משנה: נָתַן גֵּט וְעָשָׂה מַאֲמָר צְרִיכָה גֵט וַחֲלִיצָה. נָתַן גֵּט וּבָעַל צְרִיכָה גֵט וַחֲלִיצָה. נָתַן גֵּט וְחָלַץ אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם. הלכה: נָתַן גֵּט וְעָשָׂה מַאֲמָר כול׳. גֵּט לְמַאֲמָרוֹ וַחֲלִיצָה לְזִיקָתוֹ. הָדָא אָֽמְרָה. בִּיאָה פְסוּלָה אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת. אִיתָא חֲמִי. חֲלִיצָה פְסוּלָה פוֹטֶרֶת וּבִיאָה פְסוּלָה אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת. חֲלִיצָה עַל יְדֵי שֶׁעִיקָּרָהּ פְּסוּלָה פּוֹטֶרֶת. בִּיאָה עַל יְדֵי שֶׁאֵין עִיקָּרָהּ פְּסוּלָה אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת. וְלֹא תִפְטוֹר בָּהּ לַקּוּל וְתִפְטוֹר בָּהּ לַחוֹמֶר. וְלֵיי דֶה מִילָּה. שֶׁאִם בָּא אֶחָד וְקִידֵּשׁ אֶת הַצָּרָה תָּֽפְשׂוּ בָהּ קִידּוּשִׁין. אָמַר רִבִּי יוּדָן. קִייַמְתִּיהָ. כָּל־יְבָמָה שֶׁאֵין כּוּלָּהּ לַחוּץ לְעוֹלָם הִיא בִפְנִים עַד שֶׁתֵּצֵא לַחוּץ.
וְרַחֲבָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אַף הַפּוֹתֵחַ חָבִיתוֹ, וּמַתְחִיל בְּעִיסָּתוֹ עַל גַּב הָרֶגֶל —וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר יִגְמוֹר.עוֹר לִפְנֵי הַדּוֹרְסָן, תְּנֵינָא! מַהוּ דְּתֵימָא טַעְמַיְיהוּ דְּבֵית הִלֵּל מִשּׁוּם דַּחֲזֵי לְמִזְגֵּא עֲלַיְיהוּ, וַאֲפִילּוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב נָמֵי — קָא מַשְׁמַע לַן הִתִּירוּ סוֹפָן מִשּׁוּם תְּחִלָּתָן: דְּיוֹם טוֹב — אִין, דְּעֶרֶב יוֹם טוֹב — לָא.תלמוד בבלי ביצה דף יא עמוד ב
אֲנִ֣י לְדוֹדִ֔י וְעָלַ֖י תְּשׁוּקָתֽוֹ׃ {ס} לְכָ֤ה דוֹדִי֙ נֵצֵ֣א הַשָּׂדֶ֔ה נָלִ֖ינָה בַּכְּפָרִֽים׃נַשְׁכִּ֙ימָה֙ לַכְּרָמִ֔ים נִרְאֶ֞ה אִם־פָּֽרְחָ֤ה הַגֶּ֙פֶן֙ פִּתַּ֣ח הַסְּמָדַ֔ר הֵנֵ֖צוּ הָרִמּוֹנִ֑ים שָׁ֛ם אֶתֵּ֥ן אֶת־דֹּדַ֖י לָֽךְ׃מקרא שיר השירים פרק ז פסוק יד