משנה: לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָחִיד וְיִפְתַּח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִפְתַּח בִּרְשׁוּת הַיָחִיד אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לוֹ מְחִיצָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אָֽמְרוּ לוֹ מַעֲשֶׂה בְשׁוּק שֶׁל פַּטָּמִין שֶׁהָיָה בִירוּשָׁלִַם שֶׁהָיוּ נוֹעֲלִין וּמַנִּיחִין אֶת הַמַּפְתֵּחַ בְּחַלּוֹן שֶׁעַל הַפֶּתַח. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שׁוּק שֶׁל צַמָּרִין הָיָה: הלכה: פיס׳. רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָה בְשֵׁם כַּהֲנָא. אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה. רִבִּי אַבָּא בַּר פַּפַּי בָעֵי. לָמָּה עֲבַד רִבִּי מֵאִיר אֶת הַכּוֹתֶל. כְּגָמוּם כְּנָקוּב. אִין תֵּימַר כְּגָמוּם. אֲפִילוּ לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה מוּתָּר. אִין תֵּימַר כְּנָקוּב. אֲפִילוּ לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה אָסוּר. פֶּתַח גַּנּוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן בֵּית שַׁעַר. מִבִּפְנִים פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל מִבִּפְנִים. מִבַּחוּץ פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל מִבַּחוּץ. מִיכָּן וּמִיכָּן פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל מִיכָּן וּמִיכָּן. לֹא מִיכָּן וְלֹא מִיכָּן הֲרֵי זֶה נוֹטֵל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל וּמַנִּיחוֹ בִּמְקוֹמוֹ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּזְמַן שֶׁהַמַּנְעוּל לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. אֲבָל אִם הָיָה הַמַּנְעוּל לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. הֲרֵי זֶה נוֹטֵל אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִתּוֹךְ הָאַסְקוּפָּה וּפּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל וּמַנִּיחוֹ בִּמְקוֹמוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּנְעוּל לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים מֵבִיא הַמַּפְתֵּחַ מֵעֶרֶב שַׁבָּת וּפּוֹתֵח וְנִכְנַס וּמְטַלְטְלוֹ בְּתוֹךְ הַבָּיִת וְנוֹעֵל וְנוֹתְנוֹ בַּחוֹר לְמַעֲלָה מִן הַמַּשְׁקוֹף. אִם הָיָה הַחוֹר שֶׁלְאַרְבָּעָה טְפָחִים אָסוּר. שֶׁאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת דֶּרֶךְ רְשׁוּת. הָדָא אָֽמְרָה. כְּגָמוּם עֲבַד לָהּ רִבִּי יוּדָה. נִיחָא מִבִּפְנִים צָרִיךְ בֵּית שַׁעַר. מִבַּחוּץ צָרִיךְ בֵּית שַׁעַר. לֹא נִמְצְאוּ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אַחַת. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה וְשִׁבְעִ֣ים אִ֣ישׁ מִזִּקְנֵ֣י בֵֽית־יִ֠שְׂרָאֵ֠ל וְיַאֲזַנְיָ֨הוּ בֶן־שָׁפָ֜ן עֹמֵ֤ד בְּתוֹכָם֙ עֹמְדִ֣ים לִפְנֵיהֶ֔ם וְאִ֥ישׁ מִקְטַרְתּ֖וֹ בְּיָד֑וֹ וַעֲתַ֥ר עֲנַֽן־הַקְּטֹ֖רֶת עֹלֶֽה׃וַיֹּ֣אמֶר אֵלַי֮ הֲרָאִ֣יתָ בֶן־אָדָם֒ אֲשֶׁ֨ר זִקְנֵ֤י בֵֽית־יִשְׂרָאֵל֙ עֹשִׂ֣ים בַּחֹ֔שֶׁךְ אִ֖ישׁ בְּחַדְרֵ֣י מַשְׂכִּית֑וֹ כִּ֣י אֹמְרִ֗ים אֵ֤ין יְהֹוָה֙ רֹאֶ֣ה אֹתָ֔נוּ עָזַ֥ב יְהֹוָ֖ה אֶת־הָאָֽרֶץ׃וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י ע֣וֹד תָּשׁ֥וּב תִּרְאֶ֛ה תּוֹעֵב֥וֹת גְּדֹל֖וֹת אֲשֶׁר־הֵ֥מָּה עֹשִֽׂים׃מקרא יחזקאל פרק ח פסוק יד משנה: בִּגְדֵי עַם הָאָרֶץ מִדְרָס לַפְּרוּשִׁים. בִּגְדֵי פְּרוּשִׁים מִדְרָס לְאוֹכְלֵי תְּרוּמָה. בִּגְדֵי אוֹכְלֵי תְּרוּמָה מִדְרָס לַקּוֹדֶשׁ. יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר הָיָה חָסִיד שֶׁבַּכְּהוּנָּה וְהָֽיְתָה מִטְפַּחְתּוֹ מִדְרָס לַקּוֹדֶשׁ. יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָא הָיָה אוֹכֵל עַל טָהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ כָּל־יָמָיו וְהָֽיְתָה מִטְפַּחְתּוֹ מִדְרָס לַחַטָּאת׃תלמוד ירושלמי חגיגה פרק ב הלכה ז קודםהבא