אֲבָל מְיַיחַד לֵיהּ פִּיתְחָא אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת לִפְנֵי פִתְחוֹ אָמַר רַב הוּנָא אַכְסַדְרָה אֵין לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת טַעְמָא מַאי מִשּׁוּם פֵּירוּק מַשָּׂאוֹ הָכָא אֶפְשָׁר דְּעָיֵיל לְגַוַּאי וּמְפָרַק מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת אֶחָד שַׁעֲרֵי בָתִּים וְאֶחָד שַׁעֲרֵי אַכְסַדְרָאוֹת יֵשׁ לָהֶן אַרְבַּע אַמּוֹת כִּי תַּנְיָא הָהִיא בְּאַכְסַדְרָה דְּבֵי רַב אַכְסַדְרָה דְּבֵי רַב פְּשִׁיטָא אִידְּרוֹנָא מְעַלְּיָא הוּא אֶלָּא בְּאַכְסַדְרָה רוֹמָיְיֹתַא תָּנוּ רַבָּנַן בֵּית שַׁעַר אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת יֵשׁ לָהֶן אַרְבַּע אַמּוֹת הָיוּ חֲמִשָּׁה בָּתִּים פְּתוּחִין לְמִרְפֶּסֶת אֵין לָהֶן אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת בִּלְבַד בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי יַנַּאי לוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִין יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ אֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת אֲמַר לֵיהּ טַעְמָא מַאי מִשּׁוּם פֵּירוּק מַשָּׂאוֹ הָכָא מְטַפֵּס וְעוֹלֶה מְטַפֵּס וְיוֹרֵד בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן בַּיִת חֶצְיוֹ מְקוֹרֶה וְחֶצְיוֹ אֵינוֹ מְקוֹרֶה יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ אֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת אֲמַר לֵיהּ אֵין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת לָא מִבַּעְיָא קֵירוּיוֹ מִלְּגָיו דְּאֶפְשָׁר דְּעָיֵיל לְגַוַּאי וּמְפָרֵק אֶלָּא אֲפִילּוּ קֵירוּיוֹ כְּלַפֵּי חוּץ אֶפְשָׁר דְּעָיֵיל לְגַוַּאי וּמְפָרֵק בְּעָא מִינֵּיהּ רַב הוּנָא מֵרַבִּי אַמֵּי אֶחָד מִבְּנֵי מָבוֹי שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַחֲזִיר פִּתְחוֹ לְמָבוֹי אַחֵר בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין עָלָיו אוֹ אֵין מְעַכְּבִין עָלָיו אֲמַר לֵיהּ בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין עָלָיו אַכְסַנְיָא לְפִי בְּנֵי אָדָם מִתְחַלֶּקֶת אוֹ לְפִי פְתָחִים מִתְחַלֶּקֶת אֲמַר לֵיהּ לְפִי בְּנֵי אָדָם מִתְחַלֶּקֶת תַּנְיָא נָמֵי הָכִי זֶבֶל שֶׁבֶּחָצֵר מִתְחַלֶּקֶת לְפִי פְתָחִים אַכְסַנְיָא לְפִי בְּנֵי אָדָם אָמַר רַב הוּנָא אֶחָד מִבְּנֵי מָבוֹי שֶׁבִּקֵּשׁ לִסְתּוֹם כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין עָלָיו שֶׁמַּרְבֶּה עֲלֵיהֶן אֶת הַדֶּרֶךְ מֵיתִיבִי חָמֵשׁ חֲצֵרוֹת פְּתוּחוֹת לְמָבוֹי כּוּלָּן מִשְׁתַּמְּשׁוֹת עִם הַחִיצוֹנָה וְהַחִיצוֹנָה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת לְעַצְמָהּ וְהַשְּׁאָר מִשְׁתַּמְּשׁוֹת עִם הַשְּׁנִיָּה וְהַשְּׁנִיָּה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת לְעַצְמָהּ וּמִשְׁתַּמֶּשֶׁת עִם הַחִיצוֹנָה נִמְצֵאת פְּנִימִית מִשְׁתַּמֶּשֶׁת לְעַצְמָהּ וּמִשְׁתַּמֶּשֶׁת עִם כׇּל אַחַת וְאַחַת תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא אֶחָד מִבְּנֵי מָבוֹי שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַחֲזִיר פִּתְחוֹ לְמָבוֹי אַחֵר בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין עָלָיו הָיָה סָתוּם וּבִקֵּשׁ לְפוֹתְחוֹ אֵין בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין עָלָיו דִּבְרֵי רַבִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר חָמֵשׁ חֲצֵרוֹת הַפְּתוּחוֹת לְמָבוֹי כּוּלָּן מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בַּמָּבוֹי זוֹ עִם זוֹ חֲצֵרוֹת מַאן דְּכַר שְׁמַיְיהוּ חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי וְכֵן חָמֵשׁ חֲצֵרוֹת הַפְּתוּחוֹת לְמָבוֹי כּוּלָּן מִשְׁתַּמְּשׁוֹת עִם הַחִיצוֹנָה וְהַחִיצוֹנָה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת לְעַצְמָהּ וְכוּ׳ דִּבְרֵי רַבִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר חָמֵשׁ חֲצֵרוֹת הַפְּתוּחוֹת לְמָבוֹי כּוּלָּם מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בַּמָּבוֹי: אָמַר מָר הָיָה סָתוּם וּבִקֵּשׁ לְפוֹתְחוֹ אֵין בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין עָלָיו אָמַר רָבָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא פָּרַץ אֶת פַּצִּימָיו אֲבָל פָּרַץ אֶת פַּצִּימָיו בְּנֵי מָבוֹי מְעַכְּבִין עָלָיו אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא תַּנְיָא דִּמְסַיַּיע לָךְ
אלא לרב חסדא מאי קטנות קטנות דעלמאמתניתין דלא כהדין תנא דתניא א"ר שמעון בן אלעזר לא כך שאלו ר' עקיבא לרבי אלעזר אלא כך שאלו הבא על אשתו נדה וחזר ובא על אשתו נדה בהעלם אחת מהו חייב אחת על כולן או חייב על כל אחת ואחתאמר ליה חייב על כל אחת ואחת מקל וחומר ומה שבת שאין בה אלא אזהרה אחת שהוא מוזהר על השבת והשבת אינה מוזהרת עליו חייב על כל אחת ואחת נדה שיש בה שתי אזהרות שהוא מוזהר על הנדה ונדה מוזהרת עליו אינו דין שהוא חייב על כל אחת ואחתתלמוד בבלי כריתות דף יז עמוד א
משנה: וּכְשֶׁמֵּת רִבִּי יִשְׁמָעֵאל הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאוֹת קִינָה וְאוֹמְרוֹת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּכֵינָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשָׁאוּל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֵינָה וגו׳.תלמוד ירושלמי נדרים פרק ט הלכה ט