מַדּ֗וּעַ מִ֭שַּׁדַּי לֹא־נִצְפְּנ֣וּ עִתִּ֑ים וְ֝יֹדְעָ֗ו לֹא־חָ֥זוּ יָמָֽיו׃ גְּבֻל֥וֹת יַשִּׂ֑יגוּ עֵ֥דֶר גָּ֝זְל֗וּ וַיִּרְעֽוּ׃ חֲמ֣וֹר יְתוֹמִ֣ים יִנְהָ֑גוּ יַ֝חְבְּל֗וּ שׁ֣וֹר אַלְמָנָֽה׃ יַטּ֣וּ אֶבְיֹנִ֣ים מִדָּ֑רֶךְ יַ֥חַד חֻ֝בְּא֗וּ עֲנִיֵּי־אָֽרֶץ׃ הֵ֤ן פְּרָאִ֨ים ׀ בַּ֥מִּדְבָּ֗ר יָצְא֣וּ בְּ֭פׇעֳלָם מְשַׁחֲרֵ֣י לַטָּ֑רֶף עֲרָבָ֥ה ל֥וֹ לֶ֝֗חֶם לַנְּעָרִֽים׃ בַּ֭שָּׂדֶה בְּלִיל֣וֹ (יקצירו) [יִקְצ֑וֹרוּ] וְכֶ֖רֶם רָשָׁ֣ע יְלַקֵּֽשׁוּ׃ עָר֣וֹם יָ֭לִינוּ מִבְּלִ֣י לְב֑וּשׁ וְאֵ֥ין כְּ֝ס֗וּת בַּקָּרָֽה׃ מִזֶּ֣רֶם הָרִ֣ים יִרְטָ֑בוּ וּֽמִבְּלִ֥י מַ֝חְסֶ֗ה חִבְּקוּ־צֽוּר׃ יִ֭גְזְלוּ מִשֹּׁ֣ד יָת֑וֹם וְֽעַל־עָנִ֥י יַחְבֹּֽלוּ׃ עָר֣וֹם הִ֭לְּכוּ בְּלִ֣י לְב֑וּשׁ וּ֝רְעֵבִ֗ים נָ֣שְׂאוּ עֹֽמֶר׃ בֵּין־שׁוּרֹתָ֥ם יַצְהִ֑ירוּ יְקָבִ֥ים דָּ֝רְכ֗וּ וַיִּצְמָֽאוּ׃ מֵ֘עִ֤יר מְתִ֨ים ׀ יִנְאָ֗קוּ וְנֶֽפֶשׁ־חֲלָלִ֥ים תְּשַׁוֵּ֑עַ וֶ֝אֱל֗וֹהַּ לֹֽא־יָשִׂ֥ים תִּפְלָֽה׃ הֵ֤מָּה ׀ הָיוּ֮ בְּֽמֹרְדֵ֫י־א֥וֹר לֹא־הִכִּ֥ירוּ דְרָכָ֑יו וְלֹ֥א יָ֝שְׁב֗וּ בִּנְתִיבֹתָֽיו׃ לָא֡וֹר יָ֘ק֤וּם רוֹצֵ֗חַ יִֽקְטׇל־עָנִ֥י וְאֶבְי֑וֹן וּ֝בַלַּ֗יְלָה יְהִ֣י כַגַּנָּֽב׃ וְעֵ֤ין נֹאֵ֨ף ׀ שָׁ֤מְרָֽה נֶ֣שֶׁף לֵ֭אמֹר לֹא־תְשׁוּרֵ֣נִי עָ֑יִן וְסֵ֖תֶר פָּנִ֣ים יָשִֽׂים׃ חָתַ֥ר בַּחֹ֗שֶׁךְ בָּ֫תִּ֥ים יוֹמָ֥ם חִתְּמוּ־לָ֗מוֹ לֹא־יָ֥דְעוּ אֽוֹר׃ כִּ֤י יַחְדָּ֨ו ׀ בֹּ֣קֶר לָ֣מוֹ צַלְמָ֑וֶת כִּֽי־יַ֝כִּ֗יר בַּלְה֥וֹת צַלְמָֽוֶת׃ קַל־ה֤וּא ׀ עַל־פְּנֵי־מַ֗יִם תְּקֻלַּ֣ל חֶלְקָתָ֣ם בָּאָ֑רֶץ לֹא־יִ֝פְנֶ֗ה דֶּ֣רֶךְ כְּרָמִֽים׃ צִיָּ֤ה גַם־חֹ֗ם יִגְזְל֥וּ מֵֽימֵי־שֶׁ֗לֶג שְׁא֣וֹל חָטָֽאוּ׃ יִשְׁכָּ֘חֵ֤הוּ רֶ֨חֶם ׀ מְתָ֘ק֤וֹ רִמָּ֗ה ע֥וֹד לֹֽא־יִזָּכֵ֑ר וַתִּשָּׁבֵ֖ר כָּעֵ֣ץ עַוְלָֽה׃ רֹעֶ֣ה עֲ֭קָרָה לֹ֣א תֵלֵ֑ד וְ֝אַלְמָנָ֗ה לֹ֣א יְיֵטִֽיב׃ וּמָשַׁ֣ךְ אַבִּירִ֣ים בְּכֹח֑וֹ יָ֝ק֗וּם וְֽלֹא־יַאֲמִ֥ין בַּֽחַיִּֽין׃ יִתֶּן־ל֣וֹ לָ֭בֶטַח וְיִשָּׁעֵ֑ן וְ֝עֵינֵ֗יהוּ עַל־דַּרְכֵיהֶֽם׃ ר֤וֹמּוּ מְּעַ֨ט ׀ וְֽאֵינֶ֗נּוּ וְֽהֻמְּכ֗וּ כַּכֹּ֥ל יִקָּפְצ֑וּן וּכְרֹ֖אשׁ שִׁבֹּ֣לֶת יִמָּֽלוּ׃ וְאִם־לֹ֣א אֵ֭פוֹ מִ֣י יַכְזִיבֵ֑נִי וְיָשֵׂ֥ם לְ֝אַ֗ל מִלָּתִֽי׃ {פ}
