משנה: שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵירוֹ וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָֽצְאוּ יְלָדֶיהָ פָּטוּר מִדְּמֵי װְלָדוֹת. וְאָדָם שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵירוֹ וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָֽצְאוּ יְלָדֶיהָ מְשַׁלֵּם דְּמֵי װְלָדוֹת. כֵּיצַד מְשַׁלֵּם דְּמֵי װְלָדוֹת. שָׁמִין אֶת הָאִשָּׁה כַּמָּה הִיא יָפָה עַד שֶׁלֹּא יָֽלְדָה וְכַמָּה הִיא יָפָה מִשֶּׁיָּֽלְדָה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אִם כֵּן מִשֶּׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת מַשְׁבַּחַת. אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַװְלָדוֹת כַּמָּה הֵן יָפִין וְנוֹתְנִים לַבַּעַל. וְאִם אֵין לָהּ בַּעַל נוֹתְנִים לְיוֹרְשָׁיו. הָֽיְתָה שִׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה אוֹ גִיּוֹרֶת פָּטוּר. הלכה: שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן כול׳. שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵירוֹ. הָא אִם הָיָה מִתְכַּוֵּין לָאִשָּׁה חַייָב. וְלֹא שַׁנְייָא הִיא בֵּין שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּין לְהַכּוֹת אֶת הָאִשָּׁה בֵּין שֶׁנִּתְכַּװֵן לְהַכּוֹת חֲבֵירוֹ. וְלָמָּה תַנִּינָהּ הָכָא. אָמַר אַבָּא בַּר רַב חָנָה. בְּגִין מַתְנֵי הָא דְבַתְרָהּ. אָדָם שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵירוֹ וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָֽצְאוּ יְלָדֶיהָ מְשַׁלֵּם דְּמֵי װְלָדוֹת. תַּנֵּי. הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ. שִׁפְחָה װַלְדָּנִית אֲנִי מוֹכֵר לָךְ בָּנֶיהָ מַשְׁבִּיחִין אוֹתָהּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. קָוטִיסְמֵי הִיא זוֹ. כְּתִיב כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָֽגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָֽצְאוּ יְלָדֶיהָ. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן אוֹמֵר. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר וְיָֽצְאוּ יְלָדֶיהָ אֵינִי יוֹדֵע שֶׁהִיא הָרָה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר הָרָה. מַגִּיד שֶׁאֵין מִתְחַייֵב עַד שֶׁיַּכֶּה בִּמְקוֹם עוֹבְרָהּ. הָא אִם הִכָּה עַל כַּף יָדָהּ אוֹ עַל כַּף רַגְלָהּ פָּטוּר. כַאֲשֶׁר יושת עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה. שׁוֹמְעֵנִי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הָהֵרָיוֹן שֶׁלּוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר הָרָה. מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ מִשַׁלֵּם אֶלָּא לְבַעַל הָהֵרָיוֹן. רִבִּי עוּקְבָּא שָׁאַל. בָּא עַל אִמּוֹ בָּא עַל אֲחוֹתוֹ אַף הוּא בַּעַל הֵרָיוֹן הוּא. תַּלְמוּד לוֹמַר בַּעַל. אֶת שֶׁרָאוּי לִיקָּרוֹת בַּעַל. יָֽצְאוּ אֵילּוּ שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִהְיוֹת בַּעַל. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עוֹבָרִין אֵין יוֹצְאִין בְּשֵׁן וָעַיִן. נִיחָא בְּשֵׁן. וָעַיִן. אָמַר רִבִּי יֹסֵא בִּירִבִּי בּוּן. כֵּינִי מַתְנִיתָא. עוֹבָרִין אֵין יוֹצְאִין בְּשֵׁן וָעַיִן שֶׁל אִמָּן.
הַמַּדִּיר אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְהוּא אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, אוֹכֵל עִמּוֹ בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, וּבִלְבַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ מְעֻשָּׂרִין הֵן. וּבְשַׁבָּת שְׁנִיָּה, אַף עַל פִּי שֶׁנָּדַר מִמֶּנּוּ הֲנָיָה, לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֵין אָדָם צָרִיךְ לִקְרוֹת שֵׁם לְמַעְשַׂר עָנִי שֶׁל דְּמַאי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, קוֹרֵא שֵׁם וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ:
מִי שֶׁקָּרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי וּלְמַעְשַׂר עָנִי שֶׁל וַדַּאי, לֹא יִטְּלֵם בְּשַׁבָּת. וְאִם הָיָה כֹהֵן אוֹ עָנִי לְמוּדִים לֶאֱכֹל אֶצְלוֹ, יָבֹאוּ וְיֹאכְלוּ, וּבִלְבַד שֶׁיּוֹדִיעֵם:
משנה דמאי פרק ד משנה ה
גְּמָ׳ בִּשְׁלָמָא טָמֵא, כְּתִיב: ״וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכׇל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף״. אֶלָּא יוֹצֵא מְנָלַן?דִּכְתִיב: ״הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה״. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן: מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת הַחַטָּאת? שֶׁמָּא נִכְנַס דָּמָהּ לִפְנַי וְלִפְנִים. אָמַר לוֹ: לָאו.אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא חוּץ לִמְחִיצָתָהּ יָצְתָה? אָמַר לוֹ: לָאו, בַּקּוֹדֶשׁ הָיְתָה. אָמַר לוֹ: אִי בַּקּוֹדֶשׁ הָיְתָה וְ״הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה״, מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אוֹתָהּ? מִכְּלָל דְּאִי נָפְקָא, אִי נָמֵי עָיֵיל דָּמָהּ לִפְנִים — בַּת שְׂרֵיפָה הִיא.תלמוד בבלי פסחים דף פב עמוד א