אַמַּאי שְׁמִירָה בִּבְעָלִים הִיא אָמַר רַב פָּפָּא דְּאָמַר לֵיהּ שְׁמוֹר לִי הַיּוֹם וַאֲנִי אֶשְׁמוֹר לְךָ לְמָחָר: תָּנוּ רַבָּנַן מָכַר לוֹ בַּיִת מָכַר לוֹ שָׂדֶה אֵין מֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁאַחְרָיוּתוֹ עָלָיו מָכַר לוֹ פָּרָה מָכַר לוֹ טַלִּית מֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁאֵין אַחְרָיוּתוֹ עָלָיו מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת רֵישָׁא בִּרְאוּבֵן שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מִשִּׁמְעוֹן וּמְכָרָהּ לְלֵוִי וַאֲתָא יְהוּדָה וְקָא מְעַרְעֵר דְּלָא לֵיזִיל שִׁמְעוֹן לַאסְהֵיד לֵיהּ לְלֵוִי דְּנִיחָא לֵיהּ דְּהָדְרָא וְכֵיוָן דְּאַסְהֵיד לֵיהּ דְּלֵוִי הוּא הֵיכִי מָצֵי מַפֵּיק לַהּ מִינֵּיהּ דְּאָמַר יָדַעְנָא דְּהַאי אַרְעָא דְּלָאו דִּיהוּדָה הִיא וּבְהָהוּא זְכוּתָא דְּקָא מַפֵּיק לַהּ מִלֵּוִי לַיפְּקַהּ מִיהוּדָה דְּאָמַר הַשֵּׁנִי נוֹחַ לִי הָרִאשׁוֹן קָשֶׁה הֵימֶנּוּ וְאִי בָּעֵית אֵימָא כְּגוֹן דְּאִית לֵיהּ סָהֲדֵי לְמָר וְאִית לֵיהּ סָהֲדֵי לְמָר וַאֲמוּר רַבָּנַן אַרְעָא הֵיכָא דְּקַיְימָא תֵּיקוּם
כָּל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין (הֲנָאָתָן לַהֶקְדֵּשׁ), נִמְכָּרִין בָּאִטְלִיז (וְנִשְׁחָטִין בָּאִטְלִיז) וְנִשְׁקָלִין בְּלִטְרָא, חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁהֲנָיָתָן לַבְּעָלִים. פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין הֲנָיָתָן לַהֶקְדֵּשׁ. וְשׁוֹקְלִין מָנֶה כְנֶגֶד מָנֶה בַּבְּכוֹר:
בֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, לֹא יִמָּנָה יִשְׂרָאֵל עִם הַכֹּהֵן עַל הַבְּכוֹר. בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין, וַאֲפִלּוּ נָכְרִי. בְּכוֹר שֶׁאֲחָזוֹ דָם, אֲפִלּוּ הוּא מֵת, אֵין מַקִּיזִין לוֹ דָם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַקִּיז, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בוֹ מוּם. וְאִם עָשָׂה בוֹ מוּם, הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׁחֵט עָלָיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יַקִּיז, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בוֹ מוּם:
הַצּוֹרֵם בְּאֹזֶן הַבְּכוֹר, הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׁחֵט עוֹלָמִית, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כְּשֶׁיִּוָּלֵד לוֹ מוּם אַחֵר, יִשָּׁחֵט עָלָיו. מַעֲשֶׂה בְזָכָר שֶׁל רְחֵלִים זָקֵן וּשְׂעָרוֹ מְדֻלְדָּל, רָאָהוּ קַסְדּוֹר אֶחָד, אָמַר, מַה טִּיבוֹ שֶׁל זֶה. אָמְרוּ לוֹ, בְּכוֹר הוּא וְאֵינוֹ נִשְׁחָט אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה בּוֹ מוּם. נָטַל פִּגְיוֹן וְצָרַם בְּאָזְנוֹ, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִתִּירוּהוּ. רָאָה שֶׁהִתִּירוּ, וְהָלַךְ וְצָרַם בְּאָזְנֵי בְכוֹרוֹת אֲחֵרִים, וְאָסָרוּ. פַּעַם אַחַת הָיוּ תִינוֹקוֹת מְשַׂחֲקִין בַּשָּׂדֶה וְקָשְׁרוּ זַנְבוֹת טְלָאִים זֶה לָזֶה, וְנִפְסְקָה זְנָבוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם וַהֲרֵי הוּא בְכוֹר, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִתִּירוּהוּ. רָאוּ שֶׁהִתִּירוּ, וְהָלְכוּ וְקָשְׁרוּ זַנְבוֹת בְּכוֹרוֹת אֲחֵרִים, וְאָסָרוּ. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁהוּא לְדַעְתּוֹ, אָסוּר. וְשֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ, מֻתָּר:
משנה בכורות פרק ה משנה ד
וּלְגַלְּחוֹ תּוֹךְ שִׁבְעָה אִי אֶפְשָׁר, דְּדִילְמָא לָאו מוּחְלָט הוּא, וְרַחֲמָנָא אָמַר ״תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת״.וְאִי לָאו מְצוֹרָע וַדַּאי הָוֵי, וְהוּא טָמֵא — חַטַּאת הָעוֹף חוֹבָתוֹ, וְצִיפּוֹרִין אַבָּרַאי קָא מִתְעַבְדִין, וְלָא הָוֵי חוּלִּין בַּעֲזָרָה. וְעוֹלַת בְּהֵמָה הָוְיָא נְדָבָה.וְאִי לָאו מְצוֹרָע הוּא וְלָאו טָמֵא הוּא — צִיפּוֹרִין אַבָּרַאי קָא מִתְעַבְדִין, חַטַּאת הָעוֹף לִקְבוּרָה, עוֹלַת בְּהֵמָה הָוְיָא חוֹבָתוֹ. וְהָא בָּעֵי אָשָׁם! רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: מַיְיתֵי וּמַתְנֵי.תלמוד בבלי נזיר דף ס עמוד א