מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא אֵלּוּ הֵן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אַבְרָהָם דִּכְתִיב בֵּיהּ בַּכֹּל יִצְחָק דִּכְתִיב בֵּיהּ מִכֹּל יַעֲקֹב דִּכְתִיב בֵּיהּ כֹּל שְׁלֹשָׁה לֹא שָׁלַט בָּהֶן יֵצֶר הָרָע אֵלּוּ הֵן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב דִּכְתִיב בְּהוּ בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף דָּוִד דִּכְתִיב וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי וְאִידַּךְ צַעֲרֵיהּ הוּא דְּקָא מַדְכַּר תָּנוּ רַבָּנַן שִׁשָּׁה לֹא שָׁלַט בָּהֶן מַלְאַךְ הַמָּוֶת וְאֵלּוּ הֵן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב דִּכְתִיב בְּהוּ בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם דִּכְתִיב בְּהוּ עַל פִּי ה׳ וְהָא מִרְיָם לָא כְּתִיב בָּהּ עַל פִּי ה׳ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִרְיָם נָמֵי בִּנְשִׁיקָה מֵתָה דְּאָתְיָא שָׁם שָׁם מִמֹּשֶׁה וּמִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר בָהּ עַל פִּי ה׳ שֶׁגְּנַאי הַדָּבָר לוֹמַר תָּנוּ רַבָּנַן שִׁבְעָה לֹא שָׁלַט בָּהֶן רִמָּה וְתוֹלֵעָה וְאֵלּוּ הֵן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם וּבִנְיָמִין בֶּן יַעֲקֹב אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב דִּכְתִיב [בְּהוּ] בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם דִּכְתִיב [בְּהוּ] עַל פִּי ה׳ בִּנְיָמִין בֶּן יַעֲקֹב דִּכְתִיב וּלְבִנְיָמִין אָמַר יְדִיד ה׳ יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף דָּוִד דִּכְתִיב אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח וְאִידַּךְ הָהוּא רַחֲמֵי הוּא דְּקָא בָּעֵי תָּנוּ רַבָּנַן אַרְבָּעָה מֵתוּ בְּעֶטְיוֹ שֶׁל נָחָשׁ וְאֵלּוּ הֵן בִּנְיָמִין בֶּן יַעֲקֹב וְעַמְרָם אֲבִי מֹשֶׁה וְיִשַׁי אֲבִי דָּוִד וְכִלְאָב בֶּן דָּוִד וְכוּלְּהוּ גְּמָרָא לְבַר מִיִּשַׁי אֲבִי דָוִד דִּמְפָרַשׁ בֵּיהּ [קְרָא] דִּכְתִיב וְאֶת עֲמָשָׂא שָׂם אַבְשָׁלֹם תַּחַת יוֹאָב עַל הַצָּבָא וַעֲמָשָׂא בֶן אִישׁ וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲשֶׁר בָּא אֶל אֲבִיגַיִל בַּת נָחָשׁ אֲחוֹת צְרוּיָה אֵם יוֹאָב וְכִי בַּת נָחָשׁ הִיא וַהֲלֹא בַּת יִשַׁי הִיא דִּכְתִיב וְאַחְיֹתֵיהֶם צְרוּיָה וַאֲבִיגַיִל אֶלָּא בַּת מִי שֶׁמֵּת בְּעֶטְיוֹ שֶׁל נָחָשׁ:

הַדְרָן עֲלָךְ הַשּׁוּתָּפִין

מַתְנִי׳ לֹא יַחְפּוֹר אָדָם בּוֹר סָמוּךְ לְבוֹרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וְלֹא שִׁיחַ וְלֹא מְעָרָה וְלֹא אַמַּת הַמַּיִם וְלֹא נִבְרֶכֶת כּוֹבְסִין אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִכּוֹתֶל חֲבֵירוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְסָד בְּסִיד וּמַרְחִיקִים אֶת הַגֶּפֶת וְאֶת הַזֶּבֶל וְאֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַסִּיד וְאֶת הַסְּלָעִים מִכּוֹתְלוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים אוֹ סָד בְּסִיד מַרְחִיקִין אֶת הַזְּרָעִים וְאֶת הַמַּחֲרֵישָׁה וְאֶת מֵי רַגְלַיִם מִן הַכּוֹתֶל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וּמַרְחִיקִין אֶת הָרֵיחַיִם שְׁלֹשָׁה מִן הַשֶּׁכֶב שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הָרֶכֶב וְאֶת הַתַּנּוּר שְׁלֹשָׁה מִן הַכִּלְיָא שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הַשָּׂפָה: מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה הִיא אוֹמֶרֶת מֻכַּת עֵץ אָנִי, וְהוּא אוֹמֵר, לֹא כִי, אֶלָּא דְרוּסַת אִישׁ אָתְּ, רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים, נֶאֱמֶנֶת. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין, אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת דְּרוּסַת אִישׁ, עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ: רָאוּהָ מְדַבֶּרֶת עִם אֶחָד בַּשּׁוּק, אָמְרוּ לָהּ מַה טִּיבוֹ שֶׁל זֶה. אִישׁ פְּלוֹנִי וְכֹהֵן הוּא. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים, נֶאֱמֶנֶת. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין, אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת בְּעוּלָה לְנָתִין וּלְמַמְזֵר, עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ: הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת, וְאָמְרוּ לָהּ מַה טִּיבוֹ שֶׁל עֻבָּר זֶה. מֵאִישׁ פְּלוֹנִי וְכֹהֵן הוּא. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים, נֶאֱמֶנֶת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין, אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת מְעֻבֶּרֶת לְנָתִין וּלְמַמְזֵר, עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ: משנה כתובות פרק א משנה י העוקץ ענב מטמא ומיטמא <ומצא> עלי שום ועלי בצלים והקפלוטות לחין מיטמאין ומטמאין <ומצטרפין יבשין מטמאין ומיטמאין> ואין מצטרפים. שורשי השבת מיטמאין ומטמאין ומצטרפין דברי ר"מ ר' יהודה אומר הנוגע בעמוד טמא בסיב ובשער טהור.ר' אליעזר אומר הסיג של אשכול של רצפות מפני שהוא שומר את האוכל שרשי כל הנעקרין לא מיטמאין ולא מטמאין ולא מצטרפים ר' יהודה אומר סלעים של שבלים כנגד האוכל טמא שלא כנגד האוכל טהור מפני שהן נשפכין. אגד את הכריכה בין לפנים מכשיעור בין יתר מכשיעור אינו טמא אלא <עד> כשיעור בלבד. והמקטף מלילות להכניסן לתוך ביתן שיעורן טפח. מכבדת של תרומה ששייר בהן אחת טמאה וכו היד חיבור לה והשרביטין אינן חיבור זה לזה.תוספתא עוקצין פרק א תוס ג קודםהבא