וְדַיָּינֵי גוֹלָה אָמְרִי כֹּל שֶׁהָעוֹל כּוֹבְשׁוֹ לָא הָוֵי שִׁיּוּר כֹּל שֶׁאֵין הָעוֹל כּוֹבְשׁוֹ הָוֵי שִׁיּוּר וְלָא פְּלִיגִי הָא בְּדִיקְלֵי הָא בְּאִילָנֵי בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַחָא בַּר הוּנָא מֵרַב שֵׁשֶׁת חוּץ מֵחָרוּב פְּלוֹנִי חוּץ מִסַּדָּן פְּלוֹנִי מַהוּ אוֹתוֹ חָרוּב הוּא דְּלָא קָנֵי הָא שְׁאָר חָרוּבִים קָנֵי אוֹ דִלְמָא שְׁאָר חָרוּבִין נָמֵי לָא קָנֵי אֲמַר לֵיהּ לֹא קָנָה אֵיתִיבֵיהּ חוּץ מֵחָרוּב פְּלוֹנִי חוּץ מִסַּדָּן פְּלוֹנִי לֹא קָנָה מַאי לָאו אוֹתוֹ חָרוּב הוּא דְּלֹא קָנָה הָא שְׁאָר חָרוּבִין קָנָה אֲמַר לֵיהּ לָא אֲפִילּוּ שְׁאָר חָרוּבִין נָמֵי לֹא קָנָה תֵּדַע דְּאִילּוּ אֲמַר לֵיהּ שָׂדִי מְכוּרָה לָךְ חוּץ מִשָּׂדֶה פְּלוֹנִית הָהִיא הוּא דְּלָא קָנֵי הָא אַחְרָנְיָיתָא קָנֵי אֶלָּא לָא קָנָה הָכָא נָמֵי לֹא קָנָה וְאִיכָּא דְּאָמְרִי בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַחָא בַּר הוּנָא מֵרַב שֵׁשֶׁת חוּץ מֵחֲצִי חָרוּב פְּלוֹנִי חוּץ מֵחֲצִי סַדָּן פְּלוֹנִי מַהוּ שְׁאָר חָרוּבִין וַדַּאי לָא קָנֵי הָא מַה שֶּׁשִּׁיֵּיר בְּאוֹתוֹ חָרוּב קָנֵי אוֹ דִלְמָא אֲפִילּוּ מַה שֶּׁשִּׁיֵּיר בְּאוֹתוֹ חָרוּב נָמֵי לָא קָנֵי אָמַר לֵיהּ לָא קָנֵי אֵיתִיבֵיהּ חוּץ מֵחֲצִי חָרוּב פְּלוֹנִי חוּץ מֵחֲצִי סַדָּן פְּלוֹנִי שְׁאָר חָרוּבִין לֹא קָנָה מַאי לָאו שְׁאָר חָרוּבִין הוּא דְּלָא קָנָה הָא מַה שֶּׁשִּׁיֵּיר בְּאוֹתוֹ חָרוּב קָנָה אֲמַר לֵיהּ לָא אֲפִילּוּ מַה שֶּׁשִּׁיֵּיר בְּאוֹתוֹ חָרוּב נָמֵי לֹא קָנָה תֵּדַע דְּאִילּוּ אֲמַר לֵיהּ שָׂדִי מְכוּרָה לָךְ חוּץ מֵחֲצִי שָׂדֶה פְּלוֹנִי הָהוּא הוּא דְּלָא קָנָה הָא אִידַּךְ קָנָה אֶלָּא לָא קָנֵי הָכָא נָמֵי לָא קָנֵי בְּעָא מִינֵּיהּ רַב עַמְרָם מֵרַב חִסְדָּא הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ בִּשְׁטָר וְאָמַר לוֹ הֶחְזַרְתִּים לָךְ מַהוּ מִי אָמְרִינַן מִיגּוֹ דְּאִי בָּעֵי אָמַר נֶאֶנְסוּ מְהֵימַן הַשְׁתָּא נָמֵי מְהֵימַן אוֹ דִלְמָא אָמַר לֵיהּ שְׁטָרָךְ בִּידִי מַאי בָּעֵי אֲמַר לֵיהּ מְהֵימַן וְלֵימָא לֵיהּ שְׁטָרָךְ בִּידִי מַאי בָּעֵי אֲמַר לֵיהּ וְלִיטַעְמָיךְ וְכִי אֲמַר לֵיהּ נֶאֶנְסוּ מִי מָצֵי אָמַר לֵיהּ שְׁטָרָךְ בִּידִי מַאי בָּעֵי אֲמַר לֵיהּ
