משנה: הָאִשָּׁה שֶׁאָֽמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי צְרִיכָה שְׁנֵי כִיתֵּי עֵדִים. שְׁנַיִם שֶׁאוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ אָֽמְרָה וּשְׁנַיִם שֶׁאוֹמְרִים בְּפָנֵינוּ קִיבְּלָהּ וְקָֽרְעָהּ אֲפִילוּ הֵן הָרִאשׁוֹנִים וְהֵן הָאַחֲרוֹנִימד אוֹ אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים וְאֶחָד מִן הָאַחֲרוֹנִים וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶן. נַעֲרָה מְאוֹרָסָה הִיא וְאָבִיהָ מְקַבְּלִין אֶת גִּיטָּהּ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין שְׁתֵּי יָדַייִם זוֹכוֹת כְּאַחַת אֶלָּא אָבִיהָ מְקַבֵּל גִּיטָּהּ בִּלְבַד. וְכָל־שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְשַׁמֵּר אֶת גִּיטָּהּ אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְגָּרֵשׁ. קְטַנָּה שֶׁאָֽמְרָה. הִתְקַבֵּל לִי גִיטִּי. אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ. לְפִיכָךְ אִם רָצָה הַבַּעַל לְהַחֲזִיר יַחֲזִיר שֶׁאֵין הַקָּטָן עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ. וְאִם אָמר לוֹ אָבִיהָ. צֵא וְהִתְקַבֵּל לְבִתִּי גִיטָּהּ. אִם רָצָה לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר. הלכה: הָאִשָּׁה שֶׁאָֽמְרָה הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי כול׳. שְׁנַיִם שֶׁאָֽמְרוּ. בְּפָנֵינוּ אָֽמְרָה. וּשְׁנַיִם שֶׁאָֽמְרוּ. בְּפָנֵינוּ קִיבֵּל וְקָרַע. וְהוּא מוֹדֶה. יִצְטָרֵף הַשָּׁלִיחַ. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה קָרוֹב. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁהַקָּרוֹב נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ. נַעֲרָה מְאוֹרָסָה הִיא וְאָבִיהָ מְקַבְּלִין גִּיטָּהּ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. כְּמַחֲלוֹקֶת בְּגִיטִּין כָּךְ מַחֲלוֹקֶת בְּקִידּוּשׁין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַכֹּל מוֹדִין בְּקִידּוּשִׁין שֶׁאִמָּהּ מְקַדְּשָׁהּ וְלֹא הִיא. מוֹדֶה רֵישׁ לָקִישׁ בְּנִישּׂוּאִין. לֹא הַכֹּל מִמֶּנָּה לְהַשִּׂיא אֶת עַצְמָהּ וּלְהַפְסִיד מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְאָבִיהָ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אֵין לָהּ דַּעַת אֶצֶל אָבִיהָ וְאֵינוֹ עוֹשָׂה שָׁלִיחַ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ יֵשׁ לָהּ דַּעַת אֶצֶל אָבִיהָ וְהִיא עוֹשָׂה שָׁלִיחַ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ בּוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ וְהָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת בָּהּ וּבִשְׁלוּחָהּ. פָּתַר לָהּ בִּגְדוֹלָה. וְהָתַנִּינָן. קְטַינָּה שֶׁאָֽמְרָה. הִתְקַבֵּל לִי גִיטִּי. אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ. פָּתַר בִּיתוֹמָה. וְהָא תַנִּינָן. אִם אָמר לוֹ אָבִיהָ. צֵא וְהִתְקַבֵּל לְבִתִּי גִיטָָּהּ. אִם רָצָה לְהַחֲזִיר לֹא יַחֲזִיר. פָּתַר לָהּ לִצְדָדִין הִיא מַתְנִיתָה. רֵישָׁא בִיתוֹמָה וְסֵיפָא בְּשֶׁיֵּשׁ לָהּ אָב. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רֵישׁ לָקִישׁ. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֵֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה בּוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי יְהוּדָה. דְּרִבִּי יְהוּדָה אָמַר. אֵין שְׁתֵּי יָדַיִם זוֹכוֹת כְּאַחַת. דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי. חַד רַב נְפַק מִבֵּית ווַעֲדָא אֲמַר. נְפַק עוֹבְדָא כְּרִבִּי יוֹחָנָן. וְסָֽמְכִין עֲלוֹי. לָא הֲוָה צְרִיכָא מִיסְמוֹךְ עֲלוֹי אֶלָּא דַהֲוָת מִן יַמָּא לְטִיגְנֵי. חֲבֵרַייָא אָֽמְרִין. בֶּחָצֵר וּבְאַרְבַּע אַמּוֹת פְּלִיגִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יֵשׁ לָהּ חָצֵר וְיֵשׁ לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. אֵין לָהּ חָצֵר וְאֵין לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. בֶּחָצֵר פְּלִיגִין וְאֵין לָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. מִי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּפִשּׁוּט יָדַיִם. רִבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל. חֲצֵירוֹ שֶׁלַּשָּׁלִיחַ מָהוּ שֶׁתֵּיעָשֶׂה כְיָדוֹ. נִישֵּׂאת הִיא לֹא אָבִיהָ. קְטַנָּה אָבִיהָ לֹא הִיא. נִיסֵּית בֵּין הִיא בֵין אָבִיהָ. אִם יֵשׁ בָּהּ דַּעַת הִיא לֹא אָבִיהָ. אֵי זוֹ הִיא קְטַנָּה שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהִתְגָּרֵשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל־שֶׁנּוֹתְנִין לָהּ גִּיטָּהּ וְדָבָר אַחֵר עִמּוֹ וְהִיא מוֹצִיאָה אוֹתוֹ לְאַחַר זְמָן.
