הַ֥לְלוּ־יָ֨הּ ׀ הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הֹוָה מִן־הַשָּׁמַ֑יִם הַֽ֝לְל֗וּהוּ בַּמְּרוֹמִֽים׃ הַֽלְל֥וּהוּ כׇל־מַלְאָכָ֑יו הַ֝לְל֗וּהוּ כׇּל־צְבָאָֽו׃ הַֽ֭לְלוּהוּ שֶׁ֣מֶשׁ וְיָרֵ֑חַ הַֽ֝לְל֗וּהוּ כׇּל־כּ֥וֹכְבֵי אֽוֹר׃ הַֽ֭לְלוּהוּ שְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם וְ֝הַמַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר ׀ מֵעַ֬ל הַשָּׁמָֽיִם׃ יְֽ֭הַלְלוּ אֶת־שֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה כִּ֤י ה֖וּא צִוָּ֣ה וְנִבְרָֽאוּ׃ וַיַּעֲמִידֵ֣ם לָעַ֣ד לְעוֹלָ֑ם חׇק־נָ֝תַ֗ן וְלֹ֣א יַעֲבֽוֹר׃ הַֽלְל֣וּ אֶת־יְ֭הֹוָה מִן־הָאָ֑רֶץ תַּ֝נִּינִ֗ים וְכׇל־תְּהֹמֽוֹת׃ אֵ֣שׁ וּ֭בָרָד שֶׁ֣לֶג וְקִיט֑וֹר ר֥וּחַ סְ֝עָרָ֗ה עֹשָׂ֥ה דְבָרֽוֹ׃ הֶהָרִ֥ים וְכׇל־גְּבָע֑וֹת עֵ֥ץ פְּ֝רִ֗י וְכׇל־אֲרָזִֽים׃ הַחַיָּ֥ה וְכׇל־בְּהֵמָ֑ה רֶ֝֗מֶשׂ וְצִפּ֥וֹר כָּנָֽף׃ מַלְכֵי־אֶ֭רֶץ וְכׇל־לְאֻמִּ֑ים שָׂ֝רִ֗ים וְכׇל־שֹׁ֥פְטֵי אָֽרֶץ׃ בַּחוּרִ֥ים וְגַם־בְּתוּל֑וֹת זְ֝קֵנִ֗ים עִם־נְעָרִֽים׃ יְהַלְל֤וּ ׀ אֶת־שֵׁ֬ם יְהֹוָ֗ה כִּֽי־נִשְׂגָּ֣ב שְׁמ֣וֹ לְבַדּ֑וֹ ה֝וֹד֗וֹ עַל־אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃ וַיָּ֤רֶם קֶ֨רֶן ׀ לְעַמּ֡וֹ תְּהִלָּ֤ה לְֽכׇל־חֲסִידָ֗יו לִבְנֵ֣י יִ֭שְׂרָאֵל עַ֥ם קְרֹב֗וֹ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ {פ}
זָנַח֙ עֶגְלֵ֣ךְ שֹׁמְר֔וֹן חָרָ֥ה אַפִּ֖י בָּ֑ם עַד־מָתַ֕י לֹ֥א יוּכְל֖וּ נִקָּיֹֽן׃כִּ֤י מִיִּשְׂרָאֵל֙ וְה֔וּא חָרָ֣שׁ עָשָׂ֔הוּ וְלֹ֥א אֱלֹהִ֖ים ה֑וּא כִּֽי־שְׁבָבִ֣ים יִֽהְיֶ֔ה עֵ֖גֶל שֹׁמְרֽוֹן׃כִּ֛י ר֥וּחַ יִזְרָ֖עוּ וְסוּפָ֣תָה יִקְצֹ֑רוּ קָמָ֣ה אֵֽין־ל֗וֹ צֶ֚מַח בְּלִ֣י יַעֲשֶׂה־קֶּ֔מַח אוּלַ֣י יַעֲשֶׂ֔ה זָרִ֖ים יִבְלָעֻֽהוּ׃מקרא הושע פרק ח פסוק ח
אוֹ אֱהֵא נָװֶה. נָזִיר. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם כְּשֶׁאָמַר נָוֶה. הָדָא הִיא קַדְמִייָתָא. אִם בְּתָפוּס בִּשְׂעָרוֹ. וְהָתַנִּינָן. הֲרֵינִי כָּזֶה. וּמִדְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי חֲנִינָה. אִם בְּתָפוּס בִּשְׂעָרוֹ וְהוּא אָמַר. הֲרֵינִי כָּזֶה. אֶלָּא כִּי נָן קַייָמִין בְּאוֹמֵר. אֵין נָאֶה כַזֶּה.נָזִיק נָזִיחַ פָּזִיק. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לְשׁוֹנוֹת שֶׁבֵּירְרוּ לָהֶן רִאשׁוֹנִים אֵין רְשׁוּת לְבִירְייָה לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶן. וְהָא תַנֵּי רִבִּי חִייָה. רָזִיחַ הָזִיחַ. אָמַר רִבִּי שִׁילָא. לְשׁוֹנוֹת שֶׁבֵּירְרוּ לָהֶן מִשְׁנִיּוֹת אֵין רְשׁוּת לְבִירְייָה לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶן. וְהָתַנֵּי בַּר קַפָּרָא. חֶרֶס. לֹא חַסְפָּא. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לְשׁוֹן גְּבוֹהַּ הוּא. הָאוֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרַח וגו׳. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. לְשׁוֹן אוּמּוֹת הָעוֹלָם הוּא. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. לְשׁוֹן נֵיװַתַּי הוּא. דִּינוּן קָרֵיי לְחַסְפָּא כַסְפָּא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. נִרְאִין דְּבָרִים בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁקּוֹרְאִין לְנָזִיר נָזִיק אָנוּ אוֹמְרִים. נְזִיר פְּסִילִים אֵינוֹ נָזִיר.תַּנֵּי. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. בֵּין כִּנּוּיִים בֶּין כִּנּוּיֵי כִינּוּיִים אֲסוּרִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. כִינּוּיִין אֲסוּרִין. כִּנּוּיֵי כִינּוּיִין מוּתָּרִין. הֵיי דֵן אִינּוּן כִּנּוּיֵי כִינּוּיִין. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. מְנַזַּקַּא מְנַזִּיקְנָא מְפָחַזְנָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֵין אֵילּוּ כִּנּוּיֵי כִינּוּיִין. כִּינּוּיִיִן מַמָּשׁ אִינּוּן. אִילּוּ הָאוֹמֵר. מְנַדַּרְנָא. שֶׁמָּא אֵינוֹ נָזִיר. אֶלָּא מנזדנא כְּאוֹמֵר מְפָחַזְנָא. אִילֵּין אִינּוּן כִּנּוּיֵי כִינּוּיִין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הֲרֵי עָלַי צִיפֳּרִין רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. נָזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִשּׁוּם כִּנּוּיֵי כִינּוּיִין. עַד דִּי שַׂעֲרֵיהּ כְּנִישְׁרִין רָבָא וְטִיפְרוֹהִי כְצִיפּוֹרִין.תלמוד ירושלמי נזיר פרק א הלכה א