מַתְנִי׳ נִיפּוּל הַנִּמְצָא בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַשּׁוֹבָךְ חוּץ מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ נִמְצָא בֵּין שְׁנֵי שׁוֹבָכוֹת קָרוֹב לָזֶה שֶׁלּוֹ קָרוֹב לָזֶה שֶׁלּוֹ מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה שְׁנֵיהֶם יַחְלוֹקוּ: גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי חֲנִינָא רוֹב וְקָרוֹב הוֹלְכִין אַחַר הָרוֹב וְאַף עַל גַּב דְּרוּבָּא דְּאוֹרָיְיתָא וְקוּרְבָא דְּאוֹרָיְיתָא אֲפִילּוּ הָכִי רוּבָּא עֲדִיף מֵתִיב רַבִּי זֵירָא וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא אַחֲרִיתִי דִּנְפִישָׁא מִינַּהּ בִּדְלֵיכָּא וְלֵיזִיל בָּתַר רוּבָּא דְעָלְמָא בְּיוֹשֶׁבֶת בֵּין הֶהָרִים תְּנַן נִיפּוּל הַנִּמְצָא בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַשּׁוֹבָךְ וְאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא אַחֲרִינָא דִּנְפִישׁ מִינֵּיהּ בִּדְלֵיכָּא אִי הָכִי אֵימָא סֵיפָא חוּץ מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ וְאִי דְּלֵיכָּא וַדַּאי מֵהָהוּא נְפַל הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בִּמְדַדֶּה דְּאָמַר רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא כׇּל הַמְדַדֶּה אֵין מְדַדֶּה יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה רַגְלוֹ אַחַת בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה וְרַגְלוֹ אַחַת חוּץ מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה מַהוּ וְעַל דָּא אַפְּקוּהוּ לְרַבִּי יִרְמְיָה מִבֵּי מִדְרְשָׁא תָּא שְׁמַע נִמְצָא בֵּין שְׁנֵי שׁוֹבָכוֹת קָרוֹב לָזֶה שֶׁלּוֹ וְקָרוֹב לָזֶה שֶׁלּוֹ וְאַף עַל גַּב דְּחַד מִינַּיְיהוּ נְפִישׁ מֵחַבְרֵיהּ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן שֶׁשְּׁנֵיהֶן שָׁוִין וְלֵיזִיל בָּתַר רוּבָּא דְעָלְמָא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן
פירשתי ואיני יודע מה פירשתי יביא כיום מרובה:גמ׳ תנו רבנן (במדבר טו, יג) אזרח מלמד שמתנדבין יין וכמה שלשה לוגיןומנין שאם רצה להוסיף יוסיף תלמוד לומר יהיה יכול יפחות תלמוד לומר ככה:תלמוד בבלי מנחות דף קז עמוד א
הלכה: רִבִּי יַנַּאי בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר װָא. שָׁאֲלוּ אֶת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מָהוּ שֶׁיִּמְכּוֹר אָדָם סֵפֶר תּוֹרָה לִישָּׂא אִשָּׁה. אָמַר לוֹן אִין. לִלְמוֹד תּוֹרָה. אָמַר לוֹן אִין. מִפְּנֵי חַייָו. וְלֹא אֲגִיבוֹן. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר װָא. שָׁאֲלוּ אֶת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מָהוּ שֶׁיִּמְכּוֹר אָדָם סֵפֶר תּוֹרָה לִישָּׂא אִשָּׁה. אָמַר לוֹן אִין. לִלְמוֹד תּוֹרָה. אָמַר לוֹן אִין. מִפְּנֵי חַייָו לֹא שֲׁאָלוּן וְלֹא אֲגִיבוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה נִיחָא. לֹא שֲׁאָלוּן וְלֹא אֲגִיבוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. אִן שֲׁאָלוּן לֵיהּ לָמָּה לֹא אֲגִיבוֹן. כִּי אָתָא רִבִּי חֲנַנְיָה רִבִּי פִינְחָס רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מוֹכֵר הוּא אָדָם לִישָּׂא אִשָּׁה וְלִלְמוֹד תּוֹרָה וְכָל־שֶּׁכֵּן מִפְּנֵי חַייָו.תַּנֵּי. הַמַּדִּיר אֶת בְּנוֹ לְתַלְמוּד תּוֹרָה מוּתָּר לְמַלּוֹת לוֹ חָבִית שֶׁלְמַיִם וּלְהַדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַף לוֹקֵחַ לוֹ חֲפָצָיו מִן הַשּׁוּק. וּפְלִיגִין. כָּאן בְּאִישׁ כָּאן בְּאִשָּׁה. אִם הָיָה אָדָם מְסוּייָם עָשׂוּ אוֹתוֹ כְאִשָּׁה. מַעֲשֶׂה בְאָדָם אֶחָד שֶׁהִדִּיר אֶת בְּנוֹ לְתַלְמוּד תּוֹרָה. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלוֹפְתָּא וְהִתִּיר לוֹ לְמַלְאוֹת חָבִית שֶׁלְמַיִם וּלְהַדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר.תלמוד ירושלמי ביכורים פרק ג הלכה ו