משנה: דָּג טָמֵא שֶׁכְּבָשׁוֹ עִם דָּג טָהוֹר וְכָל־גָּרָב שֶׁהוּא מַחֲזִיק סְאָתַיִם אִם יֵשׁ בּוֹ מִשְׁקַל עֲשָׂרָה זוּזֵי בִּיהוּדָה שֶׁהֵן חָמֵשׁ סְלָעִים בַּגָּלִיל דָּג טָמֵא צִירוֹ אָסוּר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רְבִיעיִת בְּסָאתַיִם. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֶחָד מִשִּׁשָּׁה עֶשְׂרֵה שֶׁבּוֹ. חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁנִּכְבְשׁוּ עִם חֲגָבִים טְהוֹרִים לֹא פָֽסְלוּ אֶת צִירָן. הֵעִיד רִבִּי צָדוֹק עַל צִיר חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁהוּא טָהוֹר. הלכה: תַּנֵּי רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי דְּבַר דְּלָיָה דָּג טָהוֹר טָפֵל שֶׁכְּבָשׁוֹ עִם דָּג טָמֵא מְלִיחַ אָסוּר. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִייָה מַדִיחוֹ וּמוּתָּר. אָמַר רִבִּי מָנָא מָאן דְּאָמַר מוּתָּר שֶׁכְּבָשָׁן שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת. מָאן דְּאָמַר אָסוּר שֶׁכְּבָשָׁן זֶה אַחַר זֶה. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן דְּתַנִּינָן אוֹ בְמֵי תְרוּמָה אָסוּר לֹא בִּשֶׁכְּבָשָׁן זֶה אַחַר זֶה. וְכָל־גָּרָב שֶׁמַּחֲזִיק סְאָתַיִם. כַּמָּה סְאָתָה עָֽבְדָא עֲשָׂרָה וְאַרְבָּעָה לוֹגִין. וְכַמַּה לוֹגָא עֲבִיד תַּרְתֵּין לִיטְרִין. וְכַמָּה לִיטְרָא עָֽבְדָא מֵאָה זִינִין נִמְצָה כָּל־זִין וְזִין אַחַת מִתֵּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים. הוֹרֵי רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בְּעַכְבָּרָא חַד לְאֶלֶף. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה רוֹבַע צִיר בִּסְאָתַיִם צִיר. וַהֲלֹא אֵין צִיר דָּג טָמֵא מַצִּיל. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ חָֽשְׁבִית יָתָהּ קָרוֹב לְמָאתַיִם. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר חִייָה רוֹבַע צִיר בִּסְאָתַיִם דָּגִים וְצִיר. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יֹאשַׁיָּה וְהוֹרֵי כֵן. וְתַנֵּי כֵן בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁשּׁוֹלֶה רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמַנִּיחַ לְפָנָיו שֶׁמּוּתָּר לַעֲשׂוֹת כְּסֶדֶר הַזֶּה. אֲבָל אִם הָיָה שׁוֹלֶה רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמַנִּיחַ לַאֲחָרָיו אֲפִילוּ יוֹתֵר מִכְּסֶדֶר הַזֶּה מוּתָּר. עַל יְדֵי עִילָּה גְּבוּנְתָא אִיקַלְקֵלַת. שָׁאַל רִבִּי חַגַּיי לְרִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר לֵיהּ דָּבָר שֶׁל רַבִּים אֵינוֹ נֶאֱסָר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי אָמַר רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל וְאִילֵּין אִיגַּרְתָּא לֹא גַייֻס לוּקֹס כְּתִיב בָּהֶן וְאַתְּ אָמַר עַל יְדֵי עִילָּה. הֵעִיד רִבִּי צָדוֹק עַל צִיר חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁהוּא טָהוֹר. מַהוּ טָהוֹר טָהוֹר מִלְּהַכְשִׁיר. הָא לְטַמֵּא אֲפִילוּ כָּל־שֶׁהוּא מְטַמֵּא. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה כל חייבי קינין שבתורה חציין חטאות וחציין עולות חוץ מקינו של של גר שאע"פ שהן חובה שתיהן היו עולות רצה להביא חובתו מן בהמה יביא הביא עולות בהמה לכפורים יצא. מנחות ונסכין לא יצאו לא אמרו קן אלא להקל עליו. הביא לצערתו יחזור ויביא לכפרתו לנזירותו יחזור ויביא לכפרתו. ד' מביאין על זדון כשגגה כולן באונס פטורין חוץ מן הנזיר.חמשה מביאין קרבן עולה ויורד יש בהן דל ועשיר יש בהן דל דלים. מצורע ויולדת דל ועשיר מביא אחד תחת אחד מטמא מקדש דל דלים מביא שנים תחת אחד מכאן אתה מחשב לעשירית האיפה בשוה פרוטה.מצורע שנתנגע חזר ונתנגע חזר ונתנגע מביא קרבן א' על הכל הביא צפריו ונתנגע הביא צפריו ונתנגע מביא קרבן על כל אחד ואחד דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים קרבן אחד על הכל עד שיביא אשמו הביא אשמו ונתנגע הביא אשמו ונתנגע מביא קרבן על כל אחד ואחד רבי שמעון אומר קרבן אחד על הכל עד שיביא חטאתו. נזיר שנטמא וחזר ונטמא מביא קרבן אחד על הכל נטמא יום שביעי שלו וחזר ונטמא יום שביעי שלו מביא קרבן אחד על כל אחד ואחד דברי רבי. וחכ"א קרבן אחד על הכל עד שיביא חטאתו.תוספתא כריתות פרק א תוס ח בשלמא למאן דאמר נכסיהן למלך היינו דכתיב (מלכים א כא, יג) ברך נבות אלהים ומלך אלא למאן דאמר נכסיהן ליורשין למה לי ומלךולטעמיך אלהים למה לי אלא לאפושי ריתחא ה"נ לאפושי ריתחאבשלמא למאן דאמר נכסיהן למלך היינו דכתיב (מלכים א ב, כח) וינס יואב אל אהל ה' ויחזק בקרנות המזבח וכתיב (מלכים א ב, כב) ויאמר לא (אצא) כי פה אמות אלא למאן דאמר נכסיהן ליורשין מאי נפקא ליה מינה לחיי שעהתלמוד בבלי סנהדרין דף מח עמוד ב קודםהבא