משנה: שְׁתֵּי לְשָׁכוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ אַחַת לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים וְאַחַת לִשְׁכַּת הַכֵּלִים. לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים יְִרֵיאֵי חֵטְ נוֹתְנִים לְתוֹכָהּ בַּחֲשַׁאי וַעֲנִיִּים בְּנֵי טוֹבִים מִתְפַּרְנְסִין מִתּוֹכָהּ בַּחֲשַׁאי. לִשְׁכַּת הַכֵּלִים כָּל־מִי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב כֶּלִי זוֹרְקוֹ לְתוֹכָהּ. וְאַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם הַגִּיזְבָּרִין פּוֹתְחִין אוֹתָהּ. כְּלִי שֶׁמּוֹצְאִין בּוֹ צוֹרֶךְ לְבֶדֶק הַבַּיִת מַנִּיחִין אוֹתוֹ. וְהַשְּׁאָר נִמְכָּרִין וּדְמִיהֶן נוֹפְלִין לְלִשְׁכַּת בֶּדֶק הַבַּיִת׃ הלכה: רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי וְרִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן הֲווֹן פַּרְנָסִין וַהֲווֹן יְהָבִין לְרִבִּי חָמָא אֲבוֹי דְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה דֵינָר וְהוּא יְהִיב לֵיהּ לְחוֹרָנִין. רִבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרִבִּי לִֵוי הָיוּ הַכֹּל מְלִיזִין עָלָיו. אָֽמְרִין דְּלָא צָרִיךְ וְהוּא נְסַב. מִן דִּדְמָךְ בָּֽדְקוֹן וְאַשְׁכְּחוֹן דַּהֲוָה מַפְלִיג לֵיהּ לְחוֹרָנִין. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא הֲוָה מַפְלִיג מִצְוָה בַלַּיְלִיָא. חַד זְמַן פְּגַע בֵּיהּ רַבְּהוֹן דְּרוּחַייָא. אֲמַר לֵיהּ. לֹא כֵן אַלְפָּן רִבִּי. לֹ֤א תַסִּיג֙ גְּב֣וּל רֵֽעֲךָ֔. אֲמַר לֵיהּ. לֹא כֵן כְּתִיב מַתָּ֣ן בַּ֭סֵּתֶר יִכְפֶּה־אָ֑ף. וַהֲוָה מִיסְתָּפֵי מִינֵּיהּ וַעֲרַק מִן קוֹמוֹי. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אַשְׁרֵי נוֹתֵן לַדָּל אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אַ֭שְׁרֵי מַשְׂכִּ֣יל אֶל־דָּ֑ל. זֶה שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל בַּמִּצְוָה הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹתָהּ. כֵּיצַד הָיָה רִבִּי יוֹנָה עוֹשֶׂה. כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה בֶן טוֹבִים שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו הָיָה אוֹמֵר לוֹ. בְּנִי. בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁנָּֽפְלָה לָךְ יְרוּשָׁה מִמָּקוֹם אַחֵר. טוֹל וְאַתְּ פּוֹרֵעַ. מִן דַּהֲיָה נְסִיב הֲוָה אֲמַר לֵיהּ. מַתָּנָה. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. אִית הֲוָה סַבִּין בְּיוֹמֵינָן. מָאן דַּהֲוָה יְהִיב לוֹן מִבֵּין רֵישׁ שָׁתָּא לְצוֹמָא רַבָּא הֲווּן נָֽסְבִין. מִן בָּתָר כֵּן לָא הֲווּן נָֽסְבִין. אָֽמְרִין דְּשֻׁתָן גַּבָּן. נְחֶמְיָה אִישׁ שִׁיחִין פָּגַע בּוֹ יְרוּשׁלְמִי אֶחָד. אֲמַר לֵיהּ. זְכֵה עִימִּי חָדָא תַּרְנְגוֹלָא. אֲמַר לֵיהּ. הֵא לָךְ טִימִיתֵיהּ קוּפָּד. וּזְבַן קוּפָּד וְאָכַל וָמִית. וַהֲוָה צְווַח וְאָמַר. בּוֹאוּ וְסִפְדּוּ לָהֲרוּגוֹ שֶׁלְנְחֶמְיָה. נָחוּם אִשׁ גִּמְזוֹ הָיָה מוֹלִיךְ דּוֹרוֹן לְבֵית חָמִיו. פָּגַע בּוֹ מוּכֵּי שְׁחִין אֶחָד. אֲמַר לֵיהּ. זְכֵה עִימִּי מִמָּה דְאִית גַּבָּךְ. אֲמַר לֵיהּ. מִיחְזָר. חֲזַר וְאַשְׁכְּחֵיהּ מִית. וַהֲוָה אֲמַר לְקִיבְּלֵיהּ. עֵיינֵיהּ דַּחֲמִינָךְ וְלָא יְהָבוֹן לָךְ יִסְתַּמְייָן. יָדַייָא דְלָא פָֽשְׁטָן מִיתֵּן לָךְ יִתְקַטְּעָן. רַגְלַייָא דְּלָא רָהֲטָן לְמִיתֵּן לָךְ יְתַבְּרָן. וּמַטְּתֵיהּ כֵּן. סְלִיק לְגַבֵּיהּ רִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לֵיהּ. אִי לִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ כֵּן. אָמַר לֵיהּ. אִי לִי שֶׁאֵין אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ כֵּן. אָמַר לֵיהּ. מָה אַתְּ מְקַלְלֵינִי. אָמַר לֵיהּ. וּמָה אַתְּ מְבָעֵט בַּיִּיסוּרִין. