משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת וְאַחַר כַּךְ נוֹטְלִין לְיָדַיִם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים נוֹטְלִין לְיָדַיִם וְאַחַר כַּךְ מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת. הלכה: מַה טַעַמְהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי מִפְּנֵי אוֹבְדָּן אוֹכְלִין. וּמַה טַעַמְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל אִם הַשַּׁמָּשׁ פִּיקֵּחַ הֲרֵי זֶה מַעֲבִיר פֵּירוּרִין פָּחוֹת מִכְּזַיִת וְנוֹטְלִין לְיָדַיִם וְאַחַר כַּךְ מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת.
שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר, אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת:
אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר, חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְדִבְרֵיכֶם, שֶׁמָּא תָחוּבוּ חוֹבַת גָּלוּת וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים, וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל:
הִלֵּל וְשַׁמַּאי קִבְּלוּ מֵהֶם. הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:
משנה אבות פרק א משנה יג
שומרת יבם שמתה מותר באמה מה היא למזונות כל זמן שנתחייב הבעל היבמין חייבין לא נתחייב הבעל אין היבמין חייבין. הכונס את יבמתו זכה בנכסי אחיו ר' יהודה אומר בין כך ובין כך אם יש שם אב הנכסין של אב אם אין שם אב [נכסין] של אחין.ד' חייבין מן התורה וד' שניה להן אביו ובנו אחיו ובן אחיו הרי אלו חייבין עליה אבי אביו ואבי אמו בן בנו ובן בתו הרי אלו שניה להן חומר בגרושה שאין בחלוצה [ובחלוצה] שאין בגרושה גרושה מותרת לחזור למגרש לפיכך חייב על קרובותיה חלוצה אסורה לחזור [לחולץ] לפיכך פטור על קרובותיה.שומרת יבם שקדש אחיו את אחותה או שקדשה היא את עצמה משום ר' יהודה בן בתירה אמרו [אומרין] לו המתן עד שיעשה מעשה או עד שתחלץ או עד שתתיבם מת המקדש המיבם חולץ שתיהן מת המיבם המקדש מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה משום ר"א אמרו [מתה] אשתו חולץ ליבמתו מתה יבמתו כונס את אשתו.תוספתא יבמות פרק ו תוס ה