וקאמר זו היא מצות עשה שבמקדש שאין חייבין עליה ואיזו היא מצות עשה שבנדה שחייבין עליה היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי ופירש מיד חייב מפני שיציאתו הנאה לו כביאתו איתמר אביי אמר משמיה דר' חייא בר רב חייב שתים וכן אמר רבא אמר רב שמואל בר שבא אמר רב הונא חייב שתים חדא אכניסה וחדא אפרישההוי בה רבה במאי אילימא סמוך לוסתה ובמאן אילימא בתלמיד חכם בשלמא אכניסה ליחייב קסבר יכולני לבעול אלא אפרישה אמאי ליחייב מזיד הואתלמוד בבלי שבועות דף יז עמוד ב
אלו הן סימני בהמה (ויקרא י״א:ג׳) לכל הבהמה אשר היא מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסות מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו כל מעלת גרה אין לה שינים שלמעלה איזה שור שקדמו קרניו לטלפיו זה פרו של אדם הראשון שנא' (תהילים סד) ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס. אלו הן סימני חיה כל שיש לה קרנים וטלפים ר' דוסא אומר יש לה קרנים אי אתה צריך לשאול על הטלפים אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס רשב"ג אומר כל שיש לו אצבע יתירה בעוף טהור כל העוף הדורס טמא רשב"א אומר כל הקולט באויר ואין קרקבנו נקלף ר"א בר צדוק אומר כל הנותן על גבי משיחה החולק שתים לפניו ושתים לאחריו טמא אחרים אומרים השוכן בין הטמאין ודומה לטמאין טמא השוכן בין הטהורים ודומה לטהורין טהור. אנשי איש כפר תמרתא שביהודה היו אוכלין את הזרזירין מפני שיש להן זפק. אנשי שוק העליון שבירושלים היו אוכלין את סינוניא לבנה מפני שקרקבנה נקלף.ובביצים כל שכודרת ועגולגלת בידוע של עוף טמא וכל שאינה כודרת ועגולגלת בידוע של עוף טהור הוא. לוקחין ביצים מ"מ ואין חוששין שמא של נבלות ושל טרפות הן אין מוכרין ביצים של נבלות של טרפות לעובדי כוכבים אא"כ היו נקופות לקערה לפיכך אמרו אין לוקחין מן העובדי כוכבים ביצים נקופות לקערה.אלו סימני חגבים כל שיש לו ד' רגלים וד' סנפירים וקרסוליו וכנפיו חופין את רובו ר' יוסי אומר ושמו חגב ולא כנצרין שיש בהן סימנין הללו סומכוס אומר אף המורד ר"א בר"י אומר אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן כגון החולחזה כשר אלו הן סימני דגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת יש לו קשקשת אי אתה צריך לשאול על סנפיר יש לו סנפיר ואין לו קשקשת טמא אלו הן קשקשין שמלובש בהן וסנפירין ששט בהן וכמה קשקשין יהיה בו אפילו אחת תחת לחיו ואחת תחת זנבו ואחת תחת סנפיר שלו ר' יהודה אומר שני קשקשת אין לו עכשיו אבל עתיד לגדל לאחר זמן כגון הסולתנית ונפיא כשר יש לו עכשיו אבל עתיד להשירם כשעולה מן הים כגון הקוליוס והפילמיס הספיתאים ואנתינוס. ר"י בן דורמסקא אומר לויתן דג טהור הוא שנאמר (איוב מ״א:ז׳-ח׳) גאוה אפיקי מגינים סגור חותם צר אחד באחד יגשו וגו' תחתיו חדודי חרס וגו' גאוה אפיקי מגינים אלו קשקשין שלו תחתיו חדודי חרס אלו סנפירין שלו.תוספתא חולין פרק ג תוס י