בבא בתרא דף מא-א דפי תלמוד בבלי

סְתָמָא מַאי רָבִינָא אָמַר לָא חָיְישִׁינַן רַב אָשֵׁי אָמַר חָיְישִׁינַן וְהִלְכְתָא חָיְישִׁינַן: מַתְנִי׳ כׇּל חֲזָקָה שֶׁאֵין עִמָּהּ טַעֲנָה אֵינָהּ חֲזָקָה כֵּיצַד אָמַר לוֹ מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בְּתוֹךְ שֶׁלִּי וְהוּא אָמַר לוֹ שֶׁלֹּא אָמַר לִי אָדָם דָּבָר מֵעוֹלָם אֵינָהּ חֲזָקָה שֶׁמָּכַרְתָּ לִי שֶׁנָּתַתָּ לִי בְּמַתָּנָה אָבִיךָ מְכָרָה לִי אָבִיךָ נְתָנָהּ לִי בְּמַתָּנָה הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה וְהַבָּא מִשּׁוּם יְרוּשָּׁה אֵינוֹ צָרִיךְ טַעֲנָה: גְּמָ׳ פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא הַאי גַּבְרָא מִיזְבָּן זְבִנָה לֵיהּ הַאי אַרְעָא וּשְׁטָרָא הֲוָה לֵיהּ וְאִירְכַס וְהַאי דְּקָאָמַר הָכִי סָבַר אִי אָמֵינָא מִיזְבָּן זְבִנָה לִי הַאי אַרְעָא אָמְרִי לִי אַחְוִי שְׁטָרָךְ הִלְכָּךְ לֵימָא לֵיהּ אֲנַן דִּלְמָא שְׁטָרָא הֲוָה לָךְ וְאִירְכַס כְּגוֹן זֶה פְּתַח פִּיךָ לָאִלֵּם הוּא קָא מַשְׁמַע לַן (עֵנָב סִימָן) רַב עָנָן שְׁקַל בִּידְקָא בְּאַרְעֵיהּ אֲזַל הַדַּר גּוּדָא בְּאַרְעֵיהּ דְּחַבְרֵיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן אֲמַר לֵיהּ זִיל הַדַּר וְהָא אַחְזֵיקִי לִי אֲמַר לֵיהּ כְּמַאן כְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמְרִי כֹּל בְּפָנָיו לְאַלְתַּר הָוֵי חֲזָקָה לֵית הִלְכְתָא כְּווֹתַיְיהוּ אֲמַר לֵיהּ וְהָא אַחֵיל דַּאֲתָא וְסַיַּיע בְּגוּדָא בַּהֲדַאי אֲמַר לֵיהּ מְחִילָה בְּטָעוּת הִיא אַתְּ גּוּפָךְ אִי הֲוָה יָדְעַתְּ לָא עֲבַדְתְּ כִּי הֵיכִי דְּאַתְּ לָא הֲוָה יָדְעַתְּ הוּא נָמֵי לָא הֲוָה יָדַע רַב כָּהֲנָא שְׁקַל בִּידְקָא בְּאַרְעֵיהּ אֲזַל הַדַּר גּוּדָא בְּאַרְעָא דְּלָא דִּידֵיהּ