אִי דְּאִית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי עֲלֵיהּ דִּידֵיהּ הָדַר אִי דְּלֵית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינָּה לְעוֹלָם דְּלֵית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי דְּאָמַר לָא נִיחָא דְּלֶיהְוֵי לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם סוֹף סוֹף לְגַבֵּי אִידַּךְ נָמֵי לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם הוּא דְּאָמַר לְהָכִי זַבֵּינִי לָךְ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת מַכְרֵיז רָבָא וְאִיתֵּימָא רַב פָּפָּא דְּסָלְקִין לְעֵילָּא וּדְנָחֲתִין לְתַתָּא הַאי בַּר יִשְׂרָאֵל דְּזָבֵין לֵיהּ חֲמָרָא לְיִשְׂרָאֵל חַבְרֵיהּ וְקָא אָתֵי גּוֹי וְאָנֵיס לֵיהּ מִינֵּיהּ דִּינָא הוּא דִּמְפַצֵּי לֵיהּ מִינֵּיהּ וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא בַּת חֲמוֹרוֹ אֲבָל מַכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא בַּת חֲמוֹרוֹ לָא וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא אָנֵיס לֵיהּ לְדִידֵיהּ וּלְאוּכָּפָא אֲבָל אָנֵיס לֵיהּ לְדִידֵיהּ וּלְאוּכָּפָא לָא אַמֵּימָר אָמַר אֲפִילּוּ לֵיכָּא כׇּל הָנֵי לָא מַאי טַעְמָא מִידָּע יָדַע דִּסְתַם גּוֹי אַנָּס הוּא שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר: אוּמָּן אֵין לוֹ חֲזָקָה וְכוּ׳ אָמַר רַבָּה לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁמָּסַר לוֹ בְּעֵדִים אֲבָל מָסַר לוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם כִּי אָמַר לֵיהּ נָמֵי לְקוּחָה הִיא בְּיָדִי מְהֵימַן אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אִי הָכִי אֲפִילּוּ בְּעֵדִים נָמֵי מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ הֶחְזַרְתִּיו לְךָ כִּי אָמַר לֵיהּ לְקוּחָה הִיא בְּיָדִי מְהֵימַן אֲמַר לֵיהּ רַבָּה מִי סָבְרַתְּ
וְאִיתַּקַּשׁ קְטֹרֶת לְנֵרוֹת.וְתַנְיָא כִּי קוּשְׁיַין: תָּמִיד קוֹדֶם לִקְטֹרֶת, קְטֹרֶת קוֹדֶמֶת לְנֵרוֹת, וְנֵרוֹת קוֹדְמוֹת לְפֶסַח. יְאוּחַר דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״בָּעָרֶב״ וּ״בֵין הָעַרְבָּיִם״, לְדָבָר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ אֶלָּא ״בֵּין הָעַרְבָּיִם״ בִּלְבַד.וְהָא כְּתִיב ״אוֹתוֹ״! הַאי ״אוֹתוֹ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמַעוֹטֵי עֲבוֹדָה שֶׁבִּפְנִים, וּמַאי נִיהוּ? קְטֹרֶת. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וּכְתִיב ״וּבְהַעֲלוֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרוֹת בֵּין הָעַרְבָּיִם יַקְטִירֶנָּה״, אֵימָא: נַדְלֵיק נֵרוֹת בְּרֵישָׁא וַהֲדַר נַקְטֵיר קְטוֹרֶת, מִיעֵט רַחֲמָנָא ״אוֹתוֹ״.תלמוד בבלי פסחים דף נט עמוד א
הֵחֵלּוּ עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת הָאוּלָם. מִי שֶׁזָּכוּ בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה הָיוּ מַקְדִּימִין לִפְנֵיהֶם. מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי נִכְנַס, וְנָטַל אֶת הַטֶּנִי וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא. מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן הַמְּנוֹרָה, נִכְנַס וּמָצָא שְׁנֵי נֵרוֹת מִזְרָחִיִּים דּוֹלְקִין, מְדַשֵּׁן אֶת הַמִּזְרָחִי, וּמַנִּיחַ אֶת הַמַּעֲרָבִי דוֹלֵק, שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיָה מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בֵּין הָעַרְבַּיִם. מְצָאוֹ שֶׁכָּבָה, מְדַשְּׁנוֹ וּמַדְלִיקוֹ מִמִּזְבַּח הָעוֹלָה. נָטַל אֶת הַכּוּז מִמַּעֲלָה שְׁנִיָּה, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא:
משנה תמיד פרק ו משנה ב