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה הֲוָה רַבֵּיהּ דִּבְרֵיהּ חַד דְּסַגִּי נְהוּרָא וַהֲוָה יְלִיף אֲכִיל עִימֵּיהּ בְּכָל־יוֹם. חַד זְמַן הֲוָה לֵיהּ אוֹרְחִין וְלָא מְטָא מֵיכוֹל עִימֵּיהּ. בְּרוּמְשָׁא סְלִיק לְגַבֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ. לֹא יִכְעוֹס מָרִי עָלַײ. בְּגִין דַּהֲוָה לִי אוֹרְחִין יוֹמָא דֵין. [דְּאָֽמְרִית דְּלָא לִיבְזוּי בִּיקָרָא דְמָרִי יוֹמָא דֵין בְּגִין לֹא אָֽכְלִית עִם מָרִי יוֹמָא דֵין.] אַמַר לֵיהּ. אַתָּה פִּײַסְתָּה לְמָאן דְּמִיתְחֲמֵי וְלָא חֲמִי. דֵּין דַּחֲמִי וְלָא מִיתְחֲמֵי יְקַבֵּל פִּיּוּסָךְ. אַמַר לֵיהּ. הָדָא מְנָא לָךְ. אַמַר לֵיהּ. מֵרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. [דְּ]רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב עָאַל חַד דְּסַגִּי נְהוּרָה לְקַרְתֵּיהּ. יְתַב לֵיהּ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב לְרַע מִינֵּיהּ. דְּיֵימְרוּן דְּאִילוּלֵי דְּהוּא בַּר נַשָּׁא רַבָּא לָא יְתַב לֵיהּ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב לְרַע מִינֵּיהּ. עַבְדּוּן לֵיהּ פַּרְנָסָה דְאִיקָר. אֲמַר לוֹן. מָהוּ הָכֵין. אָֽמְרוֹן לֵיהּ. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב יְתִיב לְרַע מִינָּךְ. וּצְלוֹי עֲלוֹי הָדָא צְלוּתָא. אַתָּה גָמַלְתָּה חֶסֶד לְמָאן דְּמִיתְחֲמֵי וְלָא חֲמִי. דֵּין דַּחֲמִי וְלָא מִיתְחֲמֵי יִגְמוֹל יָתָךְ חֶסֶד. דְּלֹמָא. רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה ורִבִּי הוֹשַׁעְיָה הֲווּן מְטַייְלִין בְּאִילֵּין כְּנִישְׁתָּא דְּלוֹד. אָמַר רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כַּמָּה מָמוֹן שִׁיקְּעוּ אֲבוֹתַײ כָאן. אָמַר לֵיהּ. כַּמָּה נְפָשׁוֹת שִׁיקְּעוּ אֲבוֹתֶיךָ כָאן. לָא הֲווָה אִית בְּנֵי נַשׁ דְּיִלְעוּן בְּאוּרַיְתָא. רִבִּי אָבוּן עֲבַד אִילֵּין תַּרְעַייָה דְּסִידְרָא רַבָּא. אֲתָא רִבִּי מָנָא לְגַבֵּיהּ. אַמַר לֵיהּ. חֲמִי מָה עַבְדִּית. אַמַר לֵיהּ. וַיִּשְׁכַּ֨ח יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־עֹשֵׂ֗הוּ וַיִּ֨בֶן֙ הֵֽיכָל֔וֹת. לָא הֲוָה בְּנֵי נַשׁ דְּיִלְעוּן בְּאוֹרַיְתָא. תַּנֵּי. קָדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ מוֹצִיאִין אֶת הָרָאוּי לָהֶן מִקָּדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת. אֵין קָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת מוֹצִיאִין אֶת הָרָאוּי לָהֶן מִקָּדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ. וְהָא תַנִּינָן כְּלִי שֶׁמָּֽצְאוּ בּוֹ צוֹרֶךְ לְבֶדֶק הַבַּיִת מַנִּיחִין אוֹתוֹ. וְהַשְּׁאָר נִמְכָּרִין וּדְמִיהֶן נוֹפְלִין לְלִשְׁכַּת בֶּדֶק הַבַּיִת: אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. כֵּינִי מַתְנִיתָה. לְצוֹרֶךְ לִשְׁכַּת בֶּדֶק הַבַּיִת.
