שבועות פרק ה-א דפי תלמוד ירושלמי

משנה: שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן נוֹהֶגֶת בָּאֲנָשִׁים וּבַנָּשִׁים וּבָֽרְחוֹקִים וּבַקְּרוֹבִים בַּכְּשֵׁירִים וּבַפְּסוּלִים בִּפְנֵי בֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי בֵית דִּין מִפִּי עַצְמוֹ. וּמִפִּי אֲחֵר אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיִּכְפּוֹר בּוֹ בְּבֵית דִּין דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין מִפִּי עַצְמוֹ בֵּין מִפִּי אֲחֵרִים כֵּיוָן שֶׁכָּפַר בּוֹ חַייָב. וְחַייָב עַל זְדוֹן שְׁבוּעָה וְעַל שִׁגְגָתָהּ עִם זְדוֹן הַפִּיקָּדוֹן וְאֵינוֹ חַייָב עַל שִׁגְגָתוֹ. וּמֶה חַייָב עַל זְדוֹנָהּ אָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים׃ הלכה: שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן כול׳. תַּנֵּי. מִפִּי עַצְמוֹ בִשְׁבוּעַת הָעֵדוּת מָהוּ לִהִיוֹת כְּאָלָה. מִפִּי עַצְמוֹ בִשְׁבוּעַת הַפִּיקָּדוֹן מָהוּ לִהִיוֹת כְּאָלָה. אָמַר רִבִּי יּוֹסֵי. מִכֵּיוָן דִּכְתִיב נֶפֶשׁ נֶפֶשׁ כְּמַה שֶׁכּוּלְּהוֹן כָּאן וְכוּלְּהוֹן כָּאן. אָמַר רִבִּי מָנָא. אָלָה בְבֵית דִּין מַחֲלוֹקֶת רִבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים. וְכִחֵ֨שׁ בַּֽעֲמִית֜וֹ. לִכְשֶׁיָּצָא ווִידּוּיוֹ בִשְׁבוּעָה. פְּרָט לִמְכַחֵשׁ בְּאֶחָד הַשּׁוּתָפִין. פְּרָט לִמְכַחֵשׁ בְּעֵדִים וּבִשְׁטָר. אָמַר רִבִּי יּוֹסֵי. הָדָא אָֽמְרָה. שְׁנַיִם שֶׁלָּווּ מֵאֶחָד אַף עַל גַּב דְּלָא כָֽתְבִין. אַחֲרָאִין וְעָֽרְבָאִין זֶה לָזֶה. אַחֲרָאִין וְעָֽרְבָאִין זֶה לָזֶה. וְלָא עָֽבְדִין כֵּן. שְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ כְּאֶחָד וּבִיקֵּשׁ הָאֶחָד לִיטּוֹל אֶת שֶׁלּוֹ אֵין שׁוֹמְעִין לֹו. וְיֵעָשֶׂה כְכוֹפֵר בְּחֶלְקוֹ וִיהֵא חַייָב. אֶחָד שֶׁהִפְקִיד לִשְׁנַיִם. כָּפַר בּוֹ זֶה חַייָב. כָּפַר בּוֹ זֶה חַייָב. הִפְקִיד לָהֶם שָׁוֶה פְרוּטָה. לֹא נִמְצָא מֵבִיא קָרְבָּן עַל חֲצִי פְרוּטָה. וּמָה כָא. אִילּוּ נִשְׁבָּע וְנִשְׁבָּע וְנִשְׁבָּע שֶׁמָּא אֵין מֵבִיא קָרְבָּן עַל חֲצִי פְרוּטָה. תַּמָּן כָּל־שְׁבוּעָה חָלָה עַל שָׁוֶה פְרוּטָה. הָכָא אֵין שְׁבוּעָה חָלָה עַל שָׁוֶה פְרוּטָה. רִבִּי לָא וְרִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. לֵית כָּאן עֵדִים. כְּמִי שֶׁיָּצָא וִידּוּיוֹ בִשְׁבוּעָה. לָמָּה. מִשׁוּם שֶׁמְצוּיִין לָמוּת. וּשְׁטָר אֵינוֹ מָצוּי לְאַבֵּד. הֲוֵי לֵית טַעֲמָא אֶלָּא מִשׁוּם שֶׁמְצוּיִין לְשַׁכֵּחַ עֵדוּתָן. תַּמָּן תַּנִּינָן. אֵיכָן שׁוֹרִי. אָמַר לוֹ. אָבַד. מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי. וְאָמַר אָמֵן. וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלוֹ. מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן. הוֹדָה מֵעַצְמוֹ מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם. מַתְנִיתִין בְּשֶׁאֵין יוֹדֵעַ בָעֵדִים. אֲתַא מֵימַר לָךְ וַאֲפִילוּ יוֹדֵעַ בָעֵדָיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וּמַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. הָיוּ שְׁתֵּי כִתֵּי עֵדִים. כָּֽפְרָה רִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ כָּֽפְרָה שְׁנִייָה. שְׁתֵּיהֶן חַייָבוֹת. נִיחָא רִאשׁוֹנָה מִתְחַייֶבֶת. שְׁנִייָה לָמָּה. לָאו מִשּׁוּם שֶׁמְצוּיִין לְשַׁכֵּחַ עֵדוּתָן. וְכִ֥חֶשׁ בָּהּ֭. וְלֹא בוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר. שָׁלֹשׁ אֲבֵידוֹת הֵן. בְּיוֹדֵעַ בָּהּ וּבְמוֹצִאיָהּ. בָּהּ וְלֹא בְמוֹצִאיָהּ. לֹא בָהּ וְלֹא בְמוֹצִאיָהּ. רִבִּי חוֹנְיָה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. כּוּלְּהוֹן לִפְטוֹר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. לֵית כֵּן. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. וִיהֵא כֵן הַפְּטוֹר. אָמַר רִבִּי מָנָא. לֵית כֵּן מִשָּׁלֹשׁ אֲבֵידוֹת. בְּיוּדֵעַ בָּהּ וּבְמוֹצִאיָהּ. בָּהּ וְלֹא בְמוֹצִאיָהּ. לֹא בָהּ וְלֹא בְמוֹצִאיָהּ. בָּהּ וּבְמוֹצִאיָהּ נָן קַייָמִין. אֶלָּא שֶׁמְכַחֵשׁ בָּהּ וּבְמוֹצִאיָהּ. בְּמוֹצִאיָהּ וְלֹא בָהּ. בָּהּ וְלֹא בְמוֹצִאיָהּ. כֵּינִי מַתְנִיתַה. בָּהּ וּבְמוֹצִאיָהּ.