משנה: אִילָן שֶׁהוּא מֵיסֵב עַל הָאָרֶץ אִם אֵין נוֹפוֹ גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ שְׁלשָׁה טְפָחִים מְטַלְטְלִין תַּחְתָּיו שָׁרָשָׁיו גְּבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים לֹא יֵשֵׁב עֲלֵיהֶן. הַדֶּלֶת שֶׁבַּמּוּקְצֶה וְהַחֲדָקִים שֶׁבַּפִּירְצָה וּמַחֲצֶלֶת אֵין נוֹעֲלִין בָּהֶן אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ גְּבוֹהִין מִן הָאָרֶץ: הלכה: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ בוֹ יוֹתֵר מִבֵּית סְאָתַיִם. וְלֹא יְהוּ מְחִיצוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה. וְלֹא יְהוּ פִּרְצוֹת יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. וְלֹא יְהֵא עוֹמֵד כְּנֶגֶד עוֹמֵד וּפָרוּץ כְּנֶגֶד פָּרוּץ. פיס׳. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רַב. אָסוּר לִתְלוֹשׁ שָׁרְשֵׁי זְמוֹרָה בַשַּׁבָּת. הִיא שָׁרְשֵׁי אִילָן הִיא שָׁרְשֵׁי כְרוּב. בִּגְבוֹהִין שְׁלֹשָׁה. אֲבָל אִם אֵין גְּבוֹהִין שְׁלֹשָׁה כְּאָרֶץ הֵם. מַתְנִיתָא בְּשֶׁאֵין לַהֶן צִירִין. אֲבָל יֵשׁ לָהֵן צִירִין הָדָא הִיא דְתַנֵּי. דֶּלֶת גּוֹדֶרֶת מַחֲצֶלֶת גּוֹדֶרֶת קַנְקֶילוֹן גּוֹדֶר. פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בַּשַּׁבָּת וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב. מַחֲצֶלֶת הַקְּשׁוּרָה וּתְלוּיָה בַשַּׁבָּת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בַּשַּׁבָּת וְאֵין צוֹרֶךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב.
משנה: נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶן. עַד כַּמָּה מְזַמְּנִין עַד כְּזַיִת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד כְּבֵיצָה.הלכה: רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי רִבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל בְּשֵׁם רִבִּי קָטָן עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף לַעֲשָׂרָה. וְהָתַנִּי אֵין מְדַקְדְּקִין בְּקָטָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קַייְמָא רִבִּי סִימוֹן רִבִּי חֲנִינָא רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לִשְׁנֵי קְטַנִּים נִצְרְכָה. שֶׁאִם הָיָה קָטָן עוֹשִׂין אוֹתוֹ סָפֵק. סָפֵק עוֹשִׂין אוֹתוֹ וַדַּאי. רִבִּי יְהוּדָה בַּר פָּזִי בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי תִּשְׁעָה נִרְאִין כַּעֲשָׂרָה מַה מְזַמְּנִין מְסוּייָמִין. אֶלָּא אֲפִילוּ קָטָן בֵּינֵיהֶן.רִבִּי בְּרֶכְיָה אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי בְּמַה דְּבָרִים אֲמוּרִים תַּמָּן קָטָן עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיפִין לַעֲשָׂרָה. וָמַר אַף הָכָא עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף לִֹשְלֹשָׁה. מַה תַּמָּן שֶׁמַּזְכִּירִין אֶת הַשֵּׁם עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף. כַּאן שֶׁאֵין מַזְכִּירִין אֶת הַשֵּׁם לֹא כָּל־שֶׁכֵּן. אָמַר לֵיהּ וְהָא אֵינוֹ כָּל־שֶׁכֵּן. תָּמַּן עַל יְדֵי שֶׁהֵן אוֹמְרִים אֶת הַשֵּׁם עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף. וְכַאן שֶׁאֵין קוֹרִין אֶת הַשֵּׁם אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף.תלמוד ירושלמי ברכות פרק ז הלכה ב
שור שוה מנה שנגח שור שוה מאתיים ואין הנבילה יפה כלום נוטל את שורו מת או הכחיש אין לו אלא שור. שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתיים והנבילה יפה חמשים זוז זה נוטל חצי החי וחצי המת וזה נוטל החצי החי וחצי המת שנאמר (שמות כ״א:ל״ה) ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון דברי רבי יהודה אמר לו ר' מאיר לא בזה דברה תורה אלא בזמן שאין הנבילה יפה כלום הא מה תלמוד לומר וגם את המת יחצון יחצו דמי מיתה ביניהם.יש חייב על נזקי עצמו ועל נזקי שורו וחמורו ופטור על נזקי עצמו ועל נזקי שורו כיצד חייב על נזקי עצמו ועל נזקי שורו וחמורו הזיק ברשות היחיד חייב שורו וחמורו חייבים הזיק במתכוין חייב שורו וחמורו חייבים הדליק גדישו של חבירו ביום הכפורים חייב שורו וחמורו חייבין כיצד פטור מלשלם על נזקי עצמו ועל נזקי שורו וחמורו הזיק ברה"ר בדרך הלוכו פטור שורו וחמורו פטורין המית בלא מתכוין פטור שורו וחמורו פטורין חבל בהקדש בגר ועבד משוחרר פטור שורו וחמורו פטורין ופטור על נזקי עבדו ואמתו.כיצד משלם במותר חצי נזק שור שוה מנה שנגח שור שוה מאתים הכחישו חמשים זוז חזר האחרון הכחישו שלשה של זהב האחרון משלם לראשון חצי דינר זהב שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים וחבל בו חמשים זוז חזר האחרון והכחישו השביח הניזק היה יפה ד' מאות זוז שאלמלא לא הזיקו היה יפה שמנה מאות זוז עד שלא עמד בב"ד השביח המזיק אם עד שלא עמד בדין השביח אין לו אלא כשעת נזקו הכחיש אין לו אלא כשעת עמידתו בב"ד השביח המזיק אם עד שלא עמד בב"ד השביח אין לו אלא כשעת נזקו הכחיש אין לו אלא כשעת עמידתו בב"ד אם משעמד בב"ד השביח אין לו אלא כשעת עמידתו בב"ד הרג שורו של חבירו הוקרה בהמתו או שהוזלה הדליק גדיש של חבירו והוקרה תבואה או שהוזלה בין משעמד בב"ד ובין עד שלא עמד בבית דין אין לו אלא כשעת נזקו.תוספתא בבא קמא פרק ג תוס ה