בבא בתרא דף סא-א דפי תלמוד בבלי

הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת לֹא מָכַר יָצִיעַ וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא פְּתוּחָה לְתוֹכוֹ וְלֹא אֶת הַחֶדֶר שֶׁלְּפָנִים הֵימֶנּוּ וְלֹא אֶת הַגָּג בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲקֶה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם יֵשׁ לוֹ צוּרַת פֶּתַח אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים אֵינוֹ מָכוּר: גְּמָ׳ מַאי יָצִיעַ הָכָא תַּרְגִּימוּ אַפְּתָא רַב יוֹסֵף אָמַר בַּדְקָא חֲלִילָה לְמַאן דְּאָמַר אַפְּתָא לָא מִזְדַּבְּנָא כׇּל שֶׁכֵּן בַּדְקָא חֲלִילָה לָא מִזְדַּבְּנָא לְמַאן דְּאָמַר בַּדְקָא חֲלִילָה אֲבָל אַפְּתָא מִזְדַּבְּנָא תָּאנֵי רַב יוֹסֵף שָׁלֹשׁ שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ יָצִיעַ צֵלָע תָּא יָצִיעַ דִּכְתִיב הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רׇחְבָּהּ צֵלָע דִּכְתִיב וְהַצְּלָעוֹת צֵלָע אֶל צֵלָע שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים תָּא דִּכְתִיב וְהַתָּא קָנֶה אֶחָד אֹרֶךְ וְקָנֶה אֶחָד רֹחַב וּבֵין הַתָּאִים חָמֵשׁ אַמּוֹת וְאִי בָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא כּוֹתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ וְהַתָּא שֵׁשׁ כּוֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ אָמַר מָר זוּטְרָא וְהוּא דְּהָוֵי אַרְבַּע אַמּוֹת אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְמָר זוּטְרָא לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ עַד דְּהָוֵי אַרְבַּע אַמּוֹת אֶלָּא מֵעַתָּה גַּבֵּי בוֹר דִּתְנַן לֹא אֶת הַבּוֹר וְלֹא אֶת הַדּוּת אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ עוּמְקָא וְרוּמָא הָכִי נָמֵי אִי הָווּ אַרְבַּע אַמּוֹת אִין אִי לָא לָא הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם הָא תַּשְׁמִישְׁתָּא לְחוּד וְהָא תַּשְׁמִישְׁתָּא לְחוּד הָכָא אִידֵּי וְאִידֵּי חֲדָא תַּשְׁמִישְׁתָּא הִיא אִי הָוֵי אַרְבַּע אַמּוֹת חֲשִׁיב וְאִי לָא לָא חֲשִׁיב: וְלֹא אֶת הַחֶדֶר שֶׁלִּפְנִים הֵימֶנּוּ הַשְׁתָּא יָצִיעַ לָא מִיזְדַּבַּן חֲדַר מִיבַּעְיָא