מַאי לָאו בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מַמָּשׁ לָא סִימְטָא וְהָא דּוּמְיָא דְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם קָתָנֵי מַאי חָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם נָמֵי דְּלָא דְּהַאי כּוּלָּהּ וְלָא דְּהַאי כּוּלָּהּ אֶלָּא דְּתַרְוַיְיהוּ בְּעָא מִינֵּיהּ רַב שֵׁשֶׁת מֵרַב הוּנָא כִּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ בִּרְשׁוּת מוֹכֵר קָנָה לוֹקֵחַ אוֹ לָא אֲמַר לֵיהּ תְּנֵיתוּהָ זְרָקוֹ לָהּ לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קַלְתָּהּ הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן מַאי טַעְמָא פָּשְׁטַתְּ לֵיהּ מֵהַהִיא דְּמָחוּ לַהּ מְאָה עוּכְלֵי בְּעוּכְלָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל וְהוּא שֶׁהָיְתָה קַלְתָּהּ תְּלוּיָה בָּהּ וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר קְשׁוּרָה וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בַּהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה קַלְתָּהּ מוּנַּחַת לָהּ בֵּין יַרְכוֹתֶיהָ רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי אָמַר כְּגוֹן שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ מוֹכֵר קְלָתוֹת רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מְקוֹם חֵיקָהּ קָנוּי לָהּ מְקוֹם קַלְתָּהּ קָנוּי לָהּ אָמַר רָבָא מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן לְפִי שֶׁאֵין אָדָם מַקְפִּיד לֹא עַל מְקוֹם חֵיקָהּ וְלֹא עַל מְקוֹם קַלְתָּהּ אֶלָּא פְּשׁוֹט לָהּ מֵהָא בִּרְשׁוּת מוֹכֵר לֹא קָנָה עַד שֶׁיַּגְבִּיהֶנָּה אוֹ עַד שֶׁיּוֹצִיאֶנָּה מֵרְשׁוּתוֹ מַאי לָאו בְּכִלְיוֹ דְלוֹקֵחַ לֹא בְּכִלְיוֹ דְמוֹכֵר וּמִדְּרֵישָׁא בְּכִלְיוֹ דְמוֹכֵר סֵיפָא נָמֵי בְּכִלְיוֹ דְמוֹכֵר אֵימָא סֵיפָא בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ כֵּיוָן שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו מוֹכֵר קָנָה לוֹקֵחַ וְאִי בְּכִלְיוֹ דְמוֹכֵר אַמַּאי קָנָה לוֹקֵחַ סֵיפָא אֲתָאן לְכִלְיוֹ דְלוֹקֵחַ וּמַאי פַּסְקָא סְתָמָא דְמִילְּתָא בֵּי מוֹכֵר מָאנֵי דְמוֹכֵר שְׁכִיחִי בֵּי לוֹקֵחַ מָאנֵי דְלוֹקֵחַ שְׁכִיחִי אָמַר רָבָא תָּא שְׁמַע מָשַׁךְ חֲמָרָיו וּפוֹעֲלָיו וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ בֵּיתוֹ בֵּין פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד וּבֵין מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָּסַק שְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶן
עַל שְׁנֵי חֳדָשִׁים מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת, עַל נִיסָן וְעַל תִּשְׁרֵי, שֶׁבָּהֶן הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין לְסוּרְיָא, וּבָהֶן מְתַקְּנִין אֶת הַמּוֹעֲדוֹת. וּכְשֶׁהָיָה בֵית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, מְחַלְּלִין אַף עַל כֻּלָּן מִפְּנֵי תַקָּנַת הַקָּרְבָּן:
בֵּין שֶׁנִּרְאָה בַעֲלִיל בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה בַעֲלִיל, מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם נִרְאָה בַעֲלִיל, אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת:
מַעֲשֶׂה שֶׁעָבְרוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים זוּג, וְעִכְּבָן רַבִּי עֲקִיבָא בְלוּד. שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אִם מְעַכֵּב אַתָּה אֶת הָרַבִּים, נִמְצֵאתָ מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבֹא:
משנה ראש השנה פרק א משנה ז
הלכה: כָּתוּב וַיִקָּֽבְצ֣וּ הַ֠מִּצְפָּתָה וַיִּֽשְֽׁאֲבוּ־מַ֜יִם וַיִּשְׁפְּכ֣וּ ׀ לִפְנֵ֣י יְי. וְכִי מַיִם שָֽׁפְכוּ. אֶלָּא מָלַמֵּד שֶׁשָֽׁפְכוּ אֶת לִבָּם כַּמַּיִם. (וַיֹּ֣אמְרוּ שָׁ֔ם) [וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל] חָטָא֭נוּ לַֽיי אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. לָבַשׁ שְׁמוּאֵל חַלּוּקָּן שֶׁלְכָּל־יִשְׂרָאֵל. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. כְּלוּם אַתְּ דָּן אֶת הָאָדָם אֶלָּא עַל שֶׁהוּא אוֹמֵר לְפָנֶיךָ. לֹא חָטָאתִי. הִנְנִי֙ נִשְׁפָּ֣ט אוֹתָ֔ךְ עַל־אוֹמְרֵךְ לֹ֥א חָטָֽאתִי׃ וָאֵלּוּ אוֹמְרִין לְפָנֶיךָ חָטָא֭נוּ.תלמוד ירושלמי תענית פרק ב הלכה ז