משנה: הַלּוֹקֵחַ מִבַּעַל הַבַּיִת וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִייָה מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה אֲפִילוּ מִשְּׁתֵי קוּפּוֹת אֲפִילוּ מִשְּׁתֵי עַייָרוֹת. בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה מוֹכֵר יֶרֶק בַּשּׁוּק בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין לוֹ מִגִּנּוֹתָיו מְעַשֵּׂר מֵאַחַת עַל הַכֹּל וּמִגִּנּוֹת אֲחֵרוֹת מְעַשֵּׂר מִכָּל־אַחַת וְאַחַת. הלכה: רִבִּי יוֹנָה בְּעֵי וּכְרִבִּי מֵאִיר מְעַשֵּׂר מִכָּל־קֶלַח וְקֶלַח. דְּתַנֵּינָן תַּמָּן אָמַר רִבִּי מֵאִיר וְכִי מִפְּנֵי מַה טִימּוֹ אֶלָּא מִפְּנֵי מַשְׁקֵה הַפֶּה. כְּמַה דְּתֵימַר תַּמָּן דֶּרֶךְ אֲגוּדָה לִיתוּר וְהוּא קְשׁוֹרָהּ בְּפִיו בְּרַם הָכָא דֶּרֶךְ אֲגוּדָה לִיתוּר וְהוּא נוֹתֵן מַה שֶׁבִּפְנִים בַּחוּץ וּמַה שֶׁבַּחוּץ בִּפְנִים. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לֹא סוֹף דָּבָר מִגִּנּוֹתָיו אֶלָּא אֲפִילוּ מִגִּנּוֹת אֲחֵרוֹת עִם מְעַשְּׂרִין הֵן לְדַעְתּוֹ מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה. וְאִם לָאו אֵינוֹ מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה.
משנה: בַּמָּה אָֽמְרוּ דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. בִּרְאִייָה הָרִאשׁוֹנָה אֲבָל בִּשְׁנִייָה מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. וְאִם רַאֲתָה הָרִאשׁוֹנָה מֵאוֹנֵס אַף הַשְּׁנִייָה דַּייָהּ שָׁעָתָהּ.הלכה: בַּמָּה אָֽמְרוּ. דַּייָהּ שָׁעָתָהּ כול׳. שְׁמוּאֵל אָמַר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּתוּלָה וּזְקֵינָה. אֲבָל מְעוּבֶּרֶת וּמֵינִיקָה נוֹתְנִין לָהּ כָּל־יְמֵי עִיבּוּרָהּ וְכָל־יְמֵי מֵינִיקוּתָהּ. רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. הִיא בְתוּלָה הִיא זְקֵינָה הִיא מְעוּבֶּרֶת הִיא מֵינִיקָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אַתְייָא דְּרַב וּדְרִבִּי יוֹחָיָן כְּרִבִּי חֲנִינָה וְכוּלְּהוֹן פְּלִיגִין עַל שִׁיטָּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. דָּמַר רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. פַּצַם אַחַת הוֹרָה רִבִּי כְּקוּלֵּי רִבִּי מֵאִיר וּכְקוּלֵּי רִבִּי יוֹסֵי. הֵיךְ עֲבִידָא. הוּכָּר עוֹבָרָהּ וְאַחַר כָּךְ רָאָת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. רָאָת רְאִיּוֹת הַרְבֶּה וְהִפְסִיקָה שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְאַחַר כָּךְ רָאָת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. וְאִם אוֹמֵר אַתְּ. נוֹתְנִין לָהּ כָּל־יְמֵי עִיבּוּרָהּ וְכָל־יְמֵי מֵינִיקוּתָהּ. לָמָּה לִי כְקוּלֵּי רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא דְּרִבִּי מֵאִיר קְלִילָא מִדְּרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אוֹ נֵימַר רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יוֹסֵי דְּחָלָב. אָמַר לֵיהּ. בְּפֵירוּשׁ הָכֵין אִיתְאֲמָרַת.עַד כְּדוֹן בְּתִינּוֹקֶת שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת. תִּינּוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְרָאָת רְאִיּוֹת. רְאִייָה רִאשׁוֹנָה דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. שְׁנִייָה דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. שְׁלִישִׁית דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. מִיכָּן וָהֵילַךְ מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. שְׁלִישִׁית עַצְמָהּ מְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. זְקֵינָה שֶׁהִפְסִיקָה שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. חָֽזְרָה וְהִפְסִיקָה שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְאַחַר כָּךְ רָאָת דַּייָהּ שָׁעָתָהּ. בִּשֶׁלֹּא כִװְנָה מַחְמַת הַװֶסֶת. בְּשֶׁפָּֽתְחָה אוֹ הוֹתִירָה. שֶׁאִילּוּ כִיוִינָה נִקְבְּעָה װַסְתָּהּ.תלמוד ירושלמי נידה פרק א הלכה ה
בֹּ֤אוּ בֵֽית־אֵל֙ וּפִשְׁע֔וּ הַגִּלְגָּ֖ל הַרְבּ֣וּ לִפְשֹׁ֑עַ וְהָבִ֤יאוּ לַבֹּ֙קֶר֙ זִבְחֵיכֶ֔ם לִשְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים מַעְשְׂרֹתֵיכֶֽם׃וְקַטֵּ֤ר מֵֽחָמֵץ֙ תּוֹדָ֔ה וְקִרְא֥וּ נְדָב֖וֹת הַשְׁמִ֑יעוּ כִּ֣י כֵ֤ן אֲהַבְתֶּם֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃וְגַם־אֲנִי֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם נִקְי֤וֹן שִׁנַּ֙יִם֙ בְּכׇל־עָ֣רֵיכֶ֔ם וְחֹ֣סֶר לֶ֔חֶם בְּכֹ֖ל מְקוֹמֹֽתֵיכֶ֑ם וְלֹא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃מקרא עמוס פרק ד פסוק ז