שבועה שלא אוכל וחזר ואמר שבועה שאוכל על האחרונה לוקה מיד ועל הראשונה אם אכל חייב אם לא אכל פטור. שבועה שאוכל וחזר ואמר שבועה שלא אוכל על האחרונה לוקה מיד על הראשונה אם אכל פטור אם לא אכל חייב. שבועה שלא אוכל ושלא אוכל ואכל אינו חייב אלא אחת שלא אמר אלא לזרז את הראשונות. שבועה שאוכל שאוכל ולא אכל אינו חייב אלא אחת שלא אמר את האחרונות אלא לזרז את הראשונות. שבועה שלא אכלתי שבועה שלא אכלתי חייב על כל אחת ואחת זה חומר לשעבר מלעתיד לבא.המשביע את העובד כוכבים את הנשים את הקטנים את הקרובין את הפסולין פטור שנאמר (ויקרא ה) והוא עד בעד שראוי להוציא ממון רבי אליעזר אומר המשביע בעד אחד פטור שאינו ראוי להוציא ממון. עדות ממון מתקיימת בראיה שלא בידיעה ובידיעה שלא בראיה איזו היא ראיה שאין בה ידיעה תן לי מאתים זוז שיש לי בידך אין לך בידי לא מניתי לך במעמד פלוני ופלוני יאמרו ואני אתן זו ראיה שאין בה ידיעה ואיזו היא ידיעה שאין בה ראיה תן לי מאתים זוז שיש לי בידך אין לך בידי לא הודיתה לי במעמד פלוני ופלוני יאמרו ואני נותן זו היא ידיעה שאין בה ראיה.חייבין על זדון העדות עם זדון השבועה ועל זדון העדות עם שגגת השבועה ועל שגגת העדות שהוא פטור. ואיזהו זדון העדות עם זדון השבועה שהוא חייב היה יודע לו עדות והיה יודע שכל הנשבע מביא קרבן זו היא זדון העדות עם זדון השבועה שהוא חייב. ואיזהו זדון העדות עם שגגת השבועה שהוא חייב היה יודע לו עדות ולא היה יודע שכל הנשבע מביא קרבן זהו זדון עדות עם שגגת שבועה שהוא חייב ואיזו היא שגגת העדות שהוא פטור לא היה יודע לו עדות או שהיה יודע ונעלם ממנו בשעה שנשבע פטור שנאמר ונשבע על שקר.תוספתא שבועות פרק ב תוס ה
וּכְמַעֲשֶׂה דְּקַטִּינָא דְאַבָּיֵיתָּנוּ רַבָּנַן יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְלֵוִי מַעֲשֵׂר יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי אֵין חוֹשְׁשִׁין לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבּוֹ כּוֹר מַעֲשֵׂר יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי חוֹשְׁשִׁין לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבּוֹמַאי קָאָמַר אָמַר אַבָּיֵי הָכִי קָאָמַר יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְלֵוִי מַעֲשֵׂר יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי וְהֵילָךְ דָּמָיו אִין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא עֲשָׂאוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר כּוֹר מַעֲשֵׂר יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי וְהֵילָךְ דָּמָיו חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא עֲשָׂאוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵרתלמוד בבלי גיטין דף ל עמוד ב