משנה: הַנּוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת אִם אֵין בֵּינֵיהֶן שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. הָיוּ שָׁלֹשׁ וְאִם אֵין בֵּין שׁוּרָה לַחֲבֵירָתָהּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר מִשּׁוּם חֲנַנְיָה בֶּן חֲכִינַאי אֲפִילוּ חָֽרְבָה הָאֶמְצָעִית וְאֵין בֵּין שׁוּרָה לַחֲבֵירָתָהּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. שֶׁאִילּוּ מִתְּחִילָּה נְטָעָהּ הָיָה מוּתָּר בִּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת. הַנּוֹטֵעַ אֶת כַּרְמוֹ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מוּתָּר לְהָבִיא זֶרַע לְשָׁם. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה בְּצַלְמוֹן בְּאֶחָד שֶׁנָּטַע אֶת כַּרְמוֹ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה הָיָה הוֹפֵךְ סַעַר שְׁתֵּי שׁוּרוֹת לְצַד אֶחָד וְזוֹרֵעַ אֶת הַנִּיר וּבַשָּׁנָה הָאֲחֶרֶת הָיָה הוֹפֵךְ אֶת הַסַּעַר לִמְקוֹם הַזֶּרַע וְזָרַע אֶת הַבּוּר וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִתִּירוּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי מֵאִיר אוֹמְרִים אַף הַנּוֹטֵעַ אֶת כַּרְמוֹ עַל שְמוֹנֶה אַמּוֹת מוּתָּר. הלכה: אָמַר רִבִּי זְעִירָא שְׁמוֹנֶה חוּץ מִמָּקוֹם כָּרְתִּין. כְּמַה דְתֵימַר שְׁמוֹנֶה חוּץ מִמָּקוֹם כָּרְתִּין. וְדִכְווָתָהּ אַרְבַּע חוּץ מִמָּקוֹם כָּרְתִּין אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר הֶחֱמִירוּ תוֹכוֹ יוֹתֵר מֵחוּצָה לוֹ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא עַד דַּאֲנָא תַמָּן קִייְמַנְתָּהּ תּוֹכוֹ שְׁמוֹנֶה חוּצָה לָהּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה אָסוּר וּמְקַדֵּשׁ. מִשְּׁמוֹנֶה וְעַד שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אַתְיָא דְּרִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב כְּבֵית שַׁמַּאי. כְּמַה דְבֵית שַׁמַּאי אָֽמְרוּ שׁוּרָה אַחַת כֶּרֶם. כֵּן רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אָמַר שׁוּרָה אַחַת כֶּרֶם. מַה נַפְשֵׁךְ כֶּרֶם גָּדוֹל הוּא אָסוּר בִּשְׁמוֹנֶה. כֶּרֶם קָטָן הוּא אָסוּר בִּשְׁמוֹנֶה. רִבִּי יוּדָן לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת אָסוּר. שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְכָל־שֶׁהוּא מוּתָּר. אִית דְּבָעֵי מֵימַר שֶׁאִילּוּ מִתְּחִילָּה נְטָעוֹ מַטַּע שֵׁשׁ עֶשְׂרֶה עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֶה הָיָה מוּתָּר בִּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת. רִבִּי יְהוּדָה בֶן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אַתְיָא דְּרִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב כְּבֵית שַׁמַּאי. כְּמַה דְבֵית שַׁמַּאי מַחְמִירִין בָּהּ בְּחוּרְבָּנוֹ יוֹתֵר מִמַּטָּעָתוֹ כֵּן רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מַחְמִיר בְּחוּרְבָּנוֹ יוֹתֵר מִמַּטָּעָתוֹ. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רַב מוּתָּר הַזֶּרַע וְאָסוּר לִזְרוֹעַ. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רַב הִלְכְתָא מוּתָּר לִזְרוֹעַ. רַב חִייָא בַר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב הֲלָכָה כְרִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן. מַה מוּתָּר הַזֶּרַע וּמוּתָּר לִזְרוֹעַ. אוֹ מוּתָּר הַזֶּרַע וְאָסוּר לִזְרוֹעַ. מִן מַה דְּאָמַר רִבִּי בָּא מָשַׁח לִי רַב חִייָא בַר אַשִּׁי כַּרְמִי מַטַּע שְׁמוֹנֶה עַל שְמוֹנֶה הָדָא אָֽמְרָה מוּתָּר הַזֶּרַע וּמוּתָּר לִזְרוֹעַ. רַב הוּנָא זָרַע כַּרְמֵיהּ כָּרָתִין. וְאֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. מְעֻרְבְבִין הַוְייָן וְאֵין עֲבוֹדָה לְגֶפֶן יְחִידִית אֶלָּא כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר אֵין עֲבוֹדָה לְגֶפֶן יְחִידִית דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲלָכָה כְדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מֵיקֵל בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְתַנֵּי תַמָּן הֲלָכָה כְדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מֵיקֵל בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
וְכׇל־עַבְדֵ֨י הַמֶּ֜לֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֗לֶךְ כֹּרְעִ֤ים וּמִֽשְׁתַּחֲוִים֙ לְהָמָ֔ן כִּי־כֵ֖ן צִוָּה־ל֣וֹ הַמֶּ֑לֶךְ וּמׇ֨רְדֳּכַ֔י לֹ֥א יִכְרַ֖ע וְלֹ֥א יִֽשְׁתַּחֲוֶֽה׃וַיֹּ֨אמְר֜וּ עַבְדֵ֥י הַמֶּ֛לֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ לְמׇרְדֳּכָ֑י מַדּ֙וּעַ֙ אַתָּ֣ה עוֹבֵ֔ר אֵ֖ת מִצְוַ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃וַיְהִ֗י (באמרם) [כְּאׇמְרָ֤ם] אֵלָיו֙ י֣וֹם וָי֔וֹם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵיהֶ֑ם וַיַּגִּ֣ידוּ לְהָמָ֗ן לִרְאוֹת֙ הֲיַֽעַמְדוּ֙ דִּבְרֵ֣י מׇרְדֳּכַ֔י כִּֽי־הִגִּ֥יד לָהֶ֖ם אֲשֶׁר־ה֥וּא יְהוּדִֽי׃מקרא אסתר פרק ג פסוק ה
ר' יוסי הגלילי אומר ריסי עיניו אין צריך לגלח גלח ושייר שתי שערות בתגלחתו הראשונה וחזר וגלחן בתגלחתו שניה לא עלתה אלא תגלחת ראשונה בלבד.תגלחת של מצוה טבילתו והזאתו מעכבים ושאר כל מעשיו אין מעכבין בו שחיטת צפרים והזאתו ותגלחתו ביום ושאר כל מעשיו בין ביום ובין בלילה אלו באנשים ושאר כל מעשיו בין בכהנים ובין בלוים.מצורע מותר בתשמיש המטה במי גמרו ואסור בימי ספרו רבי יוסי ברבי יהודה אומר אף בימי ספרו אסור ק"ו בימי גמרו. אמר רבי חייא אמרתי לפני רבי שלא היה לו יותם לעוזיה אלא בימי חלוטו אמר לו אף אני כך אמרתי.תוספתא נגעים פרק ח תוס ח