משנה: גֵּט פָּשׁוּט עֵדָיו שְׁנַיִם וּמְקוּשָּׁר עֵדָיו שְׁלֹשָׁה. פָּשׁוּט שֶׁכָּתַב בּוֹ עֵד אֶחָד וּמְקוּשָּׁר שֶׁכָּתוּב בּוֹ שְׁנַיִם שְׁנֵיהֶן פְּסוּלִין. כָּתוּב בּוֹ זוּזִין מְאָה דִי הִימּוֹ סִלְעִין עֶשְׂרִין אֵין לוֹ אֶלֶּא עֶשְׂרִים. זוּזִין מְאָה דִי הִימּוֹ סִלְעִין תְּלָתִין אֵין לוֹ אֶלָּא מְנָה. כְּסַף זוּזִין דִּי אִינּוּן וְנִמְחַק אֵין פָּחוּת מִשְּׁנַיִם. כְּסַף סִלְעִין דִּי אִינּוּן וְנִמְחֲקוּ אֵין פָּחוּת מִשְּׁנַיִם. דַּרְכּוֹנוֹת דִּי אִינּוּן וְנִמְחַק אֵין פָּחוּת מִשְּׁנַיִם. הלכה: גֵּט פָּשׁוּט עֵדָיו שְׁנַיִם כול׳. תַּנֵּי. זוּזִין דִּינוּן וְנִמְחֲקוּ. חֲמִשָּׁה. וַהֲלָהּ אוֹמֵר. אֵינוֹ אֶלָּא שְׁנַיִם. תַּמָּן אָֽמְרֵי. בֶּן עַזַּאי וְרִבִּי עֲקִיבָה. חַד אָמַר. נוֹתֵן שְׁנַיִם וְנִשְׁבַּע עַל הַשְּׁאָר. וְחַד אָמַר. כֵּיוָן שֶׁאִילּוּ לֹא הוֹדָה לוֹ כָּל־עִיקָּר לֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא שְׁנַיִם אֵינוֹ נִשְׁבַּע אֶלָּא עַל מַה שֶׁהוֹדָה.
משנה: בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הוּרְקְנוֹס לֹא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא מֵאַהֲבָה שֶׁנֶּאֱמַר הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲייַחֵל. וַעֲדַייִן הַדָּבָר שָׁקוּל לוֹ אֲנִי מְצַפֶּה אוֹ אֵינִי מְצַפֶּה לוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר עַד אֶגְוַע לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּו לִמֵּד שֶׁמֵּאַהֲבָה עָשָׂה.הלכה: בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הוּרְקְנוֹס כול׳. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה. חַי אֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי וְשַׁדַּי הֵמַר נַפְשִׁי. שֶׁאֵין אָדָם נוֹדֵר בְּחַיָיו שֶׁל מֶלֶךְ אֶלָּא אִם כֵּן אוֹהֲבוֹ. מִשּׁוּם רִבִּי נָתָן אָֽמרוּ גַּם הוּא לִי לִישׁוּעָה כִּי לֹא לְפָנָיו חָנֶף יָבוֹא.כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְאָהַבְתָּ אֶת י֙י אֱלֹהֶיךָ וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר אֶת י֙י אֱלֹהֶיךָ תִירָא וְאוֹתוֹ תַעֲבוֹד. עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה וַעֲשֵׂה מִיִּרְאָה. עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה. שֶׁאִם בָּאתָה לִשְׂנוֹא דַּע שֶׁאַתְּ אוֹהֵב וְאֵין אוֹהֵב שׂוֹנֶה. עֲשֵׂה מִיִּרְאָה. שֶׁאִם בָּאתָה לְבָעֵט דַּע שֶׁאַתְּ יָרֵא. וְאֵין יָרֵא מְבָעֵט.תלמוד ירושלמי סוטה פרק ה הלכה ה
הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁלָּוָה הֵימֶנּוּ, אוֹ שֶׁהִפְקִיד לוֹ. בַּיִּשּׁוּב, לֹא יַחֲזִיר לוֹ בַמִּדְבָּר. עַל מְנָת לָצֵאת בַּמִּדְבָּר, יַחֲזִיר לוֹ בַמִּדְבָּר:
הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, גְּזַלְתִּיךָ, הִלְוִיתַנִי, הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הֶחֱזַרְתִּי לְךָ אִם לֹא הֶחֱזַרְתִּי לְךָ, חַיָּב לְשַׁלֵּם. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ, אֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּזַלְתִּיךָ, אִם הִלְוִיתַנִי, אִם הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם:
הַגּוֹנֵב טָלֶה מִן הָעֵדֶר וְהֶחֱזִירוֹ, וּמֵת אוֹ נִגְנַב, חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. לֹא יָדְעוּ בְעָלִים לֹא בִגְנֵבָתוֹ וְלֹא בַחֲזִירָתוֹ, וּמָנוּ אֶת הַצֹּאן וּשְׁלֵמָה הִיא, פָּטוּר:
משנה בבא קמא פרק י משנה ט