משנה: אַמַּת הַמַּיִם שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת בֶּחָצֵר אֵין מְמַלִּין מִמֶּנָּה בַשַּׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשׁוּ לָהּ מְחִיצָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים בַּכְּנִיסָה וּבַיְצִיאָה. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בְאַמָּה שֶׁל אָבֵל שֶׁהָיוּ מְמַלִּין מִמֶּנָּה עַל פִּי זְקֵנִים בַּשַּׁבָּת אָֽמֵרוּ לוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בָהּ כַּשִּׁיעוּר: הלכה: פיס׳. מַתְנִיתִין בָּעֲמוּקָה עֲשָׂרָה וְרָחַב אַרְבָּעָה וּבִפְרוּצָה מִיכָּן וּמִיכָּן. נִפְרְצָה מֵרוּחַ אָחָת נוֹתֵן לֶחִי וְקוֹרָה מִיכָּן. נִפְרְצָה מִיכָּן וּמִיכָּן נוֹתֵן לֶחִי וְקוֹרָה מִיכָּן וְעוֹשֶׂה צוּרַת פֶּתַח מִיכָּן. לֹא נִמְצְאוּ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אַחַת. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. תִּיפְתָּר שֶׁהָיוּ בָתִּים מִצַּד אֶחָד. פְּשִׁיטָא הָדָא מִילְּתָא. עֲמוּקָה עֲשָׂרָה וְאֵינָהּ רְחָבָה אַרְבָּעָה מוּתָּר לְטַלְטֵל וּמוּתָּר לְמַלּוֹת. רְחָבָה אַרְבָּעָה וְאֵינָהּ עֲמוּקָה עֲשָׂרָה פְּשִׁיטָא שֶׁמּוּתָּר לְטַלְטֵל. מָהוּ לְמַלּוֹת. רִבִּי חִינְנָא אָמַר. מוּתָּר. רִבִּי מָנָא אָמַר. אָסוּר. מַתְנִיתִין פְּלִיגָא עַל רִבִּי מָנָא. אָֽמְרוּ לוֹ. מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בָהּ כַּשִּׁיעוּר: לֹא הָֽיְתָה לֹא עֲמוּקָה עֲשָׂרָה וְלֹא רְחָבָה אַרְבָּעָה. אֲבָל אִם הָֽיְתָה עֲמוּקָה עֲשָׂרָה וְאֵינָהּ רְחָבָה אַרְבָּעָה אָסוּר. וַאֲפִילוּ רְחָבָה אַרְבָּעָה וְאֵינָהּ עֲמוּקָה עֲשָׂרָה מוּתָּר. מַה דַהֲוָה עוֹבְדָא הֲוָה עוֹבְדָא.
כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, כְּשֵׁרִים, אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה. חוּץ מִן הַפֶּסַח וּמִן הַחַטָּאת. הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ, וְהַחַטָּאת, בְּכָל זְמָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הָאָשָׁם. הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ, וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם, בְּכָל זְמָן. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הַחַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא, וְהָאָשָׁם בָּא עַל חֵטְא. מַה חַטָּאת פְּסוּלָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אַף הָאָשָׁם פָּסוּל שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ: יוֹסֵי בֶן חוֹנִי אוֹמֵר, הַנִּשְׁחָטִים לְשֵׁם פֶּסַח וּלְשֵׁם חַטָּאת, פְּסוּלִים. שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה אוֹמֵר, שְׁחָטָן לְשֵׁם גָּבוֹהַּ מֵהֶם, כְּשֵׁרִין. לְשֵׁם נָמוּךְ מֵהֶם, פְּסוּלִים. כֵּיצַד. קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם קָדָשִׁים קַלִּים, פְּסוּלִין. קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, כְּשֵׁרִין. הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם שְׁלָמִים, כְּשֵׁרִין. וּשְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם בְּכוֹר, לְשֵׁם מַעֲשֵׂר, פְּסוּלִין: משנה זבחים פרק א משנה ג
אֲמַר לֵיהּ, אָמַר קְרָא: ״אֵת כׇּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ ... וְנָתַתָּ״.אֵיתִיבֵיהּ: תּוֹרֵם אֶת תְּרוּמוֹתָיו וְאֶת מַעְשְׂרוֹתָיו לְדַעְתּוֹ. וְאִי אָמְרַתְּ טוֹבַת הֲנָאָה דְּבַעַל הַכְּרִי, הָא קָא מְהַנֵּי לֵיהּ! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ טוֹבַת הֲנָאָה דִּילֵיהּ. אָמְרִי: לֹא, מִשֶּׁל בַּעַל הַכְּרִי עַל שֶׁל בַּעַל הַכְּרִי, וּלְדַעְתּוֹ דְּבַעַל הַכְּרִי, בְּאוֹמֵר ״כֹּל הָרוֹצֶה לִתְרוֹם יָבֹא וְיִתְרוֹם״.תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמַּקְדִּישׁ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, וּמִתְכַּפֵּר — עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. וְהַתּוֹרֵם מִשֶּׁלּוֹ עַל שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ — טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁלּוֹ.תלמוד בבלי נדרים דף לו עמוד ב