שִׂימֵ֨נִי כַֽחוֹתָ֜ם עַל־לִבֶּ֗ךָ כַּֽחוֹתָם֙ עַל־זְרוֹעֶ֔ךָ כִּֽי־עַזָּ֤ה כַמָּ֙וֶת֙ אַהֲבָ֔ה קָשָׁ֥ה כִשְׁא֖וֹל קִנְאָ֑ה רְשָׁפֶ֕יהָ רִשְׁפֵּ֕י אֵ֖שׁ שַׁלְהֶ֥בֶתְיָֽה׃מַ֣יִם רַבִּ֗ים לֹ֤א יֽוּכְלוּ֙ לְכַבּ֣וֹת אֶת־הָֽאַהֲבָ֔ה וּנְהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּהָ אִם־יִתֵּ֨ן אִ֜ישׁ אֶת־כׇּל־ה֤וֹן בֵּיתוֹ֙ בָּאַהֲבָ֔ה בּ֖וֹז יָב֥וּזוּ לֽוֹ׃ {ס} אָח֥וֹת לָ֙נוּ֙ קְטַנָּ֔ה וְשָׁדַ֖יִם אֵ֣ין לָ֑הּ מַֽה־נַּעֲשֶׂה֙ לַאֲחֹתֵ֔נוּ בַּיּ֖וֹם שֶׁיְּדֻבַּר־בָּֽהּ׃מקרא שיר השירים פרק ח פסוק ט
משנה: עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת אִם מִתְקַייֶמֶת הָעֵדוּת בִּשְׁנַיִם לָמָּה פָרַט הַכָּתוּב בִּשְׁלשָׁה אֶלָּא לְהַקִּישׁ שְׁלשָׁה לִשְׁנַיִם. מַה שְּׁלשָׁה מַזִּימִין אֶת הַשְּׁנַיִם אַף הַשְּׁנַיִם יָזֹמּוֹ הַשְּׁלשָׁה. וּמְנַיִין אֲפִילּוּ מֵאָה תַּלְמוּד לוֹמַר עֵדִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מַה שְׁנַיִם אֵינָן נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶן זוֹמְמִין אַף שְׁלשָׁה אֵינָן נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיְּהוּ שְׁלָשְׁתָּן זוֹמְמִין. וּמְנַיִין אֲפִילּוּ מֵאָה תַּלְמוּד לוֹמַר עֵדִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא בָא הַשְּׁלִישִׁי אֶלָּא לְהַחְמִיר עָלָיו וְלַעֲשׂוֹת דִּינוֹ כַּיּוֹצֵא בָאֵילּוּ. אִם כֵּן עָנַשׁ הַכָּתוּב לַנִּיטְפָּל לְעוֹבְרֵי עֲבֵירָה כְּעוֹבְרֵי עֲבֵירָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יְשַׁלֵּם שָׂכָר לַנִּיטְפָּל לְעוֹשֶׂה מִצְוָה כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה׃ מַה שְׁנַיִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל עֵדוּתָן בְּטֵילָה אַף שְׁלשָׁה נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל עֵדוּתָן בְּטֵילָה. וּמְנַיִין אֲפִילּוּ מֵאָה תַּלְמוּד לוֹמַר עֵדִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת אֲבָל בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת תִּתְקַייֵם הָעֵדוּת בַּשְּׁאָר. רִבִּי אוֹמֵר אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּזְמַן שֶׁהִיתְרוּ בָהֶן. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁלֹּא הִתְרוּ בָהֶן מַה יַּעֲשׂוּ שְׁנֵי אַחִין שֶׁרָאוּ בְאֶחָד שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ׃תלמוד ירושלמי מכות פרק א הלכה ה