משנה: וּכְשֶׁמֵּת רִבִּי יִשְׁמָעֵאל הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נוֹשְׂאוֹת קִינָה וְאוֹמְרוֹת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּכֵינָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשָׁאוּל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֵינָה וגו׳. הלכה: וּכְשֶׁמֵּת רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כול׳. כְּתִיב בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל שָׁאוּל בְּכֵינָה וגו׳. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי נְחֶמְיָה. חַד אָמַר. בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ. שֶׁהָיוּ בַעֲלֵיהֶן הוֹלְכִין לַמִּלְחָמָה וְהָיָה מַעֲלֶה לָהֶן מְזוֹנוֹת. מַה תַלְמוּד לוֹמַר. הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן. שֶׁאֵין תַּכְשִׁיט נָאֶה אֶלָּא עַל גוּף מְעוּדָּן. וְחָרָנָה אָמַר בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל. בְּנָיוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. סַנהֶדְרִיּוֹת שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. הָיָה רוֹאֶה כַת חֲבֵירִים וּמַאֲכִילָן וּמַשְׁקָן. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר. הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן. שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ טַעַם הֲלָכָה מִפִּי חָכָם וּמְקַלְּסוֹ.
אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב מִיצּוּי חַטַּאת הָעוֹף אֵינוֹ מְעַכֵּב דְּתָנֵי רַב הוּזָּה דָּמָהּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר רַב מִיצּוּי חַטַּאת הָעוֹף מְעַכֵּב וְתָנֵי רַב מִיצָּה דָּמָהּתָּא שְׁמַע וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ חַטָּאת הִיא בִּשְׁלָמָא לְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה הַיְינוּ דִּכְתִיב וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה חַטָּאת הִיא אֶלָּא לְרַב הוּנָא מַאי וְהַנִּשְׁאָרתלמוד בבלי מעילה דף ח עמוד ב
משנה: יֵשׁ מְבִיאִין בִּיכּוּרִין וְקוֹרִין. מְבִיאִין וְלֹא קוֹרִין. וְיֵשׁ שֶׁאֵינָן מְבִיאִין. אֵלּוּ שֶׁאֵינָן מְבִיאִין הַנּוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהִבְרִיךְ בְּתוֹךְ שֶׁל יָחִיד אוֹ בְּתוֹךְ שֶׁלְרַבִּים. וְכֵן הַמַּבְרִיךְ מִתּוֹךְ שֶׁלְיָחִיד אוֹ מִתּוֹךְ שֶׁלְרַבִּים לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ. הַנּוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהִבְרִיךְ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים בָּאֶמְצַע הֲרֵי זֶה אֵינוֹ מֵבִיא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מֵבִיא. מֵאֵי זֶה טַעַם אֵינוֹ מֵבִיא. מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר רֶאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָֽתְךָ תָבִיא עַד שֶׁיְּהוּ כָל־הַגִּידּוּלִים מֵאַדְמָֽתְךָ.הלכה: יֵשׁ מְבִיאִין בִּיכּוּרִין וְקוֹרִין כול׳. הַנּוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהִבְרִיךְ בְּתוֹךְ שֶׁלְיָחִיד אוֹ לְתוֹךְ שֶׁלְרַבִּים אֲפִילוּ מִן הַזְּקֵינָה אֵינוֹ מֵבִיא. הַמַּבְרִיךְ מִתּוֹךְ שֶׁלְיָחִיד אוֹ מִתּוֹךְ שֶׁלְרַבִּים לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ אֲפִילוּ מִן הַיַּלְדָּה אֵינוֹ מֵבִיא. הָדָא אָֽמְרָה כְּשֵׁם שֶׁיַּלְדָּה חָיָה מִן הַזְּקֵינָה כָּךְ הַזְּקֵינָה חָיָה מִן הַיַּלְדָּה.אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כּוּלְּהֹן מִשּׁוּם תּוֹרַת הַגּוֹזְלָן יָֽרְדוּ לָהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. מֵאֵי זֶה טַעַם אֵינוּ מֵבִיא מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָֽתְךָ.תלמוד ירושלמי ביכורים פרק א הלכה א