁיטִין לַעֲשׂוֹתָן דֵּינָרִין בְּאֶחָד וּמֶחֱצָה. דֵּינָרִין לַעֲשׂוֹתָן תַּקְשִׁיטִין בְּשָׁוְיֵיהֶן. רִבִּי אָחָא בַּר פַּפָּא בְּעָא קוֹמֶי רִבִּי אִימִּי. הִכְנִיסָה לוֹ בְהֵמָה. אָמַר לֵיהּ. בְּשָׁוְייָהּ. הִכְנִיסָה לוֹ קַרְקַע. אָמַר לֵיהּ. בְּשָׁוְייָהּ. וְאֵינוֹ מִשְׂתַּכֵּר. וְגוֹבָה קַרְקַע. אֵין לֹו אֶלָּא אֲכִילַת פֵּירוֹת.תלמוד ירושלמי כתובות פרק ו הלכה ג