לְשַׁבְרִירֵי דְלֵילְיָא נֵיתֵי שׁוּדְרָא בָּרְקָא וְנֵיסַר חֲדָא כַּרְעָא מִינֵּיהּ וַחֲדָא כַּרְעָא מִכַּלְבָּא וְנִיטְרְפוּ יָנוֹקֵי חַסְפָּא אַבָּתְרֵיהּ וְלֵימְרוּ לֵיהּ אַסָּא כַּלְבָּא אַכְסָא תַּרְנְגוֹלָא וְלִיגְבֵּי שַׁב אוּמְצֵי מִשִּׁבְעָה בָּתֵּי וְלִיתְּבִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ בְּצִינּוֹרָא דְּדַשָּׁא וְנֵיכְלִינְהוּ בְּקִלְקְולֵי דְּמָתָא בָּתַר הָכִי לִפְשׁוֹט שׁוּדְרָא בָּרְקָא וְנֵימְרוּ הָכִי שַׁבְרִירֵי דִּפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִיתָא (שַׁבְקִינְהוּ) [לִישְׁבְּקוּהּ] לִפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִיתָא וְלִיחֲרוּ לְכַלְבָּא בְּבָבִיתָא דְּעֵינֵיהּלְשַׁבְרִירֵי דִימָמָא לַיְתֵי שִׁבְעָה סוּמָּקֵי מִגַּוּוֹא דְחֵיוְתָא וְנִיטְוִינְהוּ אַחַסְפָּא דְאוּמָּנָא וְלִיתֵיב אִיהוּ מִגַּוַּאי וְאִינִישׁ אַחֲרִינָא מֵאַבָּרַאי וְנֵימָא לֵיהּ עַוִּירָא הַב לִי דְּאֵיכוֹל וְנֵימָא לֵיהּ הַאיְךְ פְּתִיחָא סַב אֵיכוֹל וּבָתַר דְּאָכֵיל לִיתְבְּרֵיהּ לְחַסְפָּא דְּאִי לָא הָדְרִי עִילָּוֵיהּלִדְמָא דְּאָתֵי מִנְּחִירָא לֵיתֵי גַּבְרָא כֹּהֵן דִּשְׁמֵיהּ לֵוִי וְלִיכְתּוֹב לֵיהּ לֵוִי לְמַפְרֵעַ וְאִי לָא לַיְתֵי אִינִישׁ מֵעָלְמָא וְנִיכְתּוֹב לֵיהּ אֲנָא פַּפֵּי שֵׁילָא בַּר סוּמָּקֵי לְמַפְרֵעַתלמוד בבלי גיטין דף סט עמוד א
מנין לדם שהוא משקה שנאמר (במדבר כ״ג:כ״ד) ודם חללים ישתה מניין ליין שהוא משקה שנאמר (דברים ל״ב:י״ד) ודם ענב תשתה חמר מנין לדבש שהוא משקה שנאמר (שם) ויניקהו דבש מסלע וגו' מנין לשמן שהוא משקה שנאמר (ישעיהו כ״ה:ו׳) משתה שמנים משתה שמרים מנין לחלב שהוא משקה שנאמר (שופטים ד׳:י״ט) ותפתח את נאד החלב ותשקהו מנין לטל שהוא משקה שנאמר (שופטים ו׳:ל״ח) וימץ טל מן הגזה וגו' מנין לדם נדה שהוא משקה שנא' (ויקרא י״ב:ז׳) ממקור דמיה ואומר (זכריה י״ג:א׳) ביום ההוא יהיה מקור נפתח [לבית דוד] וגו' מנין לדמעת העין שהוא משקה שנאמר (תהילים פ׳:ו׳) ותשקמו בדמעות שליש מנין למי האף שהוא משקה שנאמר (ירמיהו ט׳:י״ז) ועפעפינו יזלו מים.מנין לזרוע שהוא יד שנאמר (שופטים טו) ותהיינה העבותים אשר על זרועותיו כפשתים וימסו אסוריו מעל ידיו. מנין למי שאחזו בולמוס שמאכילין אותו דבילה קעילית שנאמר (שמואל א ל) ויתנו לו פלח דבלה וגו'.המוציא שני [נסרים] כאחד הרי זה חייב תורי דקל א' זמורה [אחת] לנטיעה שתים לבהמה כמלא פי הגדי לעצים כשיעור העצים חבילי אזוב הסיאה והקורנית שהכניסן לאכילה כגרוגרת לבהמה כמלא פי הגדי לעצים כשיעור העצים להזאה כשיעור הזאה גרעינין לנטיעה שתים לבהמה כמלא פי חזיר כמה מלא פי חזיר אחת אחרים אומרים [לחשבון] חמש. המוציא מאבני בית מנוגע מעציו ומעפרו כל שהוא ה"ז חייב [כחל] רשב"א אומר אם לרפואה כדי לכחול עין אחת אם לתכשיט כדי לכחול שתי עינים.תוספתא שבת פרק ט